לפני כ-12 אלף שנה, בתקופת המהפכה החקלאית, עברו בני האדם ממצב של ציידים-לקטים לחקלאות מאורגנת. לפני כ-250 שנה, המהפכה התעשייתית שינתה שוב את מהות העבודה האנושית. כעת, בעשור השלישי של המאה ה-21, אנו ניצבים בפני מהפכה שלישית, רדיקלית לא פחות – מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה. דוח העתיד של משרות של הפורום הכלכלי העולמי אינו רק עוד מסמך כלכלי יבש; זוהי תעודת זהות של מין ביולוגי הנמצא בעיצומו של שינוי אבולוציוני תרבותי.

כיום, בזמן שהקדמה הטכנולוגית דוהרת קדימה, מגוחך לנסות ללמד באמצעות דף, עיפרון ולוח בלבד. בתי ספר אשר מתעקשים לדבוק בלמידה מסורתית עלולים להיתפס כמיושנים, משעממים ובלתי-רלוונטיים בעיני התלמידים. במקום זאת, על בתי הספר לחשב מסלול מחדש ולוודא כי תוכנית הלימודים מעבירה את התכנים הנדרשים, אך עושה זאת באופן חווייתי, אטרקטיבי ורלוונטי.

אוניברסיטת אוקספורד מלמדת את הסטודנטים שלה כיצד להשתמש בבינה מלאכותית כדי שיוכלו ללמוד בצורה יעילה וחסכונית יותר. בסרטון זה מראה גיילס מק'מאלן – יוצר סרטונים על מדע הלמידה – כיצד הם עושים זאת. לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לשנות ולהאיץ את תהליך הלמידה שלכם. היא יכולה להפוך למורה מוכשר עבורכם, ועמדה זו מבוססת היטב מבחינה מחקרית. כך למשל, מחקר מצא כי בינה מלאכותית משפרת ביצועים אקדמיים ויעילות בלמידה, אך סביר למדי שאינכם משתמשים בה כראוי.

לפי תקנון היושרה האקדמית של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה של הטכניון, מקרי העתקה אסורים כוללים גם הגשת מטלה שנכתבה בחלקה על ידי כלי בינה מלאכותית או שנעשה בה שימוש בכלי בינה מלאכותית בניגוד להנחיות או ללא הצהרה מפורשת על כך. עם זאת, במקרים מסוימים מותר לסטודנטים להשתמש בבינה מלאכותית.

למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)

למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.

מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

זהו חלק ב' של סיכום המדריך להנדסת פרומפטים שפרסמה חברת הבינה המלאכותית OpenAI. מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

הבינה המלאכותית מעמידה לבחינה-מחדש כמעט את כל היבטי החינוך: אופי ותפקיד ההוראה, הבעלות והשימוש בחומרים חינוכיים, מבנה מערכות החינוך שלנו, האתיקה ומנגנוני ההערכה, ההשפעה של פער דיגיטלי הולך וגדל. הכלים החדשים הללו אפילו מאתגרים את נקודות המבט שלנו לגבי מהי 'יכולת', כמו גם איך והיכן היא מוחזקת על ידי יחידים ומוסדות.

שינויים טכנולוגיים כבר הובילו בעבר לתמורות חברתיות וארגוניות ששיבשו באופן קיצוני את מסגרות הכוח והשליטה הקונבנציונליות שלנו, והחליפו אותן במבנים חדשים. יכולות הבינה המלאכותית (AI) נהפכו לנגישות בתעשייה ובעסקים מכל הגדלים. מהפכה זו תשפיע ללא ספק על מערכת החינוך והיא מאיימת על עצם המושגים שמנחים אותה. האתגר הוא לא רק להתייעל או להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתפוס תלמידים שהעתיקו עבודות – אלא לעצב מחדש את יסודות האקדמיה ובתי הספר.