הטמעת מערכת לניהול למידה ( LMS ) בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים. במחקר הנוכחי נבדקה הטמעת מערכת לניהול למידה משו"ב (מיידיות, שקיפות ובקרה) בעשרה בתי ספר על -יסודיים במהלך השנים תשס"ז, תשס"ח, ותשס"ט . בהתאם לתיאוריית הפצת החדשנות ( Rogers, 2003 ), נמצא גידול משמעותי משנה לשנה באינטראקציות בין חברי הצוות שנמדדו באמצעות ( 1) העברת מידע על ידי הזנת נתונים יומיומיים של נושא שיעור ואירועי התנהגות, ( 2) שליחת הודעות לעמיתים בדואר פנים -ארגוני ו -( 3) מספר כניסות של מורים למערכת. בקנה אחד עם המודל המערכתי להטמעת שינוי במוסדות חינוך (פוקס, ( 1995, נמדדה רמת אינטראקטיביות גבוהה באופן משמעותי בבתי ספר שהשתמשו בתוכנת משו"ב למשפחות, בהשוואה לזו שנמצאה בבתי ספר שהסתפקו בהפעלת משו"ב בקרב המורים בלבד. היות והאינטראקטיביות מהווה מרכיב מרכזי בלמידת עמיתים וכלי חיוני להעברת מידע בתוך ארגון חינוכי, מן הממצאים משתמע כי בהטמעת מערכות מקוונת בבתי ספר יש להרחיב את מעגלי האינטראקציה ולראות בתלמידים והוריהם חלק בלתי נפרד מהצלחת תהליכי שינוי ארגוני ואימוץ הטכנולוגיה ( מירה המאירי אינה בלאו).

אחוז התלמידים הזכאים לבגרות נמצא בירידה מתמדת על פי נתוני משרד החינוך. בשנה החולפת רק 44.4% מתלמידי התיכון השלימו בהצלחה את הבחינות – ירידה חדה של 5% בתוך עשור. את הנתונים המדאיגים האלה ניתן לייחס בוודאי לתקציבים מקוצצים, מורים פחות מנוסים ושורה של בעיות משמעת, אולם לדעתם של האדריכלים דינה אמר וקוריאל אברהם, גם לסביבה הבנויה יש השפעה מרחיקת לכת על הישגיהם של התלמידים. השניים, שותפים במשרד חיפאי מאז 1992, תיכננו יחד למעלה מ-20 מוסדות חינוך. בקרוב יתפרסם ספרם הראשון, "בית ספרי – דימוי, סביבה, אווירה" שסוקר את גוף עבודתם המרשים בתחום התכנון החינוכי.

המחקר בוחן את תפיסותיהם של תלמידים ומורים את האלימות בקרב התלמידים בבית הספר היסודי ומתמקד בהשפעת התופעה על התלמידים והמורים, דרכי ההתמודדות ויעילות העזרה. במחקר השתתפו 891 תלמידים מ- 12 בתי ספר ממלכתיים הלומדים בכתות ד-ו ו- 66 חברי צוות חינוכי מאותם בתי ספר. שני שאלונים פותחו במיוחד לצורך המחקר ובאיסוף הנתונים נעשה שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים. הממצאים מראים ש- 63% מהתלמידים אינם מרגישים בטוחים בבית הספר במידה רבה ובמידה רבה מאד וכי 57% מהתלמידים מדווחים על אלימות ברמה גבוהה וגבוהה מאד בבית ספרם. נמצא שלאלימות השפעה ארוכת טווח על התלמידים, אלימות ישירה או עקיפה פוגעת בתחושת המוגנות ובמצבם הרגשי והקוגניטיבי של התלמידים ( תמי ראובני) .

יותר ויותר בתי ספר פרטיים נפתחים בשנים האחרונות. במשרד החינוך מתנגדים לרעיון ובכל זאת, 200 בתי ספר פרטיים ועשרות אלפי תלמידים לומדים בחינוך הפרטי החילוני המשמש כאלטרנטיבה לחינוך הממלכתי. בשנים האחרונות הפכו בתי הספר הפרטיים לתופעה רווחת ומבלי ששמנו לב כבר הוקמו 200 מהם מתחת לאפו של משרד החינוך. גובה שכר הלימוד לשנה בבית הספר הפרטי "חברותא" בכפר רופין עומד על 35 אלף שקלים כאשר 12 תלמידים בכיתה לומדים בשיטת "אטקינס" סביב שולחן.

לאחרונה ביקר שרון גרינברג ,מנהל הפיתוח המתוקשב ברשת אורט, במגרש כדורגל מושלג בקנט הסמוכה ללונדון. הוא מדווח על כך בבלוג שלו . "האנגלים המארחים סיפרו לנו כי עד לפני כמה שנים היה במקום בית ספר. לאן הוא נעלם ואיך זה שיורד שלג בלונדון? אז הם הסבירו: בהיותו ראש ממשלה הוביל טוני בלייר תפיסה ועל פיה חינוך הוא השקעה, ולא הוצאה. זאת לא רק אמרו, הם גם עשו (ועושים) מתוך כ-3,500 בתי ספר התיכוניים במדינה, הוחלט להרוס עד היסוד 50% ולבנותם מחדש, ואת ה-50% הנותרים הוחלט לשפץ בצורה יסודית. מה זה יסודית? – מהמסד עד הטפחות. כל התפיסה הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי בבתי הספר נועדה לעורר את הנוער לקניית דעת. לארכיטקטורה אקדיש פוסט נפרד. מכל מקום, כיום הבריטים נמצאים בעיצומו של התהליך וכבר אפשר לראות בתי ספר רבים שנבנו מחדש והם נמצאים בשלבים מתקדמים של מימוש התכנית".

בניגוד לבתי הספר בישראל , בתי הספר בארה"ב כבר עברו את שלבי הסטנדרטים במידענות והגיעו לשלב שבו תלמידי ביה"ס מתמודדים עם אסטרטגיות חיפוש שיטתיות ועיבוד ממצאי החיפוש. הנה לפנינו מערך חקר מידעני או מתווה מידעני לתלמידי ביה"ס תיכון בארה"ב המתמודדים עם חיפוש מושכל באינטרנט . רוב תלמידי בתי הספר התיכוניים מחוברים למאגרי מידע מקוונים אמיתיים כגון PROQUEST ואחרים. הם נדרשים לבצע הליכים שיטתיים של דליית מידע עפ"י מילות מפתח , לסנן את הממצאים מתוך המאגר המקוון , להעריך את הממצאים ולבדוק מחדש את אסטרטגיית החיפוש במאגר המידע . מתווה מידעני כזה מנחה את התלמיד שלב אחר שלב להתמודדות עם חיפוש והערכה במאגר מידע מקוון שהוא יותר איכותי מאשר מנוע חיפוש באינטרנט כגון גוגל.

אסתי דורון מסכמת בקצרה את תהליכי ההטמעה של כתיבה באמצעות בלוגים בביה"ס אחד (חטיבת ביניים) אותו היא מדריכה ומעריכה. "כל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב" במניין הבלוגים שנפתחו בעקבות ההדרכה ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה.

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

במחקר נבחן האם בבתי הספר שיש בהם תקנון וטקסטים בוני משמעות וכבוד ( מסדר, עמידה כשהמנהל נכנס) יש בעיות משמעת פחותות מאשר בבתי ספר שטקסטים אלה אינם קיימים בהם. במדגם שיטתי כלל-ארצי, 127 מנהלי בתי ספר השיבו על שאלונים שפותחו במיוחד למחקר זה ונשלחו בדואר. מרביתם ( 93% ) ציינו שבבית ספרם יש תקנון שעודכן בשנה שנערך המחקר ( 50% ), בשנה שקדמה לה (36%) או בשנתיים שלפני כן ( 7% ). רק 7% ציינו שבבית ספרם לא נכתב תקנון. לא נמצא כל הבדל ברמת המשמעת בין בתי ספרים שמנהלים תקנון לאלה שאינם מנהלים אותו, וגם לא בקשר למועד העדכון. מסדר בוקר מתקיים באופן סדיר בכמחצית מבתי הספר ( 45% ) ובאופן חלקי ב9% מהם. נמצא שבבתי הספר שעורכים מסדר מפעם לפעם, רמת המשמעת גבוהה יותר מאשר באלה שעורכים מסדר בקביעות או שאינם עורכים אותו כלל. חובת העמידה כאשר המנהל נכנס לכיתה מתקיימת בשליש מבתי הספר, רובם דתיים. גם קיום טקס זה או היעדרו אינם משפיעים על רמת המשמעת ( אליעזר יריב).

ישראל היא סגנית אלופת העולם בהקמת בתי ספר דמוקרטיים. 24? מוסדות כאלה פועלים אצלנו, ובאפריל הקרוב יתקיים כאן הכנס הבינלאומי בתחום. במכון הדמוקרטי בראשות יעקב הכט מודים שאינם מצליחים לעמוד בעומס הפניות לפתיחת בתי ספר. יתרונות: הכיתות בבתי הספר הדמוקרטיים הן קטנות ורב גילאיות, מתוך מחשבה שאין באמת קפיצות קוגניטיביות משמעותיות אצל ילדים בגילאים סמוכים. נימוקים נוספים הם שגם מבוגרים לא היו רוצים לחיות בעולם שתוחם פעילויות רק לבני 36 או 41 ושהעירוב הגילאי מפחית אלימות. לאחר ביקור בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל-אביב, קל להתרשם שצייתנות היא לא הערך המרכזי במוסד. בעוד שבבית ספר רגיל ישררו דממה במהלך השיעורים ורעש בהפסקות, הדמוקרטי מתאפיין בתכונה בלתי פוסקת. יש תנועה של תלמידים במסדרונות, אווירה משוחררת ותקשורת חברית עם החונכים ועם המנהל.חסרונות: לדעת אריה קיזל : "בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו לרוב על ידי הורים איכותיים, שלא היו מרוצים ממערכת החינוך ורצו לבנות לילדיהם בית ספר חדש שיציע מורים אינטליגנטים. יש לי הערכה עצומה למי שמשקיע אלפי שעות כדי לבנות בית ספר לילד שלו, אבל התוצאה היא שמשפחות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ובכך מערערות אותם. אם ההורים החזקים, אלה שחינוך הילדים בראש סדר העדיפויות שלהם, היו משביתים את הלימודים עד להשבחת בתי הספר, היה זה מהלך מוערך ואחראי. אבל הם דואגים רק לילדים שלהם ומפקירים את החלשים לנפשם".

בפוסט הקודם הציג ד"ר גיל עמית את רעיון החדשנות המשבשת של קריסטנסון. את שוק החינוך כשוק שלא מאפשר לטכנולוגיות משבשות להתפתח בגלל היותו שוק שכולל את כל האוכלוסיה ומכאן את הקושי של התקשוב כטכנולוגיה משבשת להיכנס לתחום החינוך.העובדה שקשה לתקשוב במחוזות החינוך ידועה לכולנו. דעות שונות רווחות על הסיבה לכך. כמו כל שינוי הוא קשה, יש בעיה עם המורים, מדיניות לקויה של משרד החינוך, מחסור בכסף. בפוסט זה טוען ד"ר גיל עמית כי תיאורית הטכנולוגיה המשבשת נותנת הסבר טוב להיסטוריה של תקשוב החינוך להתרחשויות בצמתי העשייה שבהם הייתי מעורב. הבנה זו עשויה לתרום בהמשך לקידום התקשוב החינוך בצורה משמעותית בהרבה ממה שאנו חווים כיום.