בחירת הורים
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    רשימה זו מסכמת את עיקריה של החלטה שיפוטית חדשה, העוסקת בשאלה האם יש פסול בגביית תשלומים עבור "חינוך אפור", דהיינו פעילויות ותכני חינוך המתווספים לתוכנית הלימודים המחייבת. אלה כוללים, למשל מגמות מיוחדות (אמנות, טכנולוגיה, מנהיגות וכיו"ב); תוכניות לימודים ייחודיות (לדוג' בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים); תוכניות תורניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים; שעות העשרה ועזרי לימוד משוכללים. כן דנה ההחלטה בשאלה האם משרד החינוך מסדיר את תופעת גביית התשלומים עבור ה"חינוך האפור" באופן חוקי וסביר.

  • לינק

    גארי סרנוביץ הוא מנהל קרן השקעות פרטית שהתנדב לשבת במועצת המנהלים של בית ספר יסודי בניו אורלינס הפועל בשיטת הזיכיון (צ'רטר). בשיטה זו, בתי ספר פועלים כחברות פרטיות המתחרות על הלקוחות (התלמידים והוריהם), שרשאים להירשם למוסדות חינוכיים על פי בחירתם. ברשימה שהתפרסמה בקיץ 2018 במגזין "ניו יורקר", תיאר סרנוביץ כיצד ומדוע נסגר בית הספר שבו התנדב, והזהיר מפני יישום גורף ובלתי זהיר של עקרונות השוק החופשי על מערכת החינוך.

  • לינק

    מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).

  • תקציר

    המחקר המתואר במאמר זה נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספריםלילדיהן, וכן אם משתני רקע אישי ומקצועי משפיעים על הבחירה. זהו מחקר חלוץ באוכלוסייה הערביתבישראל, והוא נערך בשיטת המחקר הכמותי (אחמד עאזם, ישראלה וייס).

  • לינק

    בעקבות פתיחת ההרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשע"ד, הודיע משרד החינוך בינואר 2013 כי בשנת הלימודים הקרובה יתרחב ניסוי הבחירה המבוקרת של בתי הספר על ידי ההורים. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו 19 בתי ספר יסודיים והשנה הוא מתרחב למאה בתי ספר, ב-15 רשויות מקומיות; ראשון לציון, רעננה, יבנה, רמת גן, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, מבשרת ציון, עוספיה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה, בית שאן וערד ( מערכת קו לחינוך" ) .

  • לינק

    בית הספר הפרטי והיוקרתי "חברותא" הבטיח לבצע מהפכה אמיתית במערכת החינוך. מייסדיו הציגו אותו כפורץ דרך, מודל ניסויי שמשרד החינוך יאמץ לבטח בעוד מספר שנים. הם בישרו על שיטות לימוד חדשניות, שיעורים דינמיים ומורים כריזמטיים, שזכו למעטפת פדגוגית של אישים בולטים מהשורה הראשונה של האקדמיה. ההבטחה הגדולה של "חברותא", בית הספר הפרטי היוקרתי בארץ, הולכת ונגוזה. תוצאות בחינות הבגרות מחפירות, בכירים בהנהלה התפטרו, מחצית מהתלמידים עזבו ( עמרי מניב ).

  • לינק

    השיטה החדשנית שהנהיגו בשבדיה התבססה על שובָרי חינוך, אשר משנה מגמת הקצאת המשאבים לחינוך ומתעלת אותם ישירות למשפחות במקום לבתי הספר. כך יכולות המשפחות לבחור בין בתי ספר ציבוריים ופרטיים, ובהתאם – לשלם את כל שכר הלימוד המבוקש או רק את חלקו. שיטת השובָרים מבוססת על ההנחה, כי בחירת הורים ותחרות בין בתי הספר הפרטיים והציבוריים ישפרו את החינוך לכל הילדים. את השובָרים מממנים המדינה, מוסדות פרטיים, או שילוב של שניהם. שני מרכיבים עיקריים עמדו בבסיס הרפורמה השוודית: האחד, מתן עצמאות מלאה להורים בבחירת בתי הספר שבהם ילמדו ילדיהם (פרטיים או ציבוריים), תוך הענקת שובָר כספי מטעם המדינה לכל בית ספר בגין כל תלמיד שהצטרף אליו. כך קיבלו ההורים כוח עצום: לקבוע איזה בית ספר יגדל ואיזה יקטן, איזה בית ספר יזכה במשאבים רבים ואיזה בפחות. המרכיב השני היה מתן אפשרות לפתיחתם של בתי ספר פרטיים, שלהבדיל מבעבר, יכלו לקבל מן המדינה מימון (שובָרים) על פי מספר התלמידים שבוחרים ללמוד בהם. עם זאת, על בתי הספר הוטלה המגבלה של קבלת כל תלמיד המבקש ללמוד בהם, ללא קשר ליכולתו הלימודית, לרקעו או ליכולתו הכלכלית (גבריאל בן עמי).

  • לינק

    סקירת ביקורת של ספר חדש בארה"ב. ספר זה הינו אנתולוגיה הכוללת הקדמה, עשרה פרקים ומסקנה. הטענה המרכזית של הכותבים היא כי יש להתייחס אל התלמידים כאל לקוחות, ובהתאם לזאת להקנות להם אפשרויות הנמצאות מחוץ למודל "בית הספר השלם" – הגישה המסורתית, לפיה תלמיד משתתף בשיעורים רק בבית הספר בו הוא או היא רשומים באופן פורמלי. סוג ההתאמה האישית המקודם בספר זה הוא בבסיסו תצורה של קוריקולום בוטיק. הוא מאפשר להורים לבחור נותני שירות חינוכי (לרבות מומחים שונים, למשל בתחום היזמות), פורמטים הדרכתיים (כולל לימודים מקוונים ועצמאיים), ואפילו את המורים. מודל ההתאמה האישית כמדיניות ציבורית מבוסס על כמה טענות מפתח המוצגות בצורה מפורטת ומעמיקה בספר זה. ספר זה כולל מספר נקודות חשובות התורמות להרחבת גוף הספרות העוסקת ברפורמה בעולם החינוך. בהקשר זה בולטת במיוחד יצירתם של הכותבים מודל מאורגן ומנוסח היטב. בנוסף, מבטאים הכותבים את העניין אותו מגלים כיום רבים ברפורמה המבוססת על שלוש האסטרטגיות; מגוון השירות המוצע, שיטת שוברי החינוך והסרת הפיקוח ( Hess, Frederick M. and Bruno V. Manno ).

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל, מרצה וחוקר באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים ומנהל ביה"ס יסודי בעברו, סבור כי פתיחת אזורי הרישום, במיוחד בבתי ספר יסודיים, כפי שמתכננת הנהלת משרד החינוך תהיה משגה חמור אשר לא רק יביא להסגת בתי הספר לאחור מבחינה ערכית-הומניסטית אלא גם ימנע טיפול שורש משמעותי ונדרש בחינוך היסודי בישראל. פתיחה של אזורי הרישום תקבע את המגמה החריפה והמתמשכת של שעתוק השיח העסקי, של שוק חופשי לכאורה, אל תוך בתי הספר. הדבר יגרום בהכרח להפעלת לחץ מיותר מצד רשויות מקומיות וקואליציות כוח של הורים על בתי הספר והנהלותיהם.

  • לינק

    אחת ממטרותיה המוצהרות של מערכות החינוך הממלכתיות היא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים מרקע כלכלי וחברתי שונה בכוונה ליצור חברה שוויונית יותר. כך,בין השאר, נחקקו חוקים אשר מבטיחים חינוך חינם לכל, נוצרו אזורי רישום אשר מתעלים תלמידים לבתי ספר ציבוריים לפי מקום מגוריהם ונכפתה אחידות פדגוגית ומינהלית על בתי הספר. אחת מתופעות הלוואי של מדיניות חינוך זו היא התמעטות מספרם של בתי הספר הפרטיים או העצמאיים מהם שרדו בעיקר אלו אשר מיועדים לאוכלוסיות חזקות מאד (בתי ספר אליטיסטיים). דומה שמקובל כיום על הכול כי זו הדרך היחידה כדי להבטיח שוויון והקטנת פערים. האומנם? המאמר המוצג כאן מביא ממצאים ממחקרים אמפיריים אשר מערערים על חד משמעותיותה של התפיסה הזאת. הממצאים והמסקנות שמחקרים מהסוג שהציג ד"ר גבי בן עמי כאן מחזקים את הטענה שבסך הכול, תוכניות בחירה פועלות לטובת כלל האוכלוסייה ואינן אחראיות להגדלת פערים חברתיים. בכל מקרה לא מעבר לפערים ולסגרגציה אשר קיימים בכל מקרה במערכת הנוכחית ש(כמעט ו) איננה מאפשרת בחירת הורים בחינוך ( גבי בן-עמי) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין