-
תקציר
בשנת 2003 פורסמה תכנית הלימודים בביולוגיה. תכנית זו שונתה ב-2006 בעקבות הנחיה ליצור תכנית אחת משותפת לתלמידי ביולוגיה ולתלמידי מדעי החיים והחקלאות. שתי התכניות יילמדו במקביל במהלך השנים תשס"ז ותשס"ח. תלמידים שהחלו ללמוד ביולוגיה בכיתה י' לפני שנת תשס"ו ובמהלכה, ילמדו על פי תכנית 2003. החל משנת תשס"ז תלמידי כיתה י' ילמדו על פי תכנית ביולוגיה 2006.
-
לינק
במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.
-
לינק
ספרה החדש של דיאנה אובלינגר על מרחבי למידה בחינוך הועלה בשלמותו לאינטרנט כחלק ממפעל התיעוד של Educause. מרחבי למידה הם כיום אחד מסוכני השינוי החשובים בתהליכי למידה ותכנון נכון שלהם בתהליכי הוראה ולמידה יכול לעורר עניין וליצור מוטיבציה אצל הלומדים והסטודנטים. הספר מנסה לבחון כיצד הציפיות של הלומדים משפיעות על תכנון מרחבי הלמידה, העקרונות והפעילויות הנדרשות למרחבי למידה והתפקיד של הטכנולוגיה והתקשוב בעיצוב סביבות מרחבי הלמידה. בקובץ המאמרים משתתפים מומחים שונים בתחומי הפדגוגיה, הפסיכולוגיה החינוכית, התקשוב וטכנולוגיות המידע. חלק גדול מפרקי הספר מייצג חקר מקרים על התפתחויות שונות ומעניינות של מרחבי למידה מתקדמים באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות.
-
לינק
המצגת שהוצגה ע"י ד"ר צופיה יועד ופרופסור תמר לוין עוסקת בנושאים הבאים: המאפיינים של תפיסות אפיסטמולוגיות אישיות, מאפייני חשיבה אפיסטמולוגית של תלמידים בבתי ספר יסודיים, חקר את מאפייני החשיבה האפיסטמולוגית של התלמידים באמצעות שתי מערכות ניתוח: ניתוח פרטני – אנליטי, ניתוח כוללני – גלובאלי, ממצאים: גם לילדים בגיל הצעיר יש חשיבה אפיסטמולוגית ואפילו מורכבת. אין מקום לסברה שזו מתפתחת רק לאחר גיל ההתבגרות. חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.ממצאי המחקר העלו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין דרגות כיתה שונות והבדלים בתוך דרגת הכיתה. הממצא המרכזי שהוצג בהקשר הנוכחי הוא שנמצאו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין בתי ספר ממצא התומך בתפיסה כי חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.
-
לינק
קובץ המאמרים החדש מנסה לגבש רעיונות חדשים למהות ההכשרה של מורים חדשים באוניברסיטאות. כותבי המאמרים מנסים להתמודד עם האתגר של זיקה בין תוכניות לימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות ובין המציאות החינוכית הנרקמת בתי הספר ומתווה הצעות ליצירת קשרי גומלין איכותיים יותר בין מורי המורים באוניברסיטאות, תכנון הלימודים באוניברסיטאות המכשירות והמציאות החינוכית תרבותית השונה של בתי ספר התיכוניים. המאמרים בקובץ עוסקים בסוגיות מהותיות כגון המעבר לתכנון לימודים מבוסס פרויקטים להכשרת מורים למסלול בתי ספר תיכוניים, פיתוח תרבות ביקורתית בהכשרת מורים, חכמת העשייה החינוכית בבתי הספר וההשלכות על תכנון הלימודים בהכשרת מורים (עורך: Hoban, Garry F).
-
לינק
המאמר מתאר ניסוי פדגוגי שנערך בארה"ב לבדיקת יכולתם של סטודנטים להוראה ללמד בתכנית לימודים בינתחומית. הניסוי נערך בקרב סטודