מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

הבלוג המעניין של ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר חשוב על שילוב הבלוגים בהוראה ובלמידה אבל מתייחס בספקנות לנימוקים של כותבת המאמר . "במהדורה הנוכחית של הרבעון Journal of Online Learning and Teaching, שרה הורלבורט, מרצה לספרות במכללה במדינת ושינגטון, מפרסמת מאמר ששואל שאלות קשות בנוגע לכדאיות של השימוש בבלוגים במסגרות לימודיות. הורלבורט מתעניינת בשימוש בבלוגים בהשכלה הגבוהה, והיא מנסה לבחון לאלו מטרות השימוש הזה יכול להתאים במסגרת הזאת." מאמר של הורלבורט הוא בין המעניינים ביותר בנושא של בלוגים בסביבה החינוכית שקראתי. היא איננה מקבלת כמובן מאליו שעצם השימוש בכלי שבסביבה חברתית מאפשר יצירת רב שיח בהכרח עושה את זה בסביבה חינוכית, והיא מצביעה על מספר מכשולים שמתעוררים בנסיון לשתול את הבלוג לתוך סביבה חינוכית."

ג'יי הורוויץ סבור כי הבלוג של איריס שחקי, שחקי על חלומות, הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.

הרצאתו המרתקת של ג'יי הורוויץ בכינוס גולשים 7 במכון מופ"ת . כיום כשהמידע מציף אותנו בקצב ובתחומים רבים חשוב שהמורה יימצא בתהליך של למידה מתמדת. ראוי שמורי המורים יהוו דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם. אל ריבוי התחומים שבהם הם צריכים להתעדכן מקשה ואף מאיים. בנוסף להתעדכנות בתחומי הדעת הספציפיים שלהם, רצוי שמורים במכללות יתעדכנו אודות המתרחש במספר תחומים הקשורים לתקשוב ולמקצוע ההוראה ( לדוגמא : חשוב לעקוב אחר שילוב התקשוב בבתי הספר כדי להיות מודעים לדרכים שבהן משתמשים בו היום , חשוב לעקוב אחר הניסיון של קורסים מקוונים במכללות אחרות כדי לדעת מה עובד ומה לא, חשוב לעקוב אחר הדרכים שבהן התקשוב בא לידי ביטוי בחברה הסובבת ). נכון להיום המקום שבו מתקיימים דיונים על כל הנושאים הרלבנטיים האלו הוא הבלוגוספירה החינוכית. באמצעות הבלוגוספרה אפשר לעקוב אחר דיונים ערים על נושאים אלה ממש מדי יום. אפשר לקרוא לא רק את הדיווחים מהשטח של אנשי חינוך רבים, אלא גם הרהורים ולבטים. מורי מורים שנוטלים חלק פעיל בבלוגוספירה החינוכית, המשתתפים לא רק כקוראים, אלא גם תורמים ככותבים , מהווים דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם , דוגמא שהיא מן החשובות שהם יכולים לתת.

המאמר הנוכחי מציע שורה של תובנות פדגוגיות לשילוב בלוגים בקורסים אקדמאיים. המאמר מנסה להתייחס למינון הנכון בין פדגוגיה וטכנולוגיה בקורס מבחינת הפעלת הבלוגים והסטודנטים. האתגר העיקרי של המרצה המבקש לשלב את הבלוג אצלו בקורס הוא כיצד לגבש מטלה נכונה ומאתגרת של כתיבת בלוגים בקורס האקדמאי מבלי להפוך אותה לטכנית מדי תוך כדי יצירת מוטיבציה של הלומדים. יש לזכור כי הבלוג של הסטודנט הוא מרחב הלמידה האישי שלו ויש להיזהר מלהפוך את הבלוג למטלה כפויה שתמאס על הלומדים. המרצה צריך לטפח אחריות של הסטודנטים כלפי הבלוג שלהם והעשרתו ובאותה מידה לטפח אצלם גם אחריות לקריאת בלוגים של סטודנטים עמיתים אחרים בכיתה ( Sarah Hurlburt ).

