בשנת 2013, פתח מחוז הלימוד טולדו, אשר באוהיו, ארה"ב, בתוכנית אסטרטגית לניהול הון אנושי. לשם כך, מפקחי המחוז ומנהלי בתי הספר הוכשרו לקבל החלטות על פי מנגנון פיקוח השם דגש על פיתוח הפוטנציאל האינדיבידואלי של המורים, מתן מענה לצרכים אישיים וטיפוח תרבות ארגונית. קובעי מדיניות, מפקחים ומנהלים המבקשים לבצע רפורמה כזו, יכולים לעבוד על פי קווי המנחה המוצגים בפריט.

הסקירה מנסה לזהות את המאמצים השונים לחולל שינוי בחינוך ולבחון את מידת הצלחתם. לצורך הסקירה נבחנו ארבעה דפוסים של שינוי בחינוך: 1. שינוי שהוא פרי יוזמה אישית או מקומית.2. שינוי השואף למעבר מחינוך ציבורי לפרטי ? 3. שינוי המבוסס על תפיסת עולם אקדמית.4. שינוי המעוגן בממשל.בסופה של הסקירה בוחן פרופסור דוד חן את המשותף והשונה בכל דפוס ושוקל את הלקחים שאפשר להסיק ממאמצי השינוי הללו. בעולם שבו אנו חיים, כל הארגונים המודרניים בוחרים באסטרטגיית שינוי המושתתת על התרבות הרציונלית ונקראת גם מו"פ. לעומתם, החינוך פועל באסטרטגיה של ניסוי וטעייה. אסטרטגיה זו הוכחה כבלתי יעילה, ואף-על-פי-כן ארגוני החינוך אינם לומדים מן הניסיון וממשיכים להשתמש בה. בעבודה זו מציע פרופסור דוד חן ללכת בעקבות הארגונים המודרניים, לחולל שינוי אסטרטגי ולבחור בגישת המחקר והפיתוח לצורך פתרון משבר החינוך (דוד חן ).