-
לינק
מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .
-
סיכום
שאלת המוטיבציה בלימודים ובכל תחום אחר היא אכן שאלה שאנשים מרבים לעסוק בה. כאשר מדובר על מוטיבציה בהקשר של חינוך יש להתייחס לעיקרון חשוב: בתחום המחקר של המוטיבציה בחינוך רוב התאוריות אינן מתעמקות רק בכמות המוטיבציה, אלא גם ובעיקר בסוג המוטיבציה. תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות עושים יותר שימוש עקיב באסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות ופחות שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות. ייתכן שהמעורבות הגדולה שלהם בתהליך הלמידה מסבירה מדוע תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות מעבדים את החומר הנלמד בצורה מעמיקה יותר וזוכרים את תוכני הלימוד לתקופה ארוכה יותר בהשוואה לתלמידים בעלי מטרת הפגנת יכולת-גישה או בעלי מטרת הימנעות (מדג'ר, ניר).
-
תקציר
מחקר זה בא להדגים את ההשפעה של אסטרטגיות הוראה שונות על ביצועי הלמידה של החינוך הסביבתי באמצעות שיטות כמותיות. התלמידים למדו על מיחזור משאבים ומיונם דרך אתר האינטרנט באמצעות כלי ההוראה של חקררשת- WebQuest. במחקר זה השתתפו 103 תלמידי כיתה ו' שחולקו לשלוש קבוצות: ההוראה המסורתית, הוראה מסורתית עם WebQuest והדרכה עם WebQuest בפעילות חוץ כיתתית. תרומתו העיקרית של מחקר זה הוא היכרות של WebQuest ושילובו בתוך ההוראה החוץ-כיתתית. תוצאות המחקר מראות כי השימוש WebQuest בהוראה חוץ-כיתתית השפיע על ביצועי הלמידה של התלמידים באופן חיובי ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang).
-
לינק
המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).
-
לינק
המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).
-
לינק
סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.
-
לינק
לדעתה של המורה והמחנכת איריס ישי המהלך של כתיבה בבלוגים ע"י התלמידים בכיתה הוא מהלך שחשוב לעשותו. משני טעמים: א. מתן "מעבדה" בידי התלמיד הולם את "הסנטימנט הפדגוגי שלי". ב. בבתי הספר אנו ממעטים לפגוש בטקסט מולטימדיאלי (טקסט דיגיטלי כהגדרתו במילון של אגף ספרי לימוד). אם יש ערך לשיתוף, אין סיבה להגביל את צורתו. המלצה על ספר (סוגה שכיחה בכתיבה בבלוג) תהיה משכנעת יותר אם תלווה בתמונת הכריכה, בקובץ קול ובו קטע אהוב וכו'.
-
לינק
בהתבסס על תיאוריית התפקיד ורעיונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגבי למידה, מחקר זה בוחן כיצד הנחיית עמיתים יכולה לתמוך בלמידה של המנחים. המדגם הורכב מעשרה מנחים עמיתים לביולוגיה, בני 16-17, העובדים עם עשרים ואחד תלמידים בני 14-15 הלומדים בכיתת מדעים על פני שמונה שבועות. כאשר המנחים העמיתים השתמשו בשאלות שהתשובות עליהן ארוכות, הייתה הוכחה לרפלקציה לגבי הלמידה שלהם ולקישורים שנעשו על ידם בין התחומים הקונספטואליים ( Galbraith, Jonathan; Winterbottom, Mark).
-
לינק
המאמר דן בקשר שבין איכות החיים הבית-ספרית (אקלים ביה"ס) לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. במחקר הנדון השתתפו 346 תלמידים – 172 מבית ספר ממלכתי ו-174 מבית ספר ממלכתי-דתי. הממצאים מצביעים על קיומו של קשר מובהק בין איכות החיים הבית-ספרית לבין הכישורים החברתיים של התלמידים: ככל שאיכות החיים הבית-ספרית טובה יותר, הכישורים החברתיים של התלמידים טובים יותר. התלמידים בבית הספר הממלכתי תפסו את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מכפי שנתפסה על ידי תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי. במחקר נמצא כי בנות תופסות את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מאשר בנים, ונוסף על כך לבנות יש כישורים חברתיים טובים יותר מאשר לבנים. בחינה בהתאם למודל רב-משתנים העלתה כי בנות אמפטיות יותר מבנים. כמו כן, התברר כי ככל שעולה גיל התלמיד, הוא תופס את איכות החיים הבית-ספרית כשלילית יותר ( איריס הכהן, מתי רונן ).
-
לינק
כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.
-
לינק
המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.
-
לינק
אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.
-
לינק
מחקר זה בוחן את הלמידה והמוטיבציה של תלמידי מדעים בחטיבת ביניים כאשר הם פועלים בשיטת (problem-based learning (PBL בסביבה עתירת אמצעי מולטימדיה. לצורך מחקר זה נעזרו החוקרים בתוכנית בשם " Alien Rescue ". תוכנית לימודים זו, שמבוססת על היפרמדיה , פותחה על ידי האוניברסיטה של טקסס ועוסקת בתכנים מתחום מדעי כדור הארץ . תוך שימוש בשיטה מעורבת עם נתונים כמותיים ואיכותיים, בדקו החוקרים את השפעתה של סביבת מולטימדיה על לימודי המדעים, רמת המוטיבציה והקשר בין רמת המוטיבציה ולמידת המדעים של תלמידי חטיבת ביניים (כתה ו). ניתוח הנתונים מראה כי: תלמידים שפרו באופן משמעותי את הידע המדעי שלהם בין מבחן הקדם לבין המבחן המסכם (בתר)תוך שימוש בתוכנית PBL , הם היו בעלי מוטיבציה ונהנו מההתנסות, כמו כן, נמצא קשר משמעותי חיובי בין ההישגים המוטיבציונים לבין הידע המדעי במבחן המסכם. הממצאים נדונו באמצעות שימוש במסגרת המחקרית ( Liu, Min Olmanson, Justin; Horton, Lucas; Toprac, Paul).
-
לינק
ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).
-
לינק
מיומנויות לשוניות מגוונות עלולות להוות בעיה למי שסובלים מלקות קריאה. בעבודה משותפת ניתן להחזיר להם את הביטחון העצמי ולשלבם במעגל הקוראים. יש לקויי קריאה החווים באופן יומיומי אי הבנות, מצבים מביכים, ובעיקר חוסר שליטה. ליאור דגן הוא מורה מוסמך ללשון, בעל תואר שני בלשון עברית עם התמחות בלקויי קריאה. מכין לבגרות במקצועות שונים ומטפל בלקויי למידה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, בשיטה ייחודית שפיתח . ליאור דגן רוצה להפנות את תשומת הלב לאנשים שעבורם התפקודים הלשוניים – קריאה, כתיבה, ניהול שיחה – מהווים מכשול. הוא מרבה לעבוד עם לקויי למידה, בעיקר עם לקויי קריאה. שני סיפורי מקרה, של שני תלמידים בגילאים שונים עם סוגים שונים של קושי בקריאה.
-
לינק
במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות ( Joakim Samuelsson).
-
לינק
מאות קבוצות ייעוציות-טיפוליות מוקמות ביוזמת יועצות חינוכיות בבתי הספר ומציעות לתלמידים בעלי ליקויי למידה מסגרת של טיפול מתמשך ושיטתי, בה הן יכולים לבנות את עצמם מחדש. בקבוצות אלה ההתערבות אינה ממוקדת בליקויי הלמידה. נקודת המוצא היא שהתלמידים הסובלים מליקויי למידה הם בראש ובראשונה ילדים או מתבגרים העסוקים בתחומי חיים מגוונים ומוטרדים מבעיות התפתחותיות או נסיבתיות שונות – ובכלל זה גם קשיים הנובעים מליקויי למידה. הקבוצות הייעוציות-טיפוליות פועלות באופן המאפשר לתלמידים לקויי למידה להתנסות בחוויות מתקנות ובשיקום הדימוי העצמי ( שיר, רות ורותי תוינה).
-
לינק
סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. זוהי פעולה שנועדה להגן על זכויותיו של האדם ולהבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים (קוזמינסקי, 2004). המילה "פעולה" היא מילת מפתח בהגדרה זו, כי לא די לאדם להכיר את עצמו ואת צרכיו, עליו לעשות מעשה כדי להבטיח שזכויותיו ימולאו. לומדים עם ליקויי למידה הם קבוצה מוחלשת שפנתה לשיח של סנגור עצמי כדי לשקף את האינטרסים של חבריה, שהמערכת החינוכית החזקה לא קידמה. אך הישענות בלעדית על השיח המשפטי של זכויות וחובות עשויה להנציח דווקא את פערי הכוח הקיימים בחברה. לכן, מציעה הכותבת שלא להסתפק בשיח זכויות ולבחון גם את תרומתו של שיח זהות לקידום הבנת המאפיינים של תלמידים בעלי ליקויי למידה ( קוזמינסקי, לאה).
-
לינק
השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.
-
לינק
לאורך השנה כולה יכולים תלמידי בית הספר הניסויי הפתוח בחיפה לעיין בקלסר שבו מרוכזים דפי ההערכה שלהם, שמונח דרך קבע על מדף בכיתה. בבית הספר המתמקד בנושאי מנהיגות , מעורבות ומחויבות חברתית , החליטו לוותר על התעודות המסורתיות ולהחליף אותן בחוברת הערכה גדושת מידע, שאת חלקה יוצרים התלמידים, במשוב על עצמם ועל חבריהם. לפני כחודשיים קיבל כל תלמיד , מלווה בהוריו, את חוברת ההערכה שלו מהמורה. לדברי סגנית המנהלת , אורלי דמבינסקי, המטרה היא להגיש לתלמיד הערכה משקפת אך לא מתייגת, שתצביע על התפתחות ועל כיוונים מעשיים להמשך. חלק מהקלסר, למשל, מוקדש לאוסף עבודות שיכול להדגים מיומנויות וכישורים שהתלמיד רכש ".
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין