המספר של בתי תיכוניים וירטואליים בצפון אמריקה ( קנדה וארה"ב ) הולך וגדל משנה לשנה , אך המחקרים שנערכו לגביהם מצומצמים למדי. נכתבים , אמנם, לא מעט מאמרים וכתבות על פעילות בתי הספר הוירטואליים ונכתבים גם ספרי עזר למורים , אך המחקר המהותי בשטח הוא כאמור מצומצם ולכן תרומתו של המחקר הנוכחי( שעדיין נמשך ) לא תסולא בפז. אוכלוסיית המחקר הייתה 16 מורים מבתי הספר התיכוניים הוירטואליים בארה"ב הנמנים על רשת, התיכון הוירטואלי (Michigan Virtual School (MVS) במדינת מישיגן . המחקר נערך בשיטות איכותניות ומלבד ראיונות עומק עם המאמרים נערכו גם תצפיות ובסופו של דבר נערכה הצלבת מידע (research triangulation ) בין סוגי הנתונים השונים שנאספו . ממצאי המחקר הראשונים ( שעדיין לא נותחו לעומק ע"י החוקרים ) מגלים כי מהמורה המלמד בביה"ס הוירטואלי נדרשים כישורים ומיומנויות שונות בתכלית מהמורה המלמד בכיתה פנים-אל-פנים . המורה הוירטואלי נדרש להתמודד בו-זמנית עם טכנולוגיה משתנה ועם תכני לימוד משתנים . בגלל היקף המידע באינטרנט הוא לא יכול להיות צמוד לספר הלימוד , אלא צריך ללמד בצורה דינאמית יותר עם תכנים מחודשים ומעודכנים כל הזמן. המורה הוירטואלי צריך להציג את התכנים בדרכים הרבה יותר מגוונות, החל מטקסטים מעניינים ורלבנטיים באינטרנט וכלה בסרטי וידאו שמאתגרים את התלמידים ( Meredith DiPietro , Richard E. Ferdig, Erik W. Black, Megan Preston).

נוכח ההתרחבות המהירה של הלמידה המתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות נדרשות המחלקות לגייס מורים המסוגלים להעביר את הקורסים בצורה מתוקשבת כי רבים מאנשי הסגל הבכיר אינם מיומנים דיים בהוראה מתוקשבת. המורים שמגויסים להעביר את הקורסים המתוקשבים הם ברוב המקרים מורים מהחוץ אשר תנאי שכרם ירודים בהשוואה למרצים הרגילים ותנאי ההעסקה שלהם גרועים למדי. נראה כי האוניברסיטאות האמריקאיות מודעות לצורך לתת מענה של למידה מרחוק לסטודנטים, אך אינן מוכנות להשקיע במרצים הקיימים לצורך השבחת ההוראה המתוקשבת שלהם.

אחת ההרצאות המרתקות בכנס הבינלאומי ED-MEDIA בוונקובר בארה"ב הייתה הרצאתה של Elaine Maher מאירלנד החוקרת היום בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת ההוראה המקוונת על הזהות העצמית של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות. שאלת המחקר שלה היא האם הוראה מקוונת במכללות ובאוניברסיטאות מובילה לשינוי בזהות המקצועית של המרצה. האם נוצרת תחושת זהות עצמית ייחודית ושונה של אותם מרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים מלאים? האם המרצים שהתנסו בשילוב הטכנולוגיות המידע בצורה רציפה יצרו סוג של אינטראקציה אחרת עם התלמידים שחוללה אצלם תחושת זהות ייחודית? המסקנות קצת מפתיעות.

נושא המחקר: שתיקה מקוונת, מתי ניתן לצפות למענה? מדוע לא עונים? מה קורה כאשר לא מקבלים מענה? בהוראה מקוונת סטודנט מאוכזב ממענה איטי או שתיקה של המורה.מענה מתקבל מהר, או כלל לא. ניתן להגדיר שתיקה מקוונת באופן כמותי: אי קבלת מענה למשך ארוך מ- 10x זמן תגובה ממוצע. ומה לגבי הוראה מקוונת? שיחה דורשת מענה מהיר, מענה לא מהיר יוביל לתסכול, כעס, התנתקות, סטנדרטים למענה צריכים להיות סבירים, שקופים ומכובדים בכל הארגון, מחקר עשוי לשפוך אור על השלכות בנושאי: גודל כתה אופטימאלי, time zones, הכנהאוריינטציה (induction), הכשרת סגל, שביעות רצון תלמידים, ייעוץ לתלמיד, מנהלה (יורם קלמן)

בכמה וכמה מדינות בארה"ב, כגון פלורידה, נדרשים מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים לחדש את רישיון ההוראה שלהם מדי 5-7 שנים. לצורך כך נדרשים המורים להשתתף בקורסי הכנה פדגוגיים שמכשירים אותם לעבור מחדש את ההסמכה להוראה. הבעיה היא שהמורים הם באופן טבעי אנשים מאד עסוקים וקשה להם לפנות זמן כדי לנסוע לאוניברסיטאות ולמכללות להשתתף בקורסים אינטנסיביים אלו. לאור זאת, פותחו בארה"ב קורסים מקוונים שנועדו לאפשר למורים המחדשים את רישיון ההוראה להתכונן לבחינות בלמידה מרחוק. המאמר מתאר את סביבות הלמידה המתוקשבות שפותחו לצורך הכנה לרישוי ההוראה המחודש וגם את ההתפתחות ההוראה מרחוק בבתי הספר בארה"ב, במיוחד בפלורידה שם פועל בהצלחה מזה כמה שנים ביה"ס וירטואלי שלם בשם FLVS בו רשומים 31, 000 לומדים מתוכם 85% מסיימים בהצלחה את לימודיהם בביה"ס תיכון וירטואלי מלא זה. כמו כן, מתוארים במאמר פעילויות פדגוגיות נוספות במדינות ארה"ב ההולכות ומתבססות יותר ויותר על הוראה מרחוק.

קורסים אקדמאיים הנערכים בארה"ב ובאנגליה מתחילים להשתמש בבלוגים שיתופיים כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא הבלוג השיתופי של קורס הכתיבה האקדמאית במכללת Middlebury College's בארה"ב. הבלוג השיתופי של הקורס יוצר מרחב וירטואלי המשמש כמקום מפגש לסטודנטים הלומדים במהלך השנה בסדנאות הקורס. בלוג על-כיתתי מסוג זה נקרא גם Motherblog. מתוך המרחב המשותף הזה מתפצלים לינקים לבלוגים יחידניים של הסטודנטים בקורס. בסרגל מצד ימין בבלוג הקבוצתי/שיתופי ניתן לראות את הקישורים לבלוגים שמנהלים וכותבים הסטודנטים בקורס. היתרון של בלוג שיתופי המתפצל לבלוגים יחידניים מבטא העצמה הניתנת לסטודנטים לכתוב באופן פעיל כמהלך יצירתי ושוטף שאינו בהכרח תגובה להודעה וליוזמה של המרצה (כפי שנעשה בפורומים מתוקשבים). עוד מתברר, כי ארגון המידע בצורה כזו נוח לסטודנטים יותר מאשר פורום מתוקשב (עמי סלנט)

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

אחת הבעיות העיקריות של סטודנטים המשתתפים בדיונים אסינכרונים בקורסים מתוקשבים הוא חוסר מיקוד והעדר רפלקציה על ההודעות שהם מעלים לפורום המתוקשב. על מנת לסייע לסטודנטים להיות יותר ממוקדים ומעמיקים בדיונים האסינכרוניים פותחה ב- University of Massachusetts Lowell מערכת עזר אקטיבית בשם Pause and Post שנועדה להתריע ולכוון את הסטודנטים לחשוב ולבצע רפלקציה לפני שהם מעלים הודעות לפורום. השליטה וההכוונה הגראפית היא בידי מנחי ומרצי הקורס המקוון.

מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)

לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).

בשנה שעברה נערך בביה"ס באורט קריית ביאליק ניסוי בהוראת אלקטרוניקה מרחוק, כלומר מהבית: מחצית מתלמידי הכיתה נשלחו ללמוד שיעור מסוים בבית, וממש באותו זמן המחצית האחרת של הכיתה למדה במעבדת המחשבים בבית הספר. הישגי הקבוצות השונות במבחן שנעשה בסוף השיעור מרמזים על כך שלמידה מקוונת איננה תחליף שווה ערך לשיעור בכיתה, וכי היא מתאימה ללומד בעל מוטיבציה ללמידה ומשמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו כן, נראה כי התלמידים מעדיפים למידה מתוקשבת לצורך תרגול והעמקה, ולא ללימוד חומר חדש (אורית ניטצקי).

כותב המאמר, המלמד שנים בקורסים מתוקשבים מציע כמה וכמה עצות מעשיות וטיפים לשיפור כל סוגי האינטראקציה בקורס מתוקשב באופן שיובילו להצלחת הקורס המתוקשב במכללה בארה"ב. העצות המפורטות במאמר מתייחסות לשלושה קטגוריות עיקריות של אינטראקטיביות: לומד- מדריך, לומד-לומד, לומד- תכני הקורס. לכל אורך המאמר, המחבר מבחין בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת אסינכרונית ומתייחס לכלים כגון Instant Messaging וגם פורומים מתוקשבים אסינכרוניים באתר הקורס (Mabrito, Mark).

המחקר בחן את תחושת השייכות של הלומד בסביבת הלימוד המקוונת בהשוואה לסביבת לימוד פנים אל פנים וסביבת לימוד משולבת. כמו כן נבדק הקשר בין ההישגים הלימודיים לבין תחושת השייכות לקבוצה. יצירת קהילה לומדת מלוכדת בה מתרחשת למידה אפקטיבית אפשרית בסביבה מקוונת. היא אינה מתרחשת מאליה, אלא מחייבת: תכנון והבנייה של הפעילויות, הגדרת הציפיות והדרישות למעורבות הלומד מראש, הקנית מיומנויות לניהול דיון מקוון, זימון שיתוף משאבים וחומרי גלם, עידוד ליצירת אמון בין חברי הקבוצה, עידוד ההשתתפות האקטיבית של הסטודנטים ועידוד הסטודנטים לניהול דיונים. (תמי זייפרט)

המאמר מתאר את השינויים העתידיים הצפויים להתחולל במערכות חינוך, וכיצד הם עשויים להשפיע על תפקוד המורים ותפקידם, ועל הכשרתם לקראת מילוי המשימות החדשות. על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים להתפתחותו המקצועית, לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו. שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, ועל המורה יהיה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי". (רונית בוגלר)

עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה בין השאר כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן ומה תרומת המנחה למימושו בשיחות להוראת כתיבה. מערך המחקר היה איכותי-פרשני, בשילוב כלים כמותיים. המאמר מתאר מקרה של מנחה אחת (מתוך ששה). הממצאים מראים כי המשתתפים בשיחות ועידה תופשים את הפוטנציאל של הצ'אט כגבוה ועמדותיהם כלפי הצ'אט חיוביות ביותר. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה התאפיינו בשימוש בולט בכלי הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. בנוסף, הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר (ציפי מרגלית, נעמה צבר-בן יהושע)

רבים ממפתחי ההדרכה המתוקשבת מסכימים כי האמצעי האפקטיבי ביותר להטמעת הנלמד מושג באמצעות אינטראקציה בין קבוצת לומדים. משחקי E-mail בנויים מסביבים שונים. בסיבוב הראשון נשלח נושא כלשהו לקבוצת לומדים על נושא זה כל אחד מחברי הקבוצה נדרש להגיב בצורה אינדבדואלית בסיבוב האחרון נפגשת קבוצת הלומדים בפורום כלשהו לעיבוד החומרים ולהסקת מסקנות.

ככל מיומנות אחרת, גם ההוראה הסינכרונית מחייבת לימוד, אימון ותרגול עד לרכישתה. אחרי שליווינו עשרות רבות של מורים ברכישת המיומנות בהוראה במערכות סינכרוניות מורכבות ("כיתה וירטואלית"), ניכר כי הצלחת השיעור, בהינתן טכנולוגיה יציבה, טמונה ביכולת המורה להמיר את המתודות אותן הוא מכיר ובהן הוא משתמש בכיתה רגילה, על גבי הפלטפורמה החדשנית הזו. במאמר זה ננסה לבחון את התחושות (והחששות) שאנו שומעים ממורים סינכרוניים בתחילת דרכם ולהציג .את התשובות שאנו ממליצים להשיב למורים אלו בדרך ליכולת הוראה אפקטיבית.