דיווח קצר על תוצאות השימוש בלוח אינטראקטיבי חכם על הישגי תלמידים בביולוגיה בחטיבות ביניים. המחקר הפרטני התייחס לנושא התא בכיתות ז' . נושא זה מזמן שימוש בתמונות ובאמצעי הגדלה. בעזרת שימוש בעזרים כגון לוח אינטראקטיבי ניתן לשפר את הישגי התלמידים בצורה משמעותית. נבחרו 4 כיתות לימוד בבית ספר, באזור הדרום, בגיל חטיבת הביניים מהם למדו ללא לוח אינטראקטיבי ושניים מהם למדו בעזרת לוח אינטראקטיבי. נבדקו הישגי התלמידים וההבדלים בין הקבוצות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהישגי התלמידים אשר למדו בקבוצות הלימוד שנעזרו בלוח האינטראקטיבי השיגו ציון גבוה ב 11 נקודות מהקבוצה שלמדה ללא עזרים.

שוש אלחרר, המורה למדעים באורט ערד, מפעילה בצורה רציפה ושיטתית בלוג פדגוגי להוראה בכיתות המדעים בהם היא מלמדת בביה"ס. הבלוג משמש לתיעוד והמחשת תכנים שהיא מעבירה וכדף קשר לתלמידיה. מתוך עיון בבלוג חינוכי זה ניכרת ההשקעה של המורה בהמחשת התכנים והתהליכים בביולוגיה. הבלוג מלווה את השיעורים שהיא מעבירה בכיתה ומקל רבות על התלמידים בהבנת החומר. כמו כן , מסייע בלוג חינוכי זה לתלמידים להתכונן למבחן עפ"י הנחיות ממוקדות של המורה.

חוסר שביעות הרצון מתכנית החקר של הביוטופ בהוראת הביולוגיה הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים. תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה ( אירית שדה).

לא קל לשכנע פרחי הוראה או אפילו מורים משתלמים ביעילותם של תרגילי חקר מורכבים ולכאורה מייגעים, שבה התלמיד מפריך את ההשערה הנבדקת או אינו מאשר אותה במלואה.על כן, יש להעמידם במצבים שבהם הם יוכלו לחוש על בשרם את עצמת האסטרטגיה, להיות מעורבים אישית בתהליך הלמידה ולצפות בתלמידים המעורבים בתהליך. המאמר של פרופ' עמוס דרייפוס מציג שלוש פעילויות בסדר מסוים, המיועדות להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. התרגילים פותחו עבור סטודנטים לתעודת הוראה, במסגרת קורס העוסק בהוראה במעבדה ובוצעו בדומה למתואר, במשך שבע שנים. שתי הפעילויות הראשונות הן הדמויות של שיעורי מדע בעלי מרכיבי מעבדתי והשלישית היא תרגיל מלא של מעבדה חוקרת. המשימה הסופית של הסטודנטים היא השוואה בין השיעורים על פי אסטרטגיות ההוראתיות וניתוח כל אחת מהפעילויות על פי אמות מידה של חקר, בהתאם לשלב הופעת ההשערה של הלומדים ולשלב בו מתברר ללומד שתפיסתו אינה יכולה להסביר במלואה את התופעה הנחקרת.