למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

בלמידה מבוססת על בעיות, המורה פועל כעין מדריך ומכוון, יותר מאשר מקור ל"פתרונות". למידה מבוססת על פתרון בעיות דורשת לבצע פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית. הסקירה הנוכחית מציגה את האסטרטגיה של למידה מאותגרת בעיות (PBL) מנקודת המבט של הלומד. כלומר, מדובר על תדריך ללומד כיצד לבצע הלכה למעשה הליכי למידה עצמאיים ולהתמודד עם שיטת למידה מאותגרת בעיות. למידה מאותגרת בעיות מתאימה ללומדים מבוגרים ולסטודנטים במכללות, אך מחייבת הכנה מראש של הלומדים לשינוי המורכב המצופה מהם. תדריך זה יש בו כדי לסייע למרצים ולמורי מורים הנערכים לשלב למידה מאותגרת בעיות בכיתה או בקורס.

ספרה השיטתי של פרופסור Maggi-Savin-Bade על למידה מאותגרת בעיות בסביבה מקוונת מעורר עניין רב במכללות ובאוניברסיטאות הבריטיות. הספר שיצא לאור ב2007 , זכה לאחרונה לביקורות טובות ומשמש את המרצים ומורי המורים ברחבי העולם. הספר מציג הלכה למעשה את פרקי תכנון למידה מאותגרת בעיות בסביבה ממוחשבת מנקודת מבט יישומית. הספר מציג כמה וכמה דגמים ודוגמאות להעברת קורס או שיעור מאותגר בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת ואינטרנט. אחד הפרקים בספר חשוב זה דן בסוגיות של הערכת הלומדים בשיטת ה-PBL בסביבה מקוונת.

שיטת הג'יקסו מתבססת על הרעיון של למידת עמיתים. במסגרת זו כל משתתף אחראי על תחום תוכן מוגדר שבו הוא מתמחה ואותו עליו להקנות לחבריו.האחריות והמחויבות המשותפת מאפשרים שיתוף פעולה וחלוקת עבודה. בקבוצות האם כל משתתף אחראי על תחום מוגדר ובקבוצת המומחים כל הנציגים אחראים על אותו תחום תוכן . התדריך השיטתי, שהוכן על ידי מדריכות במחוז הצפון בהנחיית יהודית הרשקוביץ, מסביר את חלקי הפעילות , הכנת המשימות בקבוצת האם, היערכות להכנת המשימות בקבוצת המומחים, והיערכות לשיתוף ודיון במליאה .

מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.

בין מעלותיו של ההומור בהוראה האקדמית ניתן למנות את שיפור האווירה בחדר הכיתה, את ההנאה האינטלקטואלית שהוא גורם, את תרומתו לפיתוח חשיבה יצירתית ואת ביסוס מעמדו של המורה כמנהיג מקובל על כיתתו. מחקרים מלמדים, שהומור בשיעור קשור להישגים אקדמיים של הסטודנטים ולהפחתת תופעות לחץ וחרדה. למרות כל זאת, רק אחוז קטן של מרצים משתמשים בהומור כחלק משגרת ההוראה, הן משום שהם מרגישים חסרי מיומנות טבעית לעסוק בכך, או משום שהם חוששים שהשימוש בהומור עלול לפגוע בתדמיתם ובמעמדם או לעלוב בסטודנטים. המאמר מנסה לשכנע מרצים להשתמש בהומור בשיעוריהם ככל האפשר ובמידה (שרה זמיר)

עם כל הרצון והכוונות הטובות יש בכל כיתה ילדים רבים המתקשים להתאים עצמם לבית הספר וזקוקים לבית ספר שיתאים עצמו אליהם. היוזמה המוצגת במאמר גורסת כי במקום "לרפא" את הילדים יש לספק להם מסגרות ואתגרים שבאמצעותם הילדים ה"בעייתיים", יזכו לחוויות למידה חיוביות ומרגשות, לתחושת הצלחה ומסוגלות, ויביאו הישגיהם בפני חבריהם כדי שאף יזכו בהערכתם של אחרים וכך יפיקו את המרב מלימודיהם. "כפפה ליד" היא ערכה או קבוצת פעילויות אישית, אשר המחנכים והמורים תכננו והכירו במיוחד בעבור ילד מסוים או ילדה מסוימת שהתקשו להשתלב ברוב פעילויות הכיתה וליהנות מהן. (עדה סוידובסקי)

יוזמה של מורים ואנשי אקדמיה באוסטרליה בשנת 1985 הביאה להקמת הפרוייקט השיתופי של הוראה ולמידה יעילים The Project for Enhancing Effective Learning -PEEL. היוזמה של המורים לתיעוד שיטות הוראה מפעילות ופעילויות של תלמידים נמשכה במשך השנים ללא מימון ותמיכה של גורמים רשמיים באוסטרליה. האתר המתוקשב שהקימו המורים באוסטרליה בעצמם משקף פעילות יזמית של מורים המתמקדים בפיתוח מקצועי רב-שנתי והמתעדים את ההתנסויות המועילות שלהם ללמידה איכותית ויעילה. באתר מתועדים 1400 רעיונות להוראה איכותית. פרופסור טום ראסל, מגדולי המומחים לפדגוגיה של הכשרת המורים (אשר הרצה לאחרונה במכון מופ"ת) המליץ על האתר המתוקשב והציע שבועיים של התנסות חינם בחומרים וברעיונות בו.

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד מורים בכיתה משפיעים על איכות הדיון ועומק הלמידה בכיתה שלמדה בתוכנית לימודים חוקרת עתירת מדעים וטכנולוגיה. המחקר עקב אחרי מורים בכיתה שיישמו תוכניות לימודים חדשנית בתחומי החקר ומנגד בדק את ההישגים של הכתות והתלמידים שלמדו אצל אותם מורים. בהשוואה בין שני המורים שלימדו בתכנית הלימודים החקרנית נמצאו הבדלים מהותיים בהישגי התלמידים. נמצא כי למורה יש תפקיד מפתח בתכנית לימודים חוקרת וטיב הנחייתו בכיתה והובלת הדיון בין הלומדים קובעים את עומק ההבנה המדעית של התלמידים. כלומר, שתי כיתות נפרדות של תלמידים הדומות בהרכב הדמוגראפי של התלמידים הגיעו לתובנות שונות לחלוטין כתוצאה מאסטרטגיות הוראה מותאמות שנקטו המורים. כלומר, בתוכניות לימודים מתמחות וגבוהות יש לאסטרטגיות ההוראה של המורה ולפרשנות הפדגוגית שלו השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר בתכנית לימודים רגילה. (Agnes Stylianou ,Jessica Goldstein).

עיקרי הרצאתו המרתקת של ד"ר ברני דודג' (Dodge) מאוניברסיטת סאן-דייגו בארה"ב (אבי רעיון חקר-הרשת במודל ה-WEBQUEST) בכנס Macworld 2007 בארה"ב. לדעת דודג' שיטות ההוראה כיום מצויות במרחק שנת אור מצרכי ההתעניינות של הילדים. על מנת להגביר את המוטיבציה של הלומד בתחומי דעת שונים יש לשלב יותר ויותר סביבות של סימולציה במחשבים. התלמידים זקוקים לאתגרים בלמידה כל הזמן ויש למצוא דרכים על מנת לאתגר אותם בדרך של משחקי תפקידים. דודג' מדגים בהרצאתו כמה וכמה סביבות למידה ממוחשבות חדשות כגון INFORM 7 לסימולציה ספרותית בהוראה בארה"ב ועוד. יש לבסס את סביבות הלמידה הממוחשבות על עקרונות של משחק תפקידים לימודי ברמות שונות תוך הבחנה בין משחקים לימודיים פשוטים ומורכבים. דודג' סיפר במהלך הרצאתו גם על ניסיונות בארה"ב לפתח מודל תקשובי תלת-מימדי של חקר רשת כתחליף לחקר-הרשת הטקסטואלי. עוד ממליץ דודג' למורים לעשות שימוש בתוכנת האיור החופשית Gliffy.com כחלק מההתנסות שלהם להמחשת תהליכים ותכנים בכיתה.

בביה"ס הניסויי "עין הים" הופכים את הלמידה למשחק ובאמצעות משחק הופכים כל שיעור לחוויה. לאחר מחקר מעמיק על נושא המשחק והשפעותיו החיוביות הוקמה מסגרת הפעלה בשם "מסע אחר" אשר במהלכה המורים יחד עם התלמידים יוצאים למסע חינוכי. משלל חוגים ופעילות משחקיות בוחר הילד את אלה שאליהן הוא מתחבר. כחלק מהפתיחות הכללית שמים דגש ב"עין הים" גם על השונה ו"האחר", ובהתאם תלמידי החינוך המיוחד משתלבים בפעילויות המשחקיות יחד עם שאר התלמידים. (ליאת הלוי כהן)