מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

ג'יי הורוויץ מסכם במאמרון מעניין את כנס צ'ייס האחרון (2008) באוניברסיטה הפתוחה. במיוחד, רצינו להביא את הדיווח שלו על הרצאתו של פרופסור יורם עשת על מחקר שהוא ערך. המחקר הזה היה מחקר המשך למחקר שהוא ערך חמש שנים לפני-כן. המחקר המקורי בחן היבטים שונים של אוריינות דיגיטאלית אצל שלוש קבוצות גיל. המחקר החוזר בחן את אותם ההיבטים עם שתי קבוצות – עם רבים מאותם משתתפי המחקר המקורי, ועם קבוצת ביקורת המורכבת מאותם גילאים היום. התוצאות הצביעו על כך שבמרוצת הזמן מיומנויות מחשב בסיסיות ואוריינות דיגיטאלית מתבססות בכל שכבות האוכלוסייה, אבל כאשר בוחנים את תחום המיומנויות ה"מידעניות" יש נסיגה ברורה. אפשר אולי להגיד שהתוצאות האלו אינן מפתיעות, אבל אין ספק שיש להן חשיבות חינוכית רבה.

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את תרומת המחשבים הניידים שניתנו לתלמידים בכיתות. אוריינות המידע שלהם. צוות המחקר עקב אחר בתי ספר בקליפורניה ובמיין שם צוידו כל תלמידי ביה"ס במחשבים ניידים כחלק אינטגראלי מלימודיהם. המחקר מצא כי תלמידים אשר השתמשו במחשבים ניידים אכן רכשו מיומנויות ניהול מדע ואוריינות מידע, אך המיומנויות של ניתוח מידע והערכת מידע לא הועברה בצורה שיטתית, כלומר הקניית מיומנויות ניתוח מידע והערכת מידע הייתה תלויה יותר במדיניות ביה"ס ובגישה החינוכית שלו. חלק מבתי הספר העדיפו להקנות מיומנויות טכניות של אוריינות מידע ורק מעט מבתי הספר דאג להקנות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שתפיסות העולם והאמונות של מנהלי בתי ספר והמורים קובעים יותר מכל את דרך הקניית המיומנויות בכיתות ( (Mark Warschauer)

התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב האינטרנט בהוראה. תכנית החובה שהונהגה ב-2006 בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בקנדה מייצגת נאמנה את התפיסה של השבחת מיומנויות קוגניטיביות. אתר האינטרנט של התכנית האינטגרטיבית יש בו כדי להדגים את מרכיבי התכנית, המיומנויות הנדרשות, רמות הפעילות ועקרונות ההערכה. התכנית האינטגרטיבית עדיין בניסוי ובהרצה של השנה הראשונה ובעקבות זאת מתכננים אנשי משרד החינוך הקנדי להכניס בה שינויים נדרשים כתוצאה מלקחים בשטח. למעשה, מדובר על סוג של תכנית לימודים צומחת ומתפתחת.

סקירת הספר החדש על אוריינות מידע בחינוך, סיכום הכינוס האקדמי שנערך באנגליה, Staffordshire University בחודש מאי 2006. הספר החדש מהווה אסופה של המאמרים והמחקרים שהוצגו במהלך הכינוס באנגליה, לרבות הרחבות של ההרצאות המקוריות, כגון אוריינות מידע ופדגוגיה חדשה, לוחות ממוחשבים בכיתה ושאלה המוטיבציה של תלמידים לפתוח מיומנויות של אוריינות המידע (Jones et al.), סוגיות של הקשר בין אוריינות מידע וחיפוש במנועי חיפוש. הספר מצליח להצביע על כיווני המחקר העיקריים כיום בתחום חקר אוריינות המידע בחינוך.

השירות האמריקאי לבחינות וחינוך (ETS) ערך באחרונה מחקר ממנו עולה תמונה מדאיגה אודות כישורי החקר ואוריינות המידע של סטודנטים בקולג'ים ובתיכונים ברחבי ארצות הברית. המחקר שהקיף למעלה מ-3000 תלמידים בקולג' ובתיכונים העלה כי רק ל-13% מהם כישורי אוריינות מידע מספיקים לשם הצלחה בלימודים אקדמיים. אוריינות מידע הוגדרה כ"יכולת לקבוע מה המידע הנדרש לסטודנט, כיצד להגיע אליו באופן אפקטיבי ויעיל, כיצד לאמוד אותו ולהשתמש בו ביעילות למטרות ספציפיות", על ידי מומחה מספריית אוניברסיטת רטגרס. תופעה נוספת אשר עלתה מתוך תוצאות המחקר היא כי סטודנטים רבים מתקשים באבחנה בין מידע מדעי לבין מידע פופולרי או מוטה, וכן אינם יודעים ליישם את המידע בקונטקסט הראוי לו.

פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.