פדגוגיה רלוונטית תרבות (פר"ת) מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. פר"ת יכולה לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים בבתי הספר:

כיצד תופסים מורים ישראלים את מושג הכשירות התרבותית? כדי לענות על שאלה זו, השתמשו עורכי המחקר בסקר שאלון שסימן את מידת ההסכמה של כל משתתף עם 19 הצהרות המגדירות יכולת תרבותית. השאלות היו פתוחות, ואפשרו למשתתפים לשתף את דעותיהם על יכולת תרבותית

פדגוגיה רלוונטית לתרבות (פר"ת) מוגדרת כשיטת הוראה המייחסת חשיבות רבה לרקע הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. זוהי גישה חינוכית מבוססת-תלמיד שנובעת מתוך הסתכלות רב-תרבותית. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותם, הכלתם והיטמעותם של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. למעשה, הפר"ת יכול לסייע להתאים את החיים, הבית, הקהילה והשפה של התלמידים לשיטת הלמידה ולעזור בבניית ביטחונם העצמי, הערכתם העצמית, תחושת המסוגלות העצמית והחתירה להישגיות.

מורים וחוקרי חינוך רבים טוענים לחשיבות הגישה של "חינוך רלוונטי תרבותית" (Culturally relevant education). בנבדל מרב-תרבותיות בחינוך צמחו שני כיוונים חשובים אחרים: האחד – מיקוד בעבודת המורה ב"הוראה נענית-תרבות" (Culturally responsive teaching); השני – מיקוד בעמדה ובפרדיגמה שנוקט המורה ב"פדגוגיה רלוונטית-תרבותית" (Culturally relevant pedagogy). חרף מתיחת קו בין הוראה לבין פדגוגיה, שני הכיוונים מדגישים צדק חברתי וכיתה כאתרים לשינוי חברתי. כסינתזה של כיווני מחקר משלימים אלה הממוקדים בהוראה אפקטיבית לתלמידים שונים, הכותבים מתייחסים למושג כולל – "חינוך רלוונטי תרבותית". הם מציגים ארבעה סמנים (Markers) של "חינוך רלוונטי תרבותית" ומנתחים על פיהם כ-40 פרסומים המפורטים בסקירה (Aronson, B., & Laughter, J).