הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).

האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכה? ההוראה ההפוכה מתאימה בעיני ד"ר גילמור קשת כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להיתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה ( גילמור קשת) .

בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

למשוב השוטף והמעצב שהמורה נותן כחלק מהדיון בכיתה יש השפעה רבה על התלמיד. כשהמשוב במיטבו הוא מקדם למידה טובה. משוב של מורה בכיתה הוא אמצעי מכוּון להשפעה על אישיותם ולמידתם של התלמידים. הוא מושפע מדפוסי ההוראה של בית הספר ומההשקפה החינוכית של המורה. משוב בכיתה שונה ממשוב בהקשרים אחרים ( מאיה בוזו־שוורץ ויורם הרפז ).

היעילות של גישת שאלה ותשובה להוראה מושפעת מגורמים רבים, כגון: סוג הרמה הקוגניטיבית של השאלות שנשאלו כמו גם זמן התגובה של הסטודנטים. כדי לבחון גורמים אלה ולזהות את האסטרטגיות האופטימליות עבור שאלת שאלות בכיתות בקולג', המחברים העריכו את השימוש בשאלות בכיתות מדע שבהן למדו בסגנון של הרצאה באוניברסיטת מחקר ציבורית גדולה בדרום מזרח ארה"ב (Larson, Lincoln R. and Lovelace, Matthew D, 2013).

שחר עוז הפנה את תשומת לבנו למאמר החשוב של פרופסור ג'ון האטי על ההבדלים שבין מורה מצויין למורה ותיק. המורה המצוין (או המומחה) הוא המורה שמצליח לעשות שינוי תודעתי, משמעתי ומקצועי אצל תלמידיו. אלה המורים שאנחנו זוכרים שנים רבות אחר כך. למאמרון נוספו הפניות נוספות למחקריו החשובים של פרופסור ג'ון האטי, מטובי החוקרים בחינוך כיום ( שחר עוז) .

מדריך זה נכתב על ידי אנשי החינוך של ביה"ס היי-טק- היי (HTH) ותורגם לעברית במהלך קיץ 2012 על ידי התיכון שליד האוניברסיטה העברית.המדריך תורגם תוך עריכה ביקורתית לרגל השקת התכנית הפדגוגית – תכנית למ"ה (למידה מוכוונת הבנה) שתיושם בשכבות השונות בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ג. תכנית למ"ה פותחה על ידי צוות הפיתוח הפדגוגי שהוקם בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ב במטרה לבסס ולשלב בכיתות למידה קונסטרוקטיביסטית – למידה פעילה המערבת את התלמיד בתהליך הלמידה שלו ודורשת ממנו הבנה בתוצר. בתכנית למ"ה המורים יוכלו לבחור אחד מדגמי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (למידה מבוססת- פרויקטים, קהילות חשיבה או למידת- חקר). המדריך ישמש את המורים שילמדו בדרך של למידה מבוססת- פרויקטים וכן מורים נוספים אשר יוכלו לשלב מרכיבים מתוך המדריך בלמידה בכיתותיהם ( אלק פאטון, ענת פלג ואמנון סדובסקי ).

תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).

הסקירה מסכמת בקצרה את הדרכים שבהם מורים יכולים להפוך את המעורבות של התלמידים בלמידה לסקרנות . התהליך של הפיכת מעורבות לימודית לסקרנות אינו פשוט אך בהחלט אפשרי ע"י מורים טובים. כבר בשלבים ראשונים של הפיכת מעורבות בלמידה לסקרנות יש לייצור מעין עימות קונספטואלי שיוביל את התלמידים להתעניינות בנושא הנלמד, וחשובים לא פחות הם האלמנטים של אווירה חקרנית, מגוון ומבחר , זמן , גילוי וחקירה ע"י הלומדים , תגמול וגיבוש הדוגמאות או הדגמים שיעוררו את סקרנות הלומד .

תקציר של ספר שהוא מדריך מעשי המספק למורים תהליך צעד אחר צעד ליישום מערך של אסטרטגיות לשאלת שאלות הידוע כ"מעגל שאלת שאלות" (Questioning Cycle). אסטרטגיה זו תומכת במורים בתכנון ובשאלת שאלות, בהערכת תגובת התלמידים, ובמעקב אחר תגובות אלה שאמצעות שאלות נוספות כדי להרחיב את החשיבה (Esther Fusco, 2012).

המחברת מתארת מאמץ מתוכנן שהשיק בשנה United for Success Academy (UFSA) שבאוקלנד בקליפורניה, שבו עובדת המחברת, כדי לפנות לצרכים של לומדי אנגלית המהווים תשעים אחוזים מהתלמידים. המורים בחטיבת הביניים בבית הספר הזה עסקו בהתפתחות מקצועית לגבי טווח הגישות הלימודיות כולל הוראה ברורה של אוצר מילים, שימוש בגזע המשפט ושימוש במבנים שונים עבור דיון בקבוצה קטנה. צוות בית הספר אימץ גישה של כניסה לסבבים לימודיים, המסייעים למחנכים להתבונן מקרוב במה שמתרחש בכיתות בצורה שיטתית וממוקדת(Elena Aguilar).