צילום הרצאה מרתקת ,שנתן המורה והמחנך אביב צמח ,בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות הדינאמית והחדשנית שלו עם מודל הכיתה ההפוכה: דגם ללמידה פעילה של תלמידים הלומדים בעצמם את התכנים ע"י יצירת סרטוני וידאו ( אביב צמח) .

האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

חדר מחקר העוסק בתוכנו של ספר שמואל הוא דוגמה המוצעת כמיזם להוראה חלופית בתחומי דעת שונים. הוא בנוי כמרכז למידה שבו כעשרים "תחנות חקר". בתחנות משמשים מרכיבים מתחומי דעת שונים. בכל תחנה מוצג ממצא ארכיאולוגי מדומה שבו רמזים המכוונים לאירוע או לדמות שעל התלמיד לפענח תוך כדי הפעלת דרכי חקירה מגוונות. "המרכז" מציע לתלמיד פעילויות ייחודיות שבאמצעותן הוא חווה תהליכי למידה מאתגרים. תמצית הפעילויות: 1. נטילת חלק בהתרחשויות מתקופת המקרא על ידי תרגומן לחוויות עכשוויות; 2. התחקות אחר דמויות ואירועים בדרך חקירה בלשית; 3. בתהליך ביצוע המשימות נוגע התלמיד במושגים מתחומי דעת שונים המרחיבים את אופקיו (שמעון לוגסי)

במציאות הנוכחית כאשר מקצועות משתנים במהירות והידע מתחדש כל הזמן אי אפשר להסתפק בשיטת הקניית הלמידה המסורתית. יש צורך באסטרטגיות אחרות לחלוטין להכשרה חינוכית וללמידה המאפשרות ללומדים להתנסות במקביל בזרימת הפעילויות וצבירת הידע המקצועי תוך כדי התנסות מעשית. מחבר המאמר הנודע, פרופסור John Seely Brown לשעבר המדען הראשי של חברת Xerox ומנהל המו"פ של מרכז החקר הידוע שלה Palo Alto Research Center (PARC). מתאר במאמר מרתק את שיטות ההוראה החדישות הנדרשות כיום להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. המאמר, המבוסס על מצגת שהוצגה בכמה כנסי חינוך השנה, מתאר כמה וכמה מודלים מוכחים להוראה מקצועית חדשנית באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. (John Seely Brown)

מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)

דמיון מודרך הוא אחד האמצעים הנמצאים בשימוש שכיח בקרב מדריכים פדגוגיים, במיוחד כאשר המטרה היא לעורר אצל הסטודנטים מידה מסוימת של הזדהות ואמפטיה כלפי הילדים שהם עובדים אתם. המאמר דן בנושאים הבאים: יתרונות השימוש בדמיון מודרך, אופן השימוש בדמיון מודרך – בחלקו השני מציגה המחברת תהליך מומלץ ליישום הדמיון המודרך עם דוגמאות מפורטות. הדמיון המודרך במסגרת הכשרת הסטודנטיות – החלק השלישי מציג דוגמאות אחדות לתגובות הסטודנטיות בעקבות התנסויות אחדות בדמיון מודרך שהנחתה המחברת בכיתת הסטודנטיות. בדוגמאות אלו מודגמות כיצד נגיעה בזיכרונות ילדות עשויה להביא תועלת בתהליך הכשרת המורים, בעיקר בתחומים הדורשים מודעות מוגברת, יכולת אמפטיה לילד הרך, וכן מיומנויות רפלקטיביות (תמר אשר)

פעילות לתלמידים הבנויה כמשפט ציבורי בו מציגות את עמדותיהן מספר קבוצות בעלות אינטרסים שונים בנושא הצבת כלובי דגים במפרץ אילת. דוגמא לדיון בסוגיות אקטואליות בעלות הקשר ביולוגי. מובאת כאן הצעה לטיפול בנושא זה מהיבטים שונים. רעיון זה יכול להיות מיושם בטיפול בסוגיות אחרות כמו השתלות, הנדסה גנטית בצמחים ובייצורים אחרים, זיהום חופים, יעוץ גנטי – של מי המידע? כביש חוצה ישראל וכדומה. הפעילות מתאימה כפעילות סיכום לנושא אקולוגיה או לכלל התלמידים שלמדו אקולוגיה (אפרת לינק).

הקראת סיפורים והדיון בהם כאמצעי לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים דוגמא מובהקת לפעולה ראשונית למניעת בעיות נפשיות. זהו אמצעי זמין, הניתן להפעלה בקלות יחסית על ידי ההורים ואנשי חינוך. הכישורים השונים הכלולים במושג אינטליגנציה רגשית מהווים מיומנויות יסוד החיוניות לתפקוד בחברה האנושית המורכבת, ורבת הדרישות. כישורים אלה מאפשרים עמידה בפני מצבי משבר, הפחתה של פתולוגיה נפשית, והתמודדות יעילה עם אתגרי גדילה והתפתחות. ילדים צעירים חסרים במיוחד את המורכבות הקוגניטיבית ואוצר המילים לשם ביטוי מגוון רגשותיהם. לכן, סיפורים המשקפים את מורכבותם הרגשית, יש השפעה משחררת רבת עוצמה, בכך שהם מאפשרים לילדים "להרגיש שמישהו מבין אותי ". בנוסף, על ידי יצירה, קריאה והצגת הסיפורים בעצמם, הם עוברים לרמה אחרת של שליטה רבה יותר, רמה המאפשרת להם לגעת באחרים ולאפשר להם להבין את חוויותיהם (עמירם רביב, מוריס אליאס)

תיאור וניתוח של פרויקט ניסיוני בהוראת וידאו לקבוצת תלמידים חלשה, משכבת כיתות י' ץ המאמר מנסה להסיק מסקנות לגבי מידת יכולת של בית הספר להתמודד עם אוכלוסיות חלשות, לתמוך ביוזמות חינוכיות בלתי מקובלות, ובנוסף לעמוד על הקשיים איתם מתמודד המורה שבוחר בדרך שונה מהמקובל. סיכום המחבר: הממצאים שנחשפו בניתוח זה מאירים נקודות חשובות למחשבה ולדיון לעוסקים בתחום הוראת הווידיאו והקולנוע בבתי הספר. רצוי להמשיך ולפתח כלי הוראה אלו כאמצעי חינוכי יצירתי במיוחד בבתי ספר שבהם התלמידים טעוני טיפוח ולא בהכרח כנושא לימודי אומנותי או כמגמה לבגרות. כמו כן, רעיון הפרויקט הניסיוני והצגתו עשוי להוות תרומה להכשרת מורים לתקשורת, וידאו, וקולנוע. (אמיר הר גיל)