המחקר בדק האם תהליכי למידה בתנועה משפרים את הבנת המושג הנלמד בקרב ילדי הגן? החוקרות טוענות כי בגיל הרך יש תפקיד ייחודי לחוויות למידה המערבות את גופו של הילד: חוויות אלו נרכשו באמצעות אינטליגנציה המרחבית, הגופנית-תנועתית והמוזיקלית. כלומר, כדי ליצור תהליך המשגה בעל משמעות, על המתווך לשלב בפעילות עם הילדים למידה באמצעות תנועות גופם. השאלה המרכזית שנשאלה במחקר זה נגעה לתרומתה של התנועה לרמת ההמשגה אצל ילדי הגן. החוקרות חשבו כי התנועה יכולה לשמש אמצעי מסייע ומקדם ברמת ההמשגה, אולם מסתבר מממצאי המחקר כי לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדי הגן אשר למדו את המושגים באמצעות תנועה לבין ילדי הגן שלמדו את המושגים בדרך המקובלת (בלהה פריינטה, יוספה אייזנברג)

בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)

תכנית מעניינת וייחודית בין מערכת גני ילדים וביה"ס בירושלים. מהות התכנית: יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' לאורך כל השנה סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות ע"פ תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב המחשב. בתחילת השנה ילדי ביה"ס מלמדים את ילדי הגן להשתמש במחשב ולשחק במשחקי מחשב של הגן ולאחר מכן יבצעו הילדים במשותף משימות אורייניות מגוונות במחשב. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.

תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גוברת במקרי תוקפנות וקשיי התנהגות בקרב בני נוער, ילדים והן בגיל הרך במסגרות החינוך. מאחר ותופעה זו מוכרת והוכחה מחקרית יש חיפוש מתאים אחרי מקורות ותוכניות בלימה ומניעה שיפחיתו את התפשטות תופעת האלימות. במסגרת חיפוש אחר מענה מתאים עלתה המחשבה שאם נאתר את הילדים בעליי קשיי ההתנהגות כבר בגיל הרך, אותם ילדים שמאופיינים בקשיים בולטים ומשמעותיים כגון: התפרצויות, תוקפנות פיזית ומילולית, זריקת חפצים, סירובים קשים ופגיעה באחרים, נרכזם בגן אחד, שבו כל הצוות החינוכי והטיפולי מונחה בתחום ניתוח ההתנהגות וברוח זו יפעל הגן. נקבל הן הטבה משמעותית בתפקודם של הילדים כבר בגיל הגן וכן נקטוף פירות מהותיים בתחום ההתנהגות בגילאי בית הספר השונים. בד בבד נכשיר צוות טיפולי מיומן שיקבל כלים להתמודדות עם תלמידים בעלי קשיי התנהגות בעתיד. בנתניה מופעל ת מסגרת "הגן ההתנהגותי" המיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות בולטים (גילאי 3 עד 6). גן זה פועל בנתניה זו השנה השנייה, כולו מתנהל ע"פ תוכנית התנהגותית מערכתית ואישית באמצעות כל אנשי צוות הגן – החל מהגננת, הסייעת, בת השרות, הצוות המשלים ועד לצוות הפרא-רפואי והמטפלים בתחום הרגשי ( הלית טופז בורובסקי, אריאלה קנוניץ ).

המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

ריכוז מועיל של מקורות מידע בנושאי למידת חקר בגני ילדים מתוך ויקי של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, קורס למידת חקר בקהילה מתוקשבת בהנחיית ד"ר דני בן צבי. מאגר הויקי כולל את המצגות והנושאים הבאים: למידת חקר בגן ילדים – מצגת, מאפיינים התפתחותיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים של ילדי הגן. דמות הגננת, מאפייני הלמידה של ילדים בגיל הרך, דרכי הוראה בגן הילדים, מדוע למידת חקר בגן הילדים, מדע בגן הילדים כחלק מפעילות היומיום, תפקיד הגננת כמעודדת למידת חקר.

ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותה של פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן, מפרסמת בימים אלה את ממצאיה ומסקנותיה ביחס לשאלות הנוגעות לקידום החינוך בגיל הרך ולזיקתו להתפתחותם של ילדים, להסתגלותם וללמידתם בבית-הספר. ממצאים עיקריים: צמצום מספר הילדים בכל כיתת גן, השתלמויות והכשרה לגננות להתמקדות בשיפור יחסי הגומלין גננת-ילד, פיתוח כשרים קוגניטיביים לקראת למידה פורמאלית בביה"ס, סינון קפדני של מועמדים להוראה; הקמת מאגרי נתונים וביצוע מחקרי אורך למעקב אחרי התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדי ישראל בגיל הרך.

אתר גנ-net, המוקדש לפיתוח מקצועי לגננות, מציע מודל למידה ייחודי וחדשני. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זיילר, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, שביקשה להקים אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי. הרעיון העומד בבסיס המודל, הוא להציע לקהילת הגננות סביבה עדכנית ורלבנטית שתכלול תיאורי מקרה, אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, סיפורים אישיים של גננות ומידע מקצועי נגיש, כגון הרצאות מצולמות, שיח מומחים על סוגיות מהותיות ועוד. עיקרון חשוב בפיתוח האתר הוא שתהליך ההכשרה משלב את הניסיון של הגננות כחלק לגיטימי מתהליך ההתמקצעות והשיתוף בין הגננות מהווה נדבך חשוב בפיתוח המקצועי באתר (אביטל דרורי)

פעילות סיפור תמונות ברצף ידועה לכל גננת ומורה בגיל הרך, והיא מקובלת הן כפעילות קבוצתית והן כפעילות יחידנית. הנימוקים לכך רבים וחשובים, ביניהם פיתוח חשיבה, שפה ודמיון. מטרתו של מאמר זה להאיר את תרומתה של הפעילות גם לפיתוח ולביסוס הידע על מושג הסיפור/סכימת הסיפור ולתהליך הפקת סיפורים. פעילות סיפור תמונות ברצף דורשת מהילדים רמה מסוימת של הפשטה, שכן הם נדרשים "לתרגם" את ההתנסות המוחשית עם עצמים אמיתיים מהעולם ה"אמיתי", לסיפור תמונות "דמיוני". לכן, הפקת סיפור תמונות ברצף מיד לאחר ההתנסות המוחשית עשויה לתרום להפקה משמעותית של סיפור, שהרי סיפור הוא השתקפותו של העולם האמיתי כסיפור (ברכה קיטה)

בתכנית זו שפותחה ע"י ביה"ס ממלכתי י"א במודיעין יש התייחסות מעניינת וחדשנית לשלושת התחומים אשר קריאת ספרים תורמת לקידומם של הילדים, הנעה מקריאה והנעה לקריאה, הבנת לשון הספר והטקסט שבעקבותיו, וכן התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב. מטרת התוכנית היא יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות על פי תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב אומנויות. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.בית הספר הינו בית ספר צומח הנוסד בשנת תשס"ז, זהו בית הספר הראשון במודיעין שנבנה ללא חטיבה צעירה ומכיל גנים עצמאיים במבנהו.

מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

מטרת הסקירה הייתה להוכיח את ההשערה כי יש קשר בין איכות תוכניות הכשרת מורים לגיל הרך לבין רמת הכשרת המורים לגיל הרך ולקדם יסודי. לצורך כך, מנתחת הסקירה באופן אנליטי, ליטראלי ופרשני 40 מחקרים שנערכו על תוכניות הכשרת מורים בגיל הרך בתקופה של 15 שנה (1989- 2004). בעיקר, מחקרים הבודקים את איכות התוכניות והשפעתן על רמת המורים המיישמים תוכניות לגיל הרך ולקדם יסודי בתום לימודיהם. סקירת המחקרים מתייחסת לסוגיות של התפתחות מקצועית של המורים בגיל הרך/קדם יסודי, השפעת התואר האקדמי והשפעת הסטנדרטים החינוכיים בארה"ב על איכות עבודתם של מורי הגיל הרך והקדם יסודי (Saracho, Olivia N.; Spodek, Bernard)

התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)

אתר גנֶ-Net פותח במשותף על-ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך ומט"ח. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זילר, שביקשה להקים "אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי".התכנים מוצגים באתר באמצעות אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, תיאורי מקרה, סיפורים אישיים של גננות, מידע מקצועי נגיש ועוד. תהליכי הלמידה נעשים באתר באמצעות יחידות לימוד קצרות (מודולות) המאפשרות לכל גננת לבחור את הנושא שבו היא מעוניינת להתמקד. לכל היחידות יש מבנה קבוע, הכולל מדורים קבועים: הצגת הנושא; בתיאוריה; במעדה; הערכה; פורום.

המחקר המוצג להלן נועד לבחון את מידת השימוש ואת אופן השימוש שנעשה על ידי הגננות במסמך תכנית המסגרת הנוכחית, ולאתר את הצרכים של הגננת ואת ציפיותיה מתכנית לימודים חדשה לגן. המחקר כלל גם התייחסות לסוגיית תכנון העבודה בגן – היבט שעתיד להיכלל בתכנית החדשה . כלי המחקר המרכזי היה שאלון לגננת אשר הועבר ל 275- גננות מהמגזרים השונים (עשר גננות רואיינו גם באופן אישי בסוגיית תכנון העבודה בגן). בנוסף, נערכו ראיונות בדרג מטה עם קובעי מדיניות במשרד החינוך, עם מפקחות על גני ילדים ועם רכזות הגיל הרך במרכזי פסג"ה. המחקר הוזמן ומומן על-ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)