למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).

המאמר מציג טענה מרכזית אחת: העולם הטכנולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה שמשנה סדרי עולם. זוהי לא עוד מערכת הפעלה כזו או אחרת, או מודל חדש של טלפון. השינויים הם כל כך משמעותיים שהם משנים את אורח החיים של רובינו ובוודאי שאת אורח החיים של ילדינו ונכדינו. השינוי הוא מהותי כל כך שהוא דומה לשינוי שעבר העולם עם הופעת המכונית. לאור טענה זו, יציג המאמר את נקודות המפנה בשביל שבין טכנולוגיה בחינוך, זו שאנו מכירים כ-4 עשורים, לבין הטכנולוגיה המשחרת על פתחינו היום (זו שמזמנת לנו הזדמנויות חדשות ואתגרים חדשים) וההשלכות האפשריות שלה על עולמינו – עולם החינוך והתרבות אותו אנו רוצים ליצור. בסופו של מאמר זה, אציג מצע למתווה מחקר ופיתוח ותכנית הטמעה שאפשר להתחיל ליישם מחר בבוקר – כך שאין זה מאמר של טענות ללא הצגת חלופות יישומיות (חנן יניב).

מחקר חלוץ זה ביקש למדוד את העניין של פרחי הוראה ושל מורים בפועל מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כלפי הוראה מקוונת כדי להשיג תובנה לגבי ההתעניינות האישית של המורים בהוראה מקוונת ומהו העניין שהם מוצאים ביחס להוראה מקוונת. התוצאות הצביעו על כך שקבוצה זו של מורים לעתיד ומורים בפועל אינה מעריכה חינוך מקוון וכי המשתתפים הסתייגו מרדיפה אחר הזדמנויות לימודיות מקוונות (Rakes, Glenda C.; Dunn, Karee E).

המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).

מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).

המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative). הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע (Quinn Burke , 2014).

הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

מחקר בשיטות מעורבות שימש כדי לחקור את הגורמים שמניעים ומעכבים את אנשי הסגל ללמד באופן מקוון. הממצאים הראו שנוחות וגמישות הם הגורמים המניעים העיקריים להוראה מקוונת, כמו גם היכולת להגיע לטווח רחב של לומדים מגוונים. יחד עם זאת, הזמן והמאמץ הרבים שנדרשו כדי ללמד באופן מקוון הוכחו כמכשולים עיקריים לאימוץ הוראה מקוונת (Wright, James M., 2014).

המאמר מציג מאפיינים המשפיעים על האיכות של שירותי הלמידה המקוונת ואת הדרך שבה מאפיינים אלה מושפעים מהיישום של עקרונות/מושגים של מערכת למידה מקוונת המבוססת על טכנולוגיית ענן. במאמר מפורטים האלמנטים שמשפיעים על האיכות והדרך שבה אלמנטים אלה נוצרים בפלטפורמה המבוססת על טכנולוגיית ענן (Banciu, Doina; Cirnu, Carmen Elena, 2014).

מחקר זה מציע מסגרת עבודה להתפתחות מקצועית מקוננת עבור הוראה מקוונת. מסגרת העבודה המוצעת מכוונת לראות בהוראה מקוונת מוצלחת בהשכלה הגבוהה תוצאה של האינטראקציה בין פעילויות התומכות ברמת ההוראה, ברמת הקהילה, וברמת הארגון (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula, 2014).

מחקר זה בוחן את האפקטיביות של הוראה באסטרטגיה של קריאה מקוונת לעומת הוראה באסטרטגיה של קריאה מהדפוס על הבנת הנקרא של לומדי אנגלית כשפה זרה.חמישים ושבעה סטודנטים משתי כיתות קריאה עם רמות מיומנות ברות השוואה הוקצו למודול של למידת קריאה באופן מקוון או למידה של קריאה מהדפוס.ההבדל היחיד היה לגבי האמצעי: בין ההוראה שמבוססת על קריאה מהדפוס בכיתה אחת לבין הוראה מבוססת מחשב בכיתה אחרת(Huang, Hsin-chou. , 2014).

מורה אמריקאי אשר שימש כנסיין ליישום "משקפי גוגל" בכיתה מדווח על הניסוי של הוראה מתוקשבת בעזרת "משקפי גוגל" (Google Glass ) ועל התובנות מההתנסות. המורה Courtney Pepe לימד בכיתה שכל התלמידים היו מצוידים בטאבלטים מסוג iPad. המסקנות הראשונות של המורה הנסיין היו ש"למשקפי גוגל" יש יתרון פדגוגי רק כאשר המורה מוכן לוותר על שליטה מלאה בכיתה . השימוש ב"משקפי גוגל" ע"י המורה בכיתה מתוקשבת מאפשר למורה לעקוב באופן אינטגרטיבי על פעילות יישומי ה- iPad של התלמידים , אך הערך המוסף הוא לא בהכרח בטכנולוגיות הקיימות אלא כאשר מיישמים טכנולוגיה של Augmented Reality בלמידה .

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).