המסמך שלהלן מציע המלצות ליישום "הצעד הבא" של רפורמת "אופק חדש". הרפורמה החלה בשנת 2007, וה"צעד הבא" יימשך בחמש השנים הבאות. ההמלצות מבוססות על שורה של מחקרים מהארץ ומהעולם, ועיקרן חתירה להעמיד את עובדי ההוראה – מורים וגננות – במוקד התהליך החינוכי. "הצעד הבא" יעסוק בתנאי עבודתם, באוטונומיה שלהם ובהתפתחותם המקצועית והאישית. למסמך המקורי בדפוס מצורפים נספחים – הערות על היבטים של "אופק חדש: הצעד הבא" – אשר נכתבו בידי פרופ' יזהר אופלטקה, ד"ר יורם הרפז, פרופ' עמי וולנסקי, ד"ר יריב פניגר, ציון שורק, פרופ' נמרוד אלוני ופרופ' דוד גורדון.

מסלול ההתמחות האישית מציע לחלק מסוים מהמורים (הרוצים והיכולים) להתמחות גם בתחום חינוכי מסוים, כגון הערכה, הערכה חלופית, שילוב מחשב בהוראה, הוראת מקצוע, הוראה פרטנית, ליווי מורים חדשים וקליטתם; ולמלא תפקיד באותו תחום בבתי הספר שלהם. מורים אלה יחליפו את המדריכים, המנחים והמפקחים ש"נוחתים" על בית הספר מבחוץ ומחלישים את האוטונומיה שלו. הרעיון הוא להעצים את היכולות החינוכיות של בית הספר ולבסס אותו על כוחות פנימיים. תוך כדי כך תקטן התלות של בית הספר ברשויות החינוך השונות, שיבטיחו קביעת מדיניות, קביעת מטרות החינוך ותקצוב מלא של כל הצרכים ( ציון שורק) .

תכנית "אופק חדש", המיושמת בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים, כמעט לא נגעה במרכז העשייה של בית הספר: ההוראה והלמידה. השינוי המשמעותי היחיד שתכנית זו הכניסה לבתי הספר בהקשר הפדגוגי הוא שעות הוראה פרטניות. שעות אלו הן תוספת חשובה למשאבים העומדים לרשות הנהלת בית הספר. אולם היעדר יעדים פדגוגיים ברורים לניצול משאב זה, אי-בהירות לאופן השימוש בשעות אלה והעובדה שסגל ההוראה אינו מקבל הדרכה על השיטה ועל דרכי ההוראה המתאימות לה פוגעים בסיכוי ששעות אלה יביאו לשינוי ממשי בבית הספר. המחבר מבקש להציע יעד אחד מרכזי לניצול השעות הפרטניות ולפרט מהי הדרך להשיג את היעד הזה ( יריב פניגר) .

השעות הפרטניות מאפשרות למורים ליישם פדגוגיה אחרת, אך הן אינן מאלצות אותם ליישם פדגוגיה אחרת. מורים יכולים להחיל גם על השעות הפרטניות את הפדגוגיה הבית ספרית השלטת – את דפוסי ההוראה הפרונטלית ודפוסי הלמידה הפסיבית. לכן יש לפתח פדגוגיה חלופית לשעות הפרטניות ולחתור – וזו עיקר הטענה של הדברים שלהלן – להפיכתה לפדגוגיה כללית בבית הספר. רפורמת "אופק חדש" תהווה רפורמה פדגוגית, ולא רק הסכם שכר מורחב, אם היא תצליח להתמודד עם שני אתגרים: פיתוח פדגוגיה פרטנית והטמעתה בבית הספר. פיתוח פדגוגיה פרטנית כרוך בדרכים להבניית למידה בקבוצות קטנות. ישנן תאוריות ופרקטיקות רבות של למידה בקבוצות קטנות; יש להבחין ביניהן, להכיר את יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת ולמצוא או להמציא את התאוריה והפרקטיקה היעילות ביותר לשעות הפרטניות ( יורם הרפז).

המסקנה העולה מממצאי המחקר של המחבר ומממצאים אחרים היא שאין להסתפק ב"אופק חדש" כהסכם שכר המוגבל בהיקפו, אלא להופכו לרפורמה כוללת שתעסוק במגוון ההיבטים של עבודת המורים, ובכללם הגדרת תפקידם, זמן עבודתם והיקף המשימות המוטלות עליהם. במילים אחרות: אין לקבוע במסגרת "אופק חדש" את מספר שעות השהייה הנחוצות ללא שליטה של מתכנני "אופק חדש" על דרישות משרד החינוך מהמורים.המלצת המחבר אפוא היא להציע הבניה מחודשת של תפקיד המורה כחלק מרפורמת "אופק חדש", אשר תכלול מטלות הניתנות לביצוע בפרק הזמן העומד לרשות המורה ביום עבודה כבסיס ראשוני להקלת עומס העבודה בהוראה. הגדרה זו, לעניות דעתו של המחבר, צריכה להתמקד בראש ובראשונה בתפקידו הפדגוגי של המורה ובצורך למקד את משימותיו בהוראה עצמה ( יזהר אופלטקה).

תכנית NFTE היא תכנית לימודים ייחודית לתלמידים בסיכון. התכנית פותחה בארצות הברית והתרחבה לכעשרים מדינות, כולל ישראל. בתכנית משתתפים בה כיום אלפי תלמידים ברחבי העולם. השנה תחל התכנית לפעול גם ברשת אורט, בעשרה בתי ספר, וישתתפו בה כ-150 תלמידים. מטרת התכנית היא להכשיר את התלמידים לעולם המקצועי-עסקי, תוך הקניית מיומנויות למידה וכישורי חיים מגוונים ( מערכת "קו לחינוך" ) .

בניסיון לפרק את המושג "תרבות בית-הספר" ל"מחוזות התרבות החינוכית" מזהה מחבר המאמר 11 מחוזות כאלה. הוא מציין כי הושפע מהווארד גרדנר (Gardner, 1992), בעל "תיאוריית האינטליגנציות המרובות", הן בתוכן והן בגישה, ואף הוא משמש לו מקור לבניית המחוזות שהוא מציע. בבניית מודל "מחוזות התרבות החינוכית הבית-ספרית" נדרש מחבר המאמר גם למדרג הצרכים של אברהם מסלאו (Maslow, 1965) משום שתרבות בית הספר בכללה ומחוזות התרבות החינוכיים שלו, כפי שהוא מבקש להציגם, נבחנים על פי המידה שבה הם מציעים מענה לצרכיו של האדם ובמיוחד לצרכים העיליים, הרוחניים (ישעיהו תדמור) .