תקציב
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחויות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת – שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב – כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה (מבקר המדינה).

  • לינק

    הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

  • לינק

    מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

  • לינק

    דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .

  • לינק

    מה הם המאפיינים של מדינות שהצליחו במבחני PISA הבינלאומיים? נייר העמדה, שהתפרסם בפברואר 2012 , ע"י צוות מומחי OECD מוכיח כי מדינות הנחשבות מדינות מצליחות בחינוך אינן משקיעות מאמצים לצמצום היקף התלמידים בכיתות , אלא מעדיפות להשקיע את התקציב הנדרש בהעלאת שכר המורים. בכל מקרה , לא מדובר במדינות שאחוז ההוצאה על חינוך הוא בראש הרשימה אצלן , והם גם אינן המדינות העשירות ביותר. אבל מדובר על מדינות להן יש מחויבות עמוקה להעניק חינוך איכותי ואמונה כי התלמידים יכולים להשיג הישגים לימודיים בכל הרמות.

  • לינק

    הציפיות שבתקופת נשיאותו של אובמה תעבור מערכת החינוך האמריקאית שינוי לטובה נכזבו. המאמר, שנכתב לאחרונה בעיתון הבריטי Financial Times, מגלה כי המדיניות החינוכית של אובמה ממשיכה בקו של מעורבות יתר בחינוך במקום חיזוק העצמאות של מחוזות החינוך. התהליך של turnround הוא אחד מהאסטרטגיות של האג'נדה החדשה לבתי הספר שגיבש נשיא ארה"ב אובמה, אג'נדה שתכנית הדגל שלה היא "המרוץ לצמרת" (Race to the Top). התכנית מציגה רעיון פשוט אך שנוי במחלוקת: מתן תמריצים עבור חדשנות. תכנית "המרוץ לצמרת" מעניקה כסף לבתי ספר הנמצאים במחוזות שיכולים להוכיח שיש להם אסטרטגיות חדשות לשיפור ההוראה ולשיפור התוצאות. מורי העיר הצביעו באוקטובר 2010 בעד התכנית של תשלום לפי ביצוע המבוסס על ציוני המבחנים של התלמידים, חידוש ששר החינוך האמריקאי והנשיא אובמה עודדו.

  • לינק

    המחקר מתאר ומנתח את הקצאת שעות העבודה של מורים בבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל בשנות הלימודים 2000/2001 עד 2008/2009 ,תוך הבחנה בין חלקי מערכת החינוך, מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומקורות המימון. זאת על סמך מדגם שנתי גדול של בתי ספר ("בקרת התקן"). מספר שעות העבודה השבועיות של מורים לכיתה עמד בתקופה הנחקרת בממוצע על כ 55- מספר השקול לשתי משרות מלאות של מורים) והיה פחות או יותר יציב במהלכה). לאורך כל התקופה התקיימו פערים ניכרים במספר השעות לכיתה, ובמיוחד לתלמיד, ביןחלקי מערכת החינוך; המדרג של הקצאת השעות, בסדר יורד, היה: ממלכתי-דתי והרבה פחות ממלכתי-עברי, בדואי וערבי כולל דרוזי; זאת אף על פי שהתלמידים בחינוך הלא- יהודי הם מרקע חברתי- כלכלי חלש הרבה יותר מעמיתיהם בחינוך העברי. לאחר יישום "דוח שושני" בשנת הלימודים 2003/2004 , ומעבר לשיטת תקן (שעות) דיפרנציאלי לתלמיד,עלה במידה ניכרת מספר השעות בחינוך הלא-יהודי, בעיקר מספר שעות תקן שמקורן במשרד החינוך ( נחום בלס, זוסמן , נעם , צור שי ).

  • לינק

    אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים

  • לינק

    במשך עשרות שנים התרגלנו שהפיתוח החינוכי והפדגוגי נעשה ע"י גורמי פיתוח חינוכיים ומקצועיים כאשר המורים מיישמים את המודולים שפותחו בכיתה. הניסיון החינוכי המצטבר מלמד שגישה זו אמנם מבטיחה אחידות ואולי איכות , אך אינה מחוללת בהכרח השראה ויצירתיות בקרב המורים בשדה. ביה"ס לחינוך Davis School of Education באוניברסיטת קליפורניה נקט בגישה חדשנית אחרת לעידוד ההתפתחות המקצועית של מורים .במקום להכתיב למורים את כיווני הפיתוח או כיווני היישום בשדה, הם החלו בתכנית רב-שנתית חדשה של מענקים כספיים לצוותים קטנים של מורים . צוותי המורים מקבלים את המענק הכספי ומחליטים בעצמם לאיזה כיוון להפנות את הפיתוח וכיצד לנצל את התקציב שקיבלו לשיפור ההוראה בכיתה. כל צוות מורים זכאי לקבל מענק פיתוח של 30,000 דולר כאשר המורים זכאים להציע את כיוון הפיתוח או היישום בכיתה על מנת לשפר את היכולות שלהם בהוראה.

  • לינק

    מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

  • מאמר מלא

    תנועת הגישה הפתוחה (Open Access – OA) היא תנועה המעודדת ומנהיגה גישה חופשית למידע אקדמי ומחקרי. תנועת הגישה הפתוחה מבקשת להקים דור חדש של כתבי עת שאינם מפרסמים מאמרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לאפשר גישה ושימוש חופשיים במאמרים אלה.כתבי עת אלה לא ידרשו דמי מנוי או דמי שימוש והוצאותיהם ישולמו בידי מקורות שונים, כדוגמת גופים המממנים מחקר או המעסיקים חוקרים. (פני ברסימנטוב)

  • סיכום

    המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין