ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על מאמר של ריצ'רד ווג'וודסקי לגבי חמש דרכים למנוע רמאות של תלמידים להעתקה בעידן האינטרנט והתקשוב . כמה מההצעות של ווג'וודסקי די מוכרות, אבל הוא לא מתיימר להיות מקורי. באופן כללי הוא דוגל בגישה המוכרת הטוענת שככל שהמטלות שנציב בפני התלמידים יהיו יותר אותנטיות, כך הרצון, והאפשרות, להעתיק יצטמצמו. כדרך להתגבר על בעיית ההעתקה ממקורות באינטרנט ווג'וודסקי מציע להנחות את התלמידים להכין גרסאות של העבודות שלהם בכיתה, ולהעלות את הגרסאות האלו לבלוגים שלהם. גם כאן אין משהו מקורי. זאת שיטה מוכרת לצמצום ההעתקות. כאשר כל שלב ושלב של הכנת עבודה מלווה על ידי המורה, במקום שהוא יראה רק את התוצר הסופי, הוא יכול לכוון את התלמיד לשימוש נכון במקורות.

החוקרים רואים חשיבות בבחינה של ההתאמה בין אמונות שלמורים לבין ההוראה בכיתה כבעלת השפעה על קידום או על עיכוב למידה בבתי הספר. בעקבות המחקר הם הציעו מודל תיאורטי שצמח על בסיס הנתונים והוא מבטא את הרעיון שמטקוגניציה עשויה לעזור למורים ליצור התאמה זו באמצעות תהליכים של רפלקציה ותיאום ומציע תהליך לטפל בכך. זהו תהליך בר יישום למורים שנמצאה אצלם אי-התאמה בין אמונות לבין התנהגויות, הם בטאו תחושת אחריות ללמידת התלמידים עם הבנה שהתנהגויותיהם ההוראתיות עיכבו את הלמידה. מן המחקר עולה גם שלמסרים של מורים יש השפעה על הבנה ומעורבות אקדמיות של תלמידים וכנראה גם על הישגיהם. (Roehrig, A. D., Turner, J.E., Grove, C.M., Schneider, M., & Liu,Z.)

כתבה מעודכנת מאוגוסט 2009 על התפתחות המודל הפדגוגי המשולב Technological Pedagogical Content Knowledge. תחום מושגי אינטגרטיבי זה שואב את יסודותיו הרעיוניים מתפיסתו העקרונית של פרופסור לי שולמן, הידועה בשם pedagogical content knowledge (PCK) לה נוסף נדבך של ידע מערכתי בתחומי התקשוב. Mishra and Koehler שני מפתחי המודל של TPACK הסבירו בכינוס באינטרנט ב2008 את ההדגשים העיקריים של המודל ואפשרויות היישום שלו מבחינת המורים בהוראה מתוקשבת. לדעתם, אחד היסודות המעצבים החשובים שיכולים להבטיח אימוץ נכון של TPCK בהוראה מתוקשבת הוא הרחבת השליטה והסמכות של המורים מבחינת תוכניות הלימודים ומבחינת שיקולי הדעת בתכנון ההוראה. מורים הצמודים למערכי שיעור סטאטיים והיצמדות מלאה לתוכניות לימודים וחומרי למידה אינם מתאימים לאימוץ מודל TPACK בהוראה שלהם. מורים גמישים יותר בתכנון ההוראה שלהם יהיו הנהנים העיקריים של מודל TPACK .

ד"ר יורם הרפז, העורך ראשי של הד החינוך ריכז בחוברת אחת מאמרים שפורסמו במדור "מחזיקים כיתה" במשך כשנה במטרה לעודד מורים ולשדל אותם לאמץ גישות להוראה ואסטרטגיות של הוראה שיש בכוחן לעשות את השיעורים למעניינים יותר. הדרך הטובה ביותר להחזיק כיתה היא פשוט (ואין זה פשוט כלל) לעניין אותה. הניסיון לעניין כיתה אינו רק אסטרטגיה של "החזקת כיתה", מטרת ההוראה היא לעניין את התלמידים, לחשוף אותם לידע חדש ומרתק לגלות להם תחומי משמעות. החוברת שגיבש וערך ד"ר יורם הרפז היא לדעתנו בעלת משמעות רבה ביותר למורים ולמורי מורים מבחינת גיבוש תפיסת על לדרכי הוראה, שיקולי הוראה ונקיטת דרכי הוראה בצורה מושכלת ומאתגרת.

לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).

מטרתו של מסמך זה של אגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך היא לסייע בידי אנשי החינוך להפוך את פיתוח החשיבה למטרת הוראה מודעת ומפורשת כחלק מהוראת התכנים של מקצועות הלימוד. במקביל מיועד מסמך זה לסייע בהדגשת פיתוחן של רמות חשיבה גבוהות בתהליך ההוראה והלמידה, בהתאם למדיניות המוצהרת במסגרת "האופק הפדגוגי" (2007). מסמך זה יוכל לסייע למורה לתכנן באופן מסודר ושיטתי את פיתוח החשיבה של התלמידים במשולב עם הוראת תוכני הלימוד. כתוצאה מכך יוכל המורה להעמיק את ההוראה והלמידה בתחומי הדעת השונים.

מפה קוגניטיבית היא שפה ויזואלית המשמשת אסטרטגיה ופיגום לחשיבה מסדר גבוה. בניית מפה קוגניטיבית היא מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד. המפה הקוגניטיבית משמשת כטכניקה גראפית המסייעת להבין את אופן החשיבה (מטא – קוגניציה) ובעיקר המחשה איך הפריטים מתחברים יחד. המפה הקוגניטיבית מבליטה מיומנויות חשיבה כגון: השוואה וניגוד, רצף- סדר עד התוצאה, זיהוי סיבתיות, יחסים חלקיים ושלמים, סיווג ומיון, אנאלוגיות ועוד. בסקירתה המועילה והחשובה מציינת ליזי כהן כמה וכמה תוכנות באינטרנט שיכולות לסייע במלאכת בניית והרכבת המפה הקוגניטיבית( ליזי כהן ).

חקר מקרה בביה"ס יסודי בקליפורניה . המטרה הייתה לצפות בדפוסי ההוראה של מורה המלמדת בביה"ס ולראות את השפעת הנחיות משטר ההוראה והבחינות שנכפו ע"י תכנית No Child Left Behind Act.המורה המלמדת בביה"ס פועלת בסביבת הוראה המעודדת אוטונומיה מקצועית בגיבוי ביה"ס , אך האילוצים שיוצרים הנחיות תכנית No Child Left Behind Act חזקים יותר מאשר הגיבוי לו זוכים מורי ביה"ס . חופש הפעולה של המורה לנקוט בדרכי הוראה גמישים ואקלים חינוכי תומך הצטמצמו באופן משמעותי . הסטנדרטיזציה אותה חייבה תכנית No Child Left Behind Act העיקה על המורה לאורך כל שנת הלימודים ופגמה ביצירתיות הפדגוגית והדידקטית שלהם. התוצאה הייתה כי המורה לא לימדה את תחומי ההיסטוריה ומדעי החברה בכיתות ה'-ו בדרך בה האמינה מבחינה פדגוגית. המסקנה היא כי כוחם של תכתיבים פדגוגיים ארציים הנכפים על המורים פוגעים במימוש פוטנציאל ההוראה המשובח שלהם ומרוקנים מתוכם את עוצמת המורים. דוגמא הפוכה לנעשה בקליפורניה היא מערכת החינוך בפינלנד שם לא ניתנים למורים שום תכתיבים פדגוגיים מבחוץ וכל ההחלטות הפדגוגיות הם של מורי ביה"ס ללא תלות במשטר בחינות וסטנדרטיזציה ( John S. Wills & Judith Haymore Sandholtz).

מעיון חוזר בפורומים של מורים בארה"ב ובאוסטרליה נמצא כי השימוש במערכות תגובה אינטראקטיביים בכיתה הידועים בשם student response systems הולך וגדל שם. בכיתות רבות מתוקנות מערכות תגובה אינטראקטיביים והמורים מתמודדים עתה עם הפעלת התלמידים בסביבה פעילה שנדרשת להגיב וליצור רמת אינטראקציה הרבה יותר גבוהה ופעילה. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים סטודנטים/,תלמידים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד.

העמדה הנפוצה בספרות לגבי מבנה הפעילות בכיתה מניחה שדרך ההוראה בכיתה קשורה לבעיות ההולכות וגוברות של הנעה להישגיות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. מחקר זה הוא סקירת ספרות על הקשר בין מעורבות התלמידים ומבנה הפעילות בכיתה. המחברים סוקרים מחקרים כמותיים ואיכותניים החוקרים את הקשר בין מבנה הפעילות בכיתה לבין מעורבות התלמיד, תוך שימת דגש על מחקרים המזהים אינטראקציה בין רמת ההישגיות של התלמידים, מבנה הפעילות ומעורבות. המחקר בוחן האם צורות ההוראה בכיתה קשורות לבעיות של הנעה להישגיות וחוסר מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים? מורים בכיתות שלמות יכולים לטפח סוג של "שוויון הנעתי" שלפיו הדגש הוא על למידה יותר מאשר על תחרות, ואז ההשתתפות בכיתה לא נתפסת בעיני תלמידים בעלי הישגים נמוכים כמסוכנת. הדרך שבה הוראה בכיתה מיושמת חיונית ליצירת תחושת הערך העצמי של התלמידים ולמעורבות בלימודים של התלמידים ( Sean Kelly & Julianne Turner).