המחקר בוחן את תפיסותיהם של תלמידים ומורים את האלימות בקרב התלמידים בבית הספר היסודי ומתמקד בהשפעת התופעה על התלמידים והמורים, דרכי ההתמודדות ויעילות העזרה. במחקר השתתפו 891 תלמידים מ- 12 בתי ספר ממלכתיים הלומדים בכתות ד-ו ו- 66 חברי צוות חינוכי מאותם בתי ספר. שני שאלונים פותחו במיוחד לצורך המחקר ובאיסוף הנתונים נעשה שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים. הממצאים מראים ש- 63% מהתלמידים אינם מרגישים בטוחים בבית הספר במידה רבה ובמידה רבה מאד וכי 57% מהתלמידים מדווחים על אלימות ברמה גבוהה וגבוהה מאד בבית ספרם. נמצא שלאלימות השפעה ארוכת טווח על התלמידים, אלימות ישירה או עקיפה פוגעת בתחושת המוגנות ובמצבם הרגשי והקוגניטיבי של התלמידים ( תמי ראובני) .

ספר רב-ממדים זה, המכיל 41 פרקים, ערוך על ידי שניים מן החוקרים המובילים בתחום של אלימות בבתי הספר ומניעתה. מדובר בספר חשוב ביותר, אשר ראוי להיות מונח על שולחנו של כל מי שעוסק בנושא האלימות בבתי הספר – מובילי מדיניות, מקבלי החלטות, מפקחים, מחנכים, מנהלים, וכמובן סטודנטים ומרצים. ייחודו של הספר במיזוג ובשילוב של העיסוק בנושא זה מזוויות ראייה רבות – תיאוריה, מחקר, מדיניות והתערבות למניעת אלימות ולהתמודדות עימה. רבים מן המחברים ידועים בכתיבתם העיונית והמחקרית, וחלק מהם מוכרים בזכות היותם מובילים בפיתוח המושגים והמודלים המקובלים כיום להתמודדות עם אלימות במערכת החינוך. אחת התרומות החשובות של ספר זה לקורא היא ההקפדה לכלול בכל פרק לוח המפרט את השלכותיו לגבי הפרקטיקה. בכך הוא מקל על קוראים המעוניינים לקשור בין המידע העיוני לבין השלכותיו המעשיות( רמי בנבנישתי ) .

מטרת המאמר לסייע לאנשי מקצוע מתחומי החינוך, הייעוץ והפסיכולוגיה לבנות תוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות של ילדים במערכת החינוך. בתחילת המאמר מסביר הפסיכולוג ד"ר חיים עמית בקצרה את ההנחות הבסיסיות של מאמר זה, המופיעות בשם ההרצאה: מנהיגות חינוכית למניעת אלימות. לאחר מכן הוא מתאר את שלושת המאפיינים המשותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שמצא אותן אותם בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. עוד במאמר : המודל של פרופסור דן אולוויס (Dan Olweus) מנורווגיה, מרכיבי הצבת גבולות תקיפה, מאפיין משותף שני: הקניית מיומנויות חברתיות, בוני השלום" (Peace Builders), , מרכיבי הקניית מיומנויות חברתיות, מאפיין משותף שלישי: שותפות חינוכית רחבה, מסלול FAST – משפחות ובתי ספר ביחד, (Families snd schools together), מאפייני שותפות חינוכית רחבה ועוד.

סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).

ממדי תופעת הבריונות והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005 , בנבנישתי, 2005). כל ניסיון, להתמודד בצורה יעילה עם סוגיית הבריונות בבית הספר, מחייב יצירת תשתית של מידע המבוססת על מחקר מקיף לגבי היקף התופעה ומאפייניה. עבודה מחקרית זו, המתבססת על תשובות לשאלון שהועבר לכל תלמידי שכבת ט' בבית הספר הנבדק, בעקבות אירועי הצקה (bullying) שהתרחשו בשכבה, תהווה בסיס לתוכנית התערבות שתבנה בהתאם לממצאים.

מטרת המחקר היא לתת קול לתלמידי כיתות ו' ולאפשר להם להביע במילים ובשפה שלהם חוויית התנסות באלימות מילולית ורגשית, המתרחשת בין מורה לתלמיד בכיתות ו'. המחקר מתבסס על גישת "האינטראקציה הסימבולית" לפיה אנו יוצרים מציאות ומגיבים אליה בהתאם למשמעות ולפענוח מסרים המשודרים אלינו . הממצאים מראים כי מורים משתמשים במילים כדי לתקוף, להשפיל וללעוג למראה הפיזי ולכישורי התלמיד, עדתו, מוצאו והוריו. הם מקללים, צועקים וצוחקים על תלמידים, לרוב בפומבי. הפגיעות נתפשות כלא מוצדקות ולא הוגנות במיוחד כשהמורה מתייג ופוגע בזכות לפרטיות וחיסיון המידע הניתן לו, ובמצבים בהם המורה אינו מבדיל בין התנהגות פרועה ובין טעויות שמקורן בלמידה. ממצאי המחקר מעלים ומגבירים את המודעות להיקף תופעת הפגיעה המילולית והרגשית של המורה במסגרת כיתתית כפי שהן נתפסות בעיני התלמידים.המחקר גם מרחיב את הידע בשיטות מחקר בהתייחסו ליתרונות וחסרונות של ראיון קבוצתי ופרטני עם בני נוער שאינם מרבים לגבר עם מבוגרים ( גייגר ברנדה).

תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

במאמר מוצגת תכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי. הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים. בכל המדדים נמצא שיפור ניכר בתום השנה הראשונה ליישום התכנית. (חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר, רקפת כ"ץ-טיסונה)

תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)