הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).

המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".

הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי ביום העיון של האוניברסיאה הפתוחה בינואר 2010 . אבי ורשבסקי ממט"ח דיבר ביום העיון של האוניברסיטה הפתוחה על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי. כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד. העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.

חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

מאמרה של שושנה בלום-קולקה מדגיש את התפקיד המכריע של השפה הדבורה ואינטראקציה בין עמיתים כתשתית לרכישת האוריינות על כל היבטיה. היא מדגימה כיצד אפשר לטפח בגן את הידע הלשוני , וכישורי השיח של הילדים. לכאורה" , אוריינות” ו”שפה דבורה" הם מושגים הסותרים זה את זה: הרי הכול יודעים שאוריינות עניינה בכתוב, ושפה דבורה היא דיבור. בדברים שלהלן נראה כי סתירה זו היא למראית עין בלבד: בשנים האחרונות מקובל להתייחס למושג ”אוריינות” כמושג המקיף תחומים שונים ורחבים של ידע בלשון (כולל ידע כתב) בשפה דבורה וכתובה כאחת, ובמקביל הולך ומתברר יותר ויותר כי גם לרכישת האוריינות במובן הצר, כלומר לרכישת הקריאה והכתיבה, נדרשים כישורי לשון וכישורי שיח במנעד רחב. בדברים שלהלן מפרטת שושנה בלום-קולקה את הבסיס לטענות אלו אחת לאחת.

המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).