מורים בארה"ב מרואיינים בסרט וידאו קצר ומרתק על ניסיונם בשילוב בלוגים בהוראה אקדמית. על הבלוגים כאמצעי לקידום הלמידה באוניברסיטה. כדאי לשמוע את הרפלקציה על ניסיונם של המורים והתובנה שצברו בעקבות הניסיונות שלהם לשלב בלוגים כמדיה חדשנית בהוראה אקדמית ובלמידת הסטודנטים. תודה לד"ר Christopher D. Sessums מאוניברסיטת פלורידה על המידע .

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הסיבות האפשריות מדוע מורים מעדיפים לכאורה שימוש בסביבות WIKI על פני בלוגים. הויקי נחשב מבחינת המורים והמרצים כסביבה יותר מבוקרת המאפשרת למורים יותר שליטה והמניבה תוצרים ברורים. לעומת זאת, הבלוג איננו רק כלי שמאפשר פרסום, או שמעודד כתיבה. הוא כלי שמסוגל להעניק לתלמיד את המרחב האישי הדרוש לו להתפתח כלומד עצמאי. בתי ספר עשויים לחשוש בפני הבלוג מפני שהוא שם דגש על תהליך, ולא על תוצר.

עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית (אריאלה לונברג, פול גורסקי)

קרל פיש כתב בבלוג שלו על פרויקט בבית הספר שלו, פרויקט שמתנהל במספר כיתות לכישורי שפה בכיתה ט'. מדובר בתהליך מורכב ומושקע. פיש מדווח שהתלמידים המצטיינים בכיתות לכישורי שפה קוראים את הספר A Whole New Mind מאת דניאל פינק. מתנהלים דיונים על הספר בתוך הכיתות, ואחרי הדיונים התלמידים צריכים לכתוב חיבור על פרק אחד מתוך הספר. בדיון על הספר בכיתה התלמידים משתתפים בתרגילי אקווריום, כאשר התלמידים במעגל החיצוני כותבים רפלקציות לבלוגים שלהם בזמן אמת. ולא רק התלמידים. המורים של הכיתות הזמינו משתתפים נוספים – בלוגרים חינוכיים שהיו מוכנים להשתתף, חברי מערכת החינוך של הרשות המקומית, וגם מחבר הספר עצמו שישתתף בדיון על אחד מפרקי הספר. (ג'יי הורוביץ)

בשני מחקרים שונים אשר הגיעו כל אחד למסקנה חד-משמעית כי השימוש בבלוגים בקורסים אקדמאיים מנבא טוב יותר הצלחה בלימודים מאשר השתתפות בקורס רגיל פנים-אל-פנים. המחקר הראשון נערך באוניברסיטה של הונג קונג, במחלקה למערכות מידע ומטרתו הייתה לבחון האם השימוש בבלוגים מקדם תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטים ומחזק אחריותיות של סטודנטים בתואר ראשון. הממצאים האמפיריים מצביעים על כך כי מיומנויות איסוף, עיבוד וכתיבה של סטודנטים באמצעות בבלוגים הם מנבא טוב יותר מאשר השתתפות והגשת תרגילים בקורס רגיל. הבלוגים הם מנבא טוב יותר ליכולות ולהישגים של סטודנטים ברמה הגבוהה והנמוכה, אך פחות לגבי סטודנטים ברמה הבינונית. מחקר אחר שנערך בשנים 2006-2007 באוניברסיטה בפורטוגל גילה כי בלוגים תורמים באופן מהותי ללמידה שיתופית של סטודנטים בקורס ומחזקים אצלם יכולות של תקשורת חברתית.

למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים. המצגת המעולה כאן מסבירה בצורה בהירה את עקרונות הפעולה של מערכת Google Docs ליצירת בלוג קבוצתי. (Martin Michelle)

אלן לווין כותב בבלוג המעניין שלו כי הציפיות הגבוהות שהיו לנו לאנשי חינוך ולאנשי הפצת מידע לגבי הבלוגים הקוליים – פודקאסטים היו כנראה אופטימיים מדי ובניגוד להם, מתברר עתה כי הטכנולוגיה של פודקאסטים אינה תופסת ואפילו גורמת לאכזבה. במסגרת הציפיות היו הערכות שמרצים באוניברסיטאות ובמכללות יאפשרו לשדר את ההרצאות שלהם כפודקאסטים. כיום ברור, שפודקאסטים היא טכנולוגיה שמצליחה לעניין רק קבוצות שוליות בחינוך או בטכנולוגיה, גם בגלל העובדה שמשתמשים מעדיפים יותר לקרוא טקסט או לצפות בקטעי וידאו ולא בהכרח להאזין להרצאות או לקטעי קריינות. גורם נוסף להעדר השימוש הוא העובדה שקשה לאחזר קטעי קול באינטרנט ולכן אפשרויות החיפוש הן מוגבלות.

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

הרצאה מכנס ED-MEDIA שעסקה בשיקולי בחירת תוכנה לכתיבת בלוג חינוכי. סטודנטים חשו שכתיבת בלוג מגבירה את האינטראקציה המקוונת שלהם עם עמיתיהם בכיתה או בקורס. המשובים שקיבלו הסטודנטים על עבודותיהם הן מעמיתים והן מהמרצה היו מועילים ומעודדים. עם זאת, רמת האינטראקציה בין סטודנטים עמיתים הייתה גבוהה יותר מאשר אינטראקציה בין מרצה וסטודנטים. המשמעות היא שהבלוגים מתאימים לעבודת צוות יותר מאשר לעבודה יחידנית. עם זאת נמצא כי רפלקציה מעמיקה לא מתחוללת בכתיבת הבלוגים על ידי הסטודנטים. החוקרים הם ממכון Waterford Institute of Technology מאירלנד הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בשילוב סביבות מתוקשבות מתקדמות בחינוך הגבוה. (Mary Barry, Rosanne Birney)

אחת ההרצאות המעניינות בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר 2007 עסקה בניסיונות לקשור את עולם ה-WEB 2.00 לתחומי הכשרת המורים. הפופולאריות הגדלה של בלוגים בחינוך לא נסתרה מעיניהם של מורי המורים בדרום מזרח אסיה וצוות שהגיע מאוניברסיטת הונג קונג סיפר על פרוייקט ליצירת קהילת פרחי הוראה מתוקשבת הכוללת גם בלוגים חינוכיים. הרעיון היה ליצור סביבה לימודי קונסטרוקטיביסטית משולבת עם קהילת לומדים פעילה העושה שימוש בבלוגים הן לתיעוד והן לכתיבה רפלקטיבית לגבי ההתנסות בהוראה. (Liping Deng, Allan Yuen)

הבלוג משמש כמרחב אישי על מנת להביע עמדה ודעה סובייקטיבית. הוא דומה יותר לזיכרון העבודה הפעיל שלנו בו מעלים רעיונות ובודקים אותם מול עמיתים או קהל בתהליך של דיאלוג. הוויקי, מנגד, הוא מרחב שיתופי לגיבוש ידע בצורה אובייקטיבית יותר. סביבה זו מזכירה יותר את זיכרון ארוך הטווח שלנו בו אנו מאחסנים ושומרים את כל העובדות והתהליכים שכבר נוסו על ידנו ואשר אנו סבורים כי הם כבר הוכחו או גובשו. בבלוג יכולים סטודנטים או פרחי הוראה לעלות מחשבות או רעיונות ולבדוק אותם מול עמיתיהם. לעומת זאת, בוויקי ניתן לתעד באופן שיתופי תכנים שכבר יש הסכמה לגביהם והם מיועדים, למשל, גם לסטודנטים עתידיים שילמדו את אותו נושא.

אתרי חינוך בישראל מתחילים לשדרג עצמם ברוח תפיסות אדריכלות המידע של Web2.0, כלומר מתן ביטוי יותר אוטנטי לקול המורים בשדה ומתן אפשרויות למשתתפים ליצור תוכן חינוכי בעצמם. האתר "בין הצלצולים" המשותף למט"ח ולהסתדרות המורים עבר לאחרונה שדרוג מהותי ההופך אותו לאחד הראשונים והחלוצים בישראל המעניק למורים המשתתפים בו לבטא עצמם באמצעות בלוגים חינוכיים, להציג התנסויות ייחודיות ודילמות בביה"ס. האתר המחודש בנוי היטב על פי כל כללי השימושיות ואדריכלות מידע ואף יותר מכך. יש בו פריסה ידידותית ומעוררת עניין של המידע החינוכי ומאמרים. ההשתתפות של המורים והמחנכים במערכת הבלוגים החדשנית שפותחה על ידי מט"ח היא ערה ודינאמית מאד. המורים מביעים אוטנטיות שלעתים קשה למצוא אותה באתרי חינוך אחרים בישראל.