אינטרנט
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    מנהלי בתי ספר הכותבים בלוג חינוכי כאמצעי לשיפור התקשורת בין ההנהלה לסגל המורים היא תופעה נדירה בנוף החינוכי של ישראל . לכן , הבלוג החינוכי של מנהלת ביה"ס "גוונים " בראש העין יכול בהחלט להיחשב כחלוץ בתחומי הניהול החינוכי וכדוגמא חינוכית ראויה . מנהלת החטיבה שפרה סטרוסקי הצליחה באמצעות הבלוג החינוכי שהיא כותבת גם לשפר את זרימת המידע בין כל גורמי ביה"ס וגם ליצור שקיפות לתהליכים ופרויקטים הנערכים בביה"ס . "מטרת הבלוג ליצור שיתוף ושיח פדגוגי עם קהילת ביה"ס מורים, הורים ותלמידים וכן שיח עם הקהילה העוטפת את ביה"ס. הבלוג נכתב בנימה אישית ומתעדכן באופן שוטף." מורים בביה"ס וגם הורים יכולים , לדוגמא , להתעדכן על פעילויות שונות הנערכות בביה"ס כגון יום מקוון לשכבה ז' או ביקור המפקחת בביה"ס ותוצאותיו.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).

  • לינק

    הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.

  • לינק

    בעתיד הלא רחוק רוב הטקסטים שנקרא יהיו בפורמט דיגיטאלי , ורק מיעוטם בפורמט מודפס. המחשב מאפשר נגישות אינסופית לספרים ולמחקרים הנסרקים ומועלים לרשת — אך לנגישות הזאת יש מחיר. מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר ניצה גרי מהאוניברסיטה הפתוחה מצביע על ירידה באיכות הקריאה הביקורתית של חומר שעוצב לדפוס ונסרק לקריאה דיגיטאלית על מסך מחשב.

  • לינק

    רשת האינטרנט מסייעת להבנת הבעיות הסביבתיות והדרכים לפתרון וכן באמצעות נתונים המתקבלים מהרשת בזמן אמת המאפשרים מעקב אחר התרחשויות עדכניות מכל מקום ובכל זמן בארץ ובעולם. כתבות, חדשות וידיעות בנושאי סביבה וכדור הארץ מציפות את האינטרנט. למשל: מידע המגיע מהוועידה למניעת התחממות כדור הארץ בבאלי שבאינדונזיה, ידיעות על הפשרת קרחונים בקטבים, תחזיות על הצפות צפויות, הוריקנים וסופות, דלקות אדירות ועוד. מידע זה נגיש כיום לכל התלמידים והמורים ומהווה בסיס ידע מרתק ללמידה ולהוראה. באמצעות רשת התקשורת העולמית הופכים התלמידים בבית הספר לחלק מקהילה וירטואלית רחבה של שומרי כדור הארץ בארץ ובעולם. אתר "אופק ירוק" מאפשר לילדים להתעדכן ולהשתתף בכל הנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי כגון: התחממות כדור הארץ, פיתוח בר–קיימא, חיסכון באנרגיה, אנרגיות חלופיות ועוד. הילדים מוזמנים להביע דעות, להעלות רעיונות, להתעדכן בחדשות ירוקות", להשתתף " בתחרויות ולפתח אקטיביזם סביבתי ( רחל מינץ , גלית בן צדוק) .

  • לינק

    כלי לאיסוף, עריכה וניהול תכנים מתוך אתרי אינטרנט בלי לצאת מהדפדפן. על מנת להפעיל את Google Notebook יש להירשם עם חשבון הגוגל או ה-Gmail שלכם. יש להוריד תוכנה שמספקת את כל האפשרויות לפתוח מחברות וירטואליות. לתוך הדפים אפשר להכניס תוכן באמצעות העתקה והדבקה מאתרי אינטרנט; על ידי סימון התוכן, קליק-ימני על העכבר ובחירה באפשרות "(Note this (Google Notebook"; או בפתיחת המחברת בחלונית קטנה בתוך אותו חלון דפדפן בו נמצא המידע. עבור כל מחברת תוכלו לקבוע אם היא פרטית או ציבורית הציבורית מקבלת כתובת אינטרנט ייחודית אותה אפשר כמובן לשתף עם אחרים. ג'יי הורוויץ גיבש חומר הדרכה מועיל מאד לשימוש ב"גוגל נוטבוקס" ולשימושכם החינוכי במכללות ובבתי הספר צרפנו זאת בקובץ המצורף הכולל מצד ימין .

  • לינק

    נוכח החשיבות של יצירת איכות גבוהה בהתנסויות מעשיות של פרחי הוראה פותחה בארה"ב תכנית סימולציה ממוחשבת באינטרנט שנועדה לאמן סטודנטים להוראה במיומנויות הנחוצות להוראה אפקטיבית בכיתה . תכנית ההדרכה הסימולטיבית הממוחשבת ידועה בשם Cook School District והיא מייצגת בתוכה מאפיינים שונים של עבודת המורה בשטח teacher work samples (TWS) ותסריטים פדגוגיים הנגזרים מכך. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין היכולות של הסטודנטים להוראה לנתח מצבי למידה באמצעות המערכת הממוחשבת ובין מצבי למידה אוטנטיים בשטח ההוראה. ממצאי המחקר מלמדים כי הסימלוציה הממוחשבת יעילה מבחינת פרחי הוראה והיא מביאה למודעות הרבה יותר גדולה אצלם למצבי למידה אופייניים איתם מתמודדים המורים הותיקים והמנוסים בכיתה . מודעות זו יש בה כדי לשפר את יכולותיהם של פרחי ההוראה להתמודד עם אירועי למידה מורכבים בכיתה (Girod, M. & Girod, G ).

  • לינק

    דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים. המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

  • לינק

    ההרצאה היא למעשה חשיפה ראשונה של מחקר המשך שנערך לפני כ-3 שנים, וכותרתו "לשרוד בסייברספייס: מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי ". המשמעות העיקרית של המחקר היא בבדיקה של 3 קבוצות גיל: נוער, צעירים ומבוגרים, ובחינת ההתפתחות דרכי החשיבה שלהם לאורך השנים. הרצאה זו משמשת כנקודת מוצא להבנת התפקוד של משתמשים בסביבה דיגיטאלית וביכולת שלהם ללמוד בסביבה זו. השורה התחתונה של המחקר – חשיפה רבה לאינטרנט אינה מסייעת לחשיבה ביקורתית אם הנחשף לא רכש לפני כן כלים לכך (יורם עשת)

  • לינק

    יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

  • סיכום

    ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

  • מאמר מלא

    אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

  • לינק

    כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

  • תקציר

    לדעת גיא לוי (מט"ח), עדיף היה למורים לאמץ גישה שתימנע מהתקפה ישירה על המחשב האישי, האינטרנט והנגישות לתוכן, ובמקום זאת להתמקד בהגנה אקטיבית תוך ניצול כוחו של "היריב". הויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט שהפכה "לאימת המורים", היא הבטחה גדולה, ועדיף לא להילחם בה אלא להשתמש ב"אנרגיות" הגלומות בה כדי להפוך את הלמידה למשמעותית – גם מחוץ לגבולות הזמן והמרחב של בית הספר. תפקיד המורה לא מתבטל אלא הופך מהותי יותר – הוא הופך להיות מנחה טוב ללמידה שיתופית, ולומד בעצמו.

  • לינק

    בארה"ב ובקנדה הולך וגדל השימוש בתוכנות ממוחשבות למיפוי מושגי ויזואלי באינטרנט כחלק מתהליכי למידה ורפלקציה שנדרשים תלמידים או סטודנטים לעבור. לאחרונה התפתחו באינטרנט שורה של כלים ממוחשבים טובים יותר המעצימים את סיעור המוחין והרפלקציה הנלווים למיפוי המושגי הויזואלי. בין הכלים הממוחשבים החדשים שהתפתחו ניתן למנות את תוכנת Mindomo שאינה מחייבת התקנת תוכנה על גבי המחשבים ומאפשרת גמישות רבה ואינטואיטיביות ביצירת תרשימי הזרימה והקוביות הגראפיות (מערכת רב-לשונית, כולל עברית). כלי ממוחשב נוסף המומלץ על ידי אנשי חינוך ומרצים הוא MindMeister שהוא כלי עזר למיפוי ויזואלי שיתופי באינטרנט. היתרון של אפליקציה זו הוא שאין הגבלה על מספר המשתמשים היכולים לעבוד במקביל על המיפוי הויזואלי באינטרנט. המלצות נוספות נכללות בסקירה.

  • לינק

    האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

  • רפרנס

    מטרת המחקר הייתה לבדוק את השימוש באסטרטגיות הלימוד “עומק“ ו “פני-שטח“ אצל לומדי אנגלית בסביבת אינטרנט, השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך או לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. מתוצאות המחקר עלה כי השימוש הרווח בקרב הלומדים היה באסטרטגיית פני-שטח. שימוש זה רווח הן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו -אקונומי נמוך והן בקרב לומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. עם זאת, בקרב הלומדים השייכים לרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, השימוש בשתי אסטרטגיות הלימוד היה רב יותר. (נועה אהרוני)

  • מאמר מלא

    מהם מאפייניה של תרבות מסך האפיינית לצעירים כיום? בראש וראשונה היא מאופיינת בהימצאותה בכל מקום בחייהם של צעירים: בבית, בבית הספר, במקומות עבודה, במקומות בילוי, בכבישים. היא ניידת, זמינה, מקיפה מכל עבר ומטשטשת את הגבולות שבין קיום במציאות הקונקרטית ובין קיום במציאות המתווכת. במציאות זו מיטשטשים הגבולות בין חלוקות חברתיות מוסכמות ומקובלות, כדוגמת המרחב הפרטי והציבורי והשימושים התקשורתיים, שבאופן מסורתי שירתו חלוקה זו. במציאות של תרבות המסך הקיימת כיום נגזרים טשטושי גבולות רבים נוספים, בין קטגוריות שנתפסו כמובחנות עד לא מזמן: טשטוש בין מידע, בידור ופרסום; טשטוש בין למידה פורמלית ובלתי פורמלית; טשטוש בין לימודים ומשחק; וכן הלאה (דפנה למיש)

  • מאמר מלא

    מצגת חשובה שנלוותה להרצאתה של ד"ר ד"ר נאוה כהן-אביגדור, בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה נובמבר, 2006. לאינטרנט השפעה מכרעת על תיאוריות ועל יישום של המחקר האיכותני. הסגולות הדומיננטיות ברשת (דינאמיות ואינטראקטיביות), הן המשפיעות באופן משמעותי. (צרכני התקשורת). מורכבות המחקר באינטרנט וההתמודדות עם הגדרות ועם מושגים מחקריים חדשים, תובעות: פתיחות מחקרית, יצירתיות, גמישות מחשבתית, והתנתקות מסוימת ממבנים קשיחים שהיו מקובלים בחקר מדיה מסורתיים ( נאוה כהן-אביגדור ).

  • לינק

    רשת האינטרנט מכילה מגוון אדיר של אתרי תוכן, קבוצת דיון, בלוגים, ואתרים מסוגים שונים שהמשותף לכולם הוא שהם מכילים ידע שהינו נגיש, דיגיטאלי, הניתן לעיבוד ולניתוח. כל אלו יוצרים מרחבים של קרקע פורייה למחקר כמותי ואיכותי בתחומי דעת שונים. יכולתו של האינטרנט להכיל בתוכו סוגי מדיה מגוונים, מאפשר את יצירתם של מודלים שאינם ליניאריים, מאפשר גישה למידע מכיוונים שונים, מביא להעצמת כמות מידע ומהירות העברתו באופן סינכרוני, ובעל יכולת אינטראקטיבית.האם תכונות ייחודיות אלו משפיעות על אופן ביצוע מחקר בו האינטרנט מהווה כאמצעי מחקר? האם חקר תופעות המתרחשות בעולם הווירטואלי על האינטרנט בלבד יוצר אתגרים מתודולוגיים חדשים? (יעל שטימברג וניב אחיטוב)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין