מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.

הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.