דוגמאות אוטנטיות
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

  • לינק

    קשרו את הידע החדש בשיעור לידע הקודם של התלמידים. אנחנו מבינים את העולם באמצעות מה שכבר קיים בתודעה שלנו. ידע חדש מוטמע במושגים שלנו (סְכֵמות) ונעשה מובן. הלומדים בונים הבנות על בסיס מה שהם כבר יודעים. מורים המבקשים לקדם הבנה חושפים בדרכים שונות את הידע הנמצא בתודעתם של התלמידים ומשלבים בו ידע חדש. הם לא רק חושפים ידע קיים לצורך שילוב ידע חדש, אלא בוחנים תוך כדי כך את טיבו של הידע הקיים ומתקנים אי-הבנות ( אודליה לוי ) .

  • לינק

    למידה מאתגרת מסוג Mystery Skype היא מודל חדשני של הוראה פעילה שמטרתה לאתגר את תלמידי הכיתה היוצרים דיאלוג מתוקשב בסקייפ עם כיתה אחרת בעולם. מדובר על מתכונת של הוראה מאתגרת שנועדה לפתח אצל התלמידים סקרנות , עניין וחשיבה ביקורתית . המטרה של התלמידים היא לזהות את מיקום ביה"ס ( מקום, מדינה , שם ביה"ס ) אתו הם מתקשרים בטרם בית הספר השני שנמצא בקצה השני של השיח המתוקשב יצליח לזהות בעצמו את מיקום ביה"ס והשתייכותו. המשחק המתוקשב יכול להשתלב בלימודי גיאוגרפיה או היסטוריה בבתי ספר יסודיים.

  • לינק

    הסטודנט להוראה עודד יחזקאלי (אוניברסיטת תל אביב) ביצע חזרה על החומר של מלחמת העולם הראשונה באמצעות משחק "אחד נגד מאה". התלמידים שלו – לא רק נהנו מהפעילות, אלא ובעיקר חזרו והעלו את המושגים המרכזיים הקשורים לאירוע ההיסטורי. אמנם לא שיעור "עתיר חשיבה" אך שיעור "אחר" שנועד לגרום למוטיבציה ולהנאה. ניתן – כמובן – לאמץ את התבנית של המשחק לנושאים היסטוריים אחרים. כזה ראה וחדש !!! (גדי ראונר)

  • לינק

    המורה והמחנך אביב צמח , מטובי המורים בישראל המשלבים למידה פעילה ותקשוב חינוכי בעבודתם , החליט לבדוק בעצמו את מודל "הכיתה ההפוכה" הזוכה לכותרות רבות במערכות החינוך בעולם. ההחלטה לוותה בהתלבטויות – האם המודל מתאים לדרך ההוראה שלו? לחומר הלימוד? לתלמידים? גם לאחר ההתנסות הוא עדיין לא בטוח, אולם על סיפור המקרה ניתן לקרוא במאמרון המרתק שלו ( אביב צמח) .

  • לינק

    אסופת המאמרים Quick Hits for Teaching with Technology נכתבה וגובשה ע"י צוות חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב המתמחה בהשבחת ההוראה בהשכלה הגבוהה בארה"ב (Faculty Colloquium on Excellence in Teaching (FACET). הדגש באסופת המאמרים הוא על גישות ייחודיות בהוראה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב בתחומי דעת מגוונים כגון פיזיקה, אמנות , הכשרת רופאים ועוד. ההיקף של כותבי המאמרים הוא משמעותי למדי והוא כולל כ73 כותבים מתחומי דעת שונים. כל אחד מהכותבים מציג בצורה תמציתית סיפורי הצלחה בהוראה מתוקשבת באותם תחומי הדעת המתוארים ( Robin K. Morgan & Kimberly T. Olivare).

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • מאמר מלא

    מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

  • לינק

    בהרצאה מרתקת בכינוס TED דיאנה לאופנברג משתפת את ניסיונה עם תלמידי בית ספר. היא טוענת בזכות ההתנסות בלמידה חווייתית וכן במתן לגיטימציה לתלמידים לעשות שגיאות. אחד הדברים החשובים שהיא רואה היא לא רק הלמידה עצמה אלא מעקב של התלמידים עצמם אחרי תהליך הלמידה שלהם, בין השאר דרך ביצוע שגיאות וניתוחן. בחלק מתהליכי הלמידה צריכים לאפשר לתלמידים גם להיכשל וליצור אצלם מודעות שמותר להיכשל אבל אפשר לנסות שוב בהצלחה. כל התהליך הזה מחייב את המורה לתת לתלמידים להתנסות בלמידה פעילה ומבוססת פרויקטים ואז הם גם יקראו את החומרים ויעמיקו בהם. אם לא תהיה העצמה של התלמידים בחינוך לא תהיה למידה משמעותית ובתי ספר ימשיכו לדעוך כפי שאנו רואים בתקופה האחרונה (Diana Laufenberg)

  • לינק

    במאמר זה, עורך הכותב סקירה המקיפה 21 מחקרים על מנת לתת מענה לשאלה- האם הסברים הדרכתיים נלווים לחומרי למידה משפרים את איכות הלמידה מבוססת הדוגמאות? התוצאות המטה- אנליטיות של סקירת המחקרים מובילות לשלוש מסקנות עיקריות: ראשית, היתרונות של הסברים הדרכתיים נלווים בלמידה מבוססת דוגמאות אינם רבים, והינם ברי חשיבות מועטה. שנית, הסברים הדרכתיים הינם בעלי תועלת רבה יותר לצרכי רכישת ידע קונספטואלי מאשר לצבירת ידע פרוצדוראלי. כמו כן, הסברים הדרכתיים נלווים לאו דווקא ברי תועלת רבה יותר מאשר שיטות נוספות התומכות בעיבוד דוגמאות, כגון שיטת הסבר עצמי. המסקנה, מבחינה דידקטית וקוגניטיבית היא שיש לעתים לאפשר ללומד להגיע בעצמו למסקנות נוכח הדוגמאות המובאות בחומרי הלמידה ולא להוסיף בהכרח הסברים הדרכתיים.

  • לינק

    להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).

  • סיכום

    בשנים האחרונות ניכר כי סרטי וידאו קצרים הפכו להיות משאב חשוב בתחומי החינוך הן מבחינת השתלמויות המורים והן מבחינת הכשרת המורים החדשים. בעקבות זאת , אנו רואים יותר ויותר יוזמות חדשות להקמת מרכזי משאבים באינטרנט המבוססים על סרטי וידאו המאורגנים ומסווגים עפ"י תחומי דעת , כגון מרכז המשאבים החדש בישראל של סרטי וידאו בהוראת המתמטיקה. בארה"ב הוקם בשנה האחרונה מרכז משאבים חדשני למורים שנועד ליצור השראה בקרב המורים ע"י הדגמת שיעורים מצולמים בווידאו. מרכז משאבים חדש זה כולל מאות סרטי וידאו המתעדים שיעורים שונים עפ"י תחומי דעת והכוונה להרחיבו להיקף של אלפי שיעורים מצולמים. ניתן למצוא במרכז המשאבים הרבה דגמים פדגוגיים שיכולים לשמש השראה למורים חדשים וגם למורים ותיקים.

  • לינק

    כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

  • לינק

    בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( mentoring ) כמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה (mentoring) כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. לדעתה של אורלנד-ברק, הלמידה כיצד להנחות דורשת רכישה של שלושה תחומי דעת (או יכולות) הקשורים זה בזה: הערכה ( evaluation) , השתתפות ( participation), ואלתור improvisation) , במגוון של הקשרים דיאלקטיים בנקודת המפגש שבין מסגרות של דיאלוג למסגרות של עשייה ( סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת , דפים , מס' 52

  • לינק

    ג'יי הורוויץ בחר להביא בבלוג המרתק שלו שתי דוגמאות שונות שבעיניו מציגות "קצוות" של פעילות מתוקשבת. אחת די "בסיסית" ולכאורה צנועה. היא ממחישה כיצד בלוגים אישיים יכולים לקדם את מיומנויות הכתיבה של תלמידים. השנייה מתייחסת לרשת עצמה כמרחב למידה, ומראה כיצד התקשוב יכול להוות צוהר לעולם הרחב. שתי הדוגמאות שהובאו כאן ממחישות שהשימוש ה-"נכון" בתקשוב בכיתה איננו שימוש ראוותני, שיעור לדוגמה שמכינים בקפידה לקראת ביקור של המפקח, אלא שימוש יום-יומי ו-"פשוט". המטרה הרי היא שהתקשוב יהפוך לחלק אינטגראלי מהחיים שלנו.

  • לינק

    מאמר זה , שנכתב ע"י ד"ר ציפי ליבמן, עוסק בהערכת הישגים ממוקדת-תהליך של סטודנטים בקורס לסטטיסטיקה תיאורית במכללה להוראה. המסגרת הקונספטואלית של המאמר מעוגנת בגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, המציעה דרך הוראה אשר מעניקה לסטודנטים את ההזדמנות לבנות לעצמם משמעות. תפיסה זו של הלמידה מחייבת גם דרכי הוראה תואמות, אשר הולמות את רוח ההערכה החלופית ומזמינות את הלומד להתמודד עם משימות מורכבות ולתפקד ברמה של חשיבה עילית. המאמר מתאר את תהליך ההערכה האותנטית ששולבו במהלך הוראת הקורס, שכללו ביצוע שוטף של תרגילים שבהם ניתחו הסטודנטים נתוני–אמת אשר הם עצמם אספו, ודיון בממצאים שעלו בעקבות הניתוחים הסטטיסטיים, אך מוקד המאמר הוא ההשלכות וההשתמעויות שיש להערכת הישגים תהליכית בכל הקשור לפוטנציאל הגלום בה לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים.

  • לינק

    אחד הבעיות הידועות של מורים חדשים הוא שבירת רצף ההוראה בהמשך למורה הקודם בעיקר מבחינת שיטת ההוראה ודרך ההוראה. כך לדוגמא, המורה המתחיל מתאר ביומנו האישי באינטרנט (בלוג) מקרה בו המשיך ללמד שיעור במתמטיקה כיתה שלמדה קודם אצל מורה אחרת בשיטה אחרת. השינוי בדרך הפתרון במתמטיקה גרם להתנגדויות אצל התלמידים שלמדו מתמטיקה בהקבצה א' בכיתה ז'. קונפליקטים כאלו בין מורה לתלמידים על רקע השינוי בדרך התרגול ממורה אחר בכיתה קודמת שכיחים בהוראת המתמטיקה. קונפליקט זה קורה כאשר התלמידים עוברים ללמוד אצל מורה אחר המציג דרכי פתרון אחרים במתמטיקה שלא הועברו עפ"י המתכונת הקודמת אליה אומנו התלמידים .

  • לינק

    אחד הספרים הפדגוגיים היעילים שיצאו לאחרונה בארה"ב ואומץ ע"י מסלולי הכשרת המורים שם אינו בהכרח קובץ מאמרים על תיאוריות פדגוגיות אלא קובץ מקרים וחקרי מקרים שנועדו להתוות למורים דרך מבחינת אסטרטגיות הוראה ופתרונות מעשיים בחזית ניהול הכיתה. לצד כל דילמה אמיתית המשקפת את מציאות ההוראה והלמידה בכיתה מוצגים למורים דרכי היערכות של מורים מנוסים להתמודדות עם האתגר המסוים בכיתה או בהצגת התכנים והחומרים. באופן עקרוני מעודד הספר את המורים ליצור אווירה של אמון בכיתה ולפתח גישה הוליסטית המכבדת את התלמיד כתלמיד אבל הספר והמקרים המוצגים בו לוקחים בחשבון גם את צרכי המורה והאילוצים איתם הוא צריך להתמודד בכיתה. כל פרק בספר מציג גם ממצאים ממחקרים חינוכיים מעודכנים וסקירת ספרות בסוגיה הנדונה .

  • סיכום

    התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין