פיתוח חדשני של המרכז הארצי לבחינות והערכה בדמות מערכת ממוחשבת שתבדוק את הטקסטים הנבחנים במבחנים הפסיכומטריים ותעניק להם ציון על פי מדדים שונים. בין המדדים אפשר למצוא את הימצאותן של מלים נדירות (שככל שמספרן גדול יותר כן משתפר הציון), טקסט ארוך (שגם הוא מעלה את הציון) וסימני קריאה שריבויין מוריד את הציון). יורם אורעד , כמומחה לפדגוגיה ותקשוב חינוכי מביע אי נחת .

סקירה קצרה ויעילה אודות ההיערכות הטכנולוגית והמקצועית במערכת החינוך הבריטית ליישום הערכה מתוקשבת של לומדים, תלמידים וסטודנטים. באופן מעשי מתארת הסקירה את שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת קמברידג' וחברות מתמחות הקשורות אליה ליישום נרחב , שיטתי ומתקדם של מערכות הערכה מתוקשבות בכל רחבי אנגליה. מדובר על טכנולוגיות מתקדמות של ניהול בחינות מתוקשב, בדיקה וציונים. במהלך התהליך הטכנולוגי והמקצועי גיבשו גם הבריטים סטנדרטים לאיכות תהליכי ההערכה המתוקשבת ולמרות שגם בישראל יש התחלה של היערכות בנושא כדאי גם ללמוד מהניסיון הבריטי ליישום באופן נרחב ואיכותי מערך הערכה מתוקשב לבחינות.

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

הפוסט של מיכל יוצר בבלוג של מט"ח דן ביתרונות הייחודיים של בחינות ממוחשבות בעברית. לשם כך רואיינה הגב' מזל שיניאק, מפמ"ר להוראת העברית במשרד החינוך. היא נשאלה מהם היתרונות של בחינה ממוחשבת בעברית, ומהן הבעיות שהיא מזהה. בנושא הבנת הנקרא אין למחשב יתרון משמעותי בעת בחינה , אך בבדיקת הידע הלשוני-דקדוקי, בה מצפים מהנבחן לתגובות קצרות וחד משמעיות, עשוי להיות יתרון משמעותי להערכה בעזרת כלים ממוחשבים. הערכה ממוחשבת מבטיחה דיוק והוגנות, ובדיקה אוטומאטית של התשובות מאפשרת משוב מידי לתלמיד, החיוני ללמידה אפקטיבית.

באנגליה נערכים בשנתיים האחרונות כמה וכמה ניסויים ארציים לבדיקת התקפות של מערכות הערכה ממוחשבות בבתי הספר היסודיים. המאמר הנוכחי מתאר פרויקט ניסוי שנערך באנגליה ונועד לבדוק את היכולות של מורים בביה"ס יסודי לתכנן מבחן ממוחשב לתלמידי כיתות יסוד המתמודדים עם הקניית ורכישת מיומנויות קריאה. הניסוי הממוחשב על צגי המחשבים נערך בקרב תלמידים בגילאי 5-7 ( 1345 תלמידים מ26 בתי ספר). המערכת הממוחשבת להערכת יכולות קריאה נועדה להצביע על קשיי הקריאה של התלמידים והתקדמותם תוך ריכוז וניתוח מידע מסייע למורים על פרופילים של תלמידים מתקשים בקריאה. המטרה הייתה להכשיר את המורים לגבש תמונה מצב דיאגנוסטית על הפרופילים של התלמידים המתמודדים עם קריאה מונחית. ממצאי המחקר מלמדים כי הנחייה מתאימה יכולה לסייע לכך שהמורים עצמם יוכלו לתכנן במערכת הממוחשבת את כל שלבי הבדיקה הממוחשבת וניתוח התוצאות בגישת הערכה מעצבת. ( Marian Sainsbury and Tom Benton ).

בצעד נועז החליט משרד החינוך הדני לאפשר לתלמידים גישה חופשית ומלאה לאינטרנט במהלך בחינות סוף השנה בבתי הספר התיכוניים בדנמרק. 14 בתי ספר תיכוניים בדנמרק משתתפים עתה בניסוי של מערך בחינות חדשני וממוחשב. היעד הוא להעביר את כל בתי הספר התיכוניים בדנמרק למערך הבחינות הממוחשב עד סוף שנת 2011. כך לדוגמא, יכולים עתה התלמידים הנבחנים בבחינות סוף השנה בלשון ובשפה להיעזר באופן חופשי באינטרנט , לגשת לכל אתר אינטרנט וגם לתקשר באמצעות הדוא"ל שלהם עם עמיתים או גורמים מחוץ לביה"ס. משרד החינוך הדני מאמין כי האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ולכן צריך לשלבו גם בחיי בתי הספר, לרבות הבחינות של התלמידים.

עפ"י הדיווחים בארה"ב נוחלת שם הטכנולוגיה הממוחשבת של בחינות ממוחשבות הנקראת ALEKS הצלחה ואפילו משפרת את הישגי הלומדים. ALEKS היא מערכת למידה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית שפותחה במשותף ע"י צוותי מחקר ופיתוח באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קליפורניה. זו מערכת מתקדמת מאד של בחינה סגורה ממוחשבת המסוגלת להעריך מה הלומד יודע בקורס ומה אינו שולט. המערכת הממוחשבת מסוגלת לבדוק באופן תקופתי אם הלומד השלים את פערי הידע שלו ומה הם הנושאים והתכנים בהם הוא זקוק לחיזוק. למעשה זו מערכת למידה והערכה משולבת והיא מאפשר לכל לומד לשפר את יכולותיו. הייחודיות של מערכת ALEK היא הבינה המלאכותית שלה המאפשרת זיהוי צרכי הידע של הלומד והתאמת התכנים ללמידה חוזרת בהתאם. המערכת הממוחשבת פותחה על בסיס תיאוריה קוגניטיבית בשם Knowledge Space Theory.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על הערכה ממוחשבת מתוך הסקרנות שלה להבין שאלות עקרוניות ומהותיות לגבי הלמידה המתוקשבת שתלמידים מבצעים באמצעות מחשבים ניידים. היא מדווחת על מאמרו של ראסל שמתייחס לפער בציונים שנמצאו בין תלמידים שנבחנו באמצעות מחשבים לתלמידים שנבחנו באמצעות נייר ועפרון. מסתבר, שהיה פער גדול מאד לטובת הראשונים. גם במחקר החוזר של ראסל, הביצועים במחשב היו טובים הרבה יותר מהביצועים על הנייר. באופן כללי, ההבדלים הצביעו על התקדמות גדולה יותר מההתקדמות הממוצעת השנתית. המחקרים הללו מצביעים על פער עצום בין שימוש במחשבים בבתי הספר לבין שימוש באסטרטגיות מבחן לצורך שיפור בתי ספר. הפער הזה ילך ויגדל ככל שיותר סטודנטים יתרגלו לכתיבה במחשבים.

מצגת בנושא בחינות בגרות מתוקשבות בישראל שהוצגה במסגרת יום העיון כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה במכון סאלד. השימוש בתשתיות התקשוב לצורך הערכת הישגים לימודיים ברמה הארצית הוא מועט ביותר. רק בשנות ה- 2000 החל משרד החינוך לבצע צעדים ראשונים בפיתוח בחינות בגרות מתוקשבות. בשנת 1999 החל משרד החינוך במהלך ניסיוני של הפעלת בחינות בגרות דרך האינטרנט במקצועות כמו אדריכלות וביוטכנולוגיה. בקיץ תשס"ה נבחנו בבחינות בגרות מתוקשבות 2400 תלמידים מ- 125 בתי-ספר. נושאי המצגת: כלים תומכים שפותחו במטח, כלים שנבנו במטח להכנת התלמידים והצוות, הדור הבא של בחינות בגרות מתוקשבות, עקרונות לבניית הדור הבא של בחינות מתוקשבות. בחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה קיץ תשס"ה – תיאור המהלך והצגת הפעולה של הערכה מלווה. מטרת הפרויקט: פיתוח והפעלה ניסויית של השאלון המתוקשב בגיאוגרפיה "חבל ארץ שלא נלמד". הערכת הפעולה: הכנת בתי-הספר והתלמידים, הערכת הפעולה: הבחינה – ממשק, מפות ותשתיות. הערכת הפעולה: השלכות הבחינה – מורים: 94% מהמורים היו מרוצים מהשתתפות בית-הספר במהלך. עמדות כלפי מעמד המקצוע: 83% מהמורים חשו כי ההשתתפות בבחינה המתוקשבת תורמת למעמדם המקצועי וליוקרת המקצוע בעיניהם. ממשק הבחינה: מעל 80% מהתלמידים ומהמורים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאד ממרכיבים שונים של ממשק הבחינה (טלי פרוינד, יעקב שוורץ, מיכל שמש, חני שלטון, תהילה סנד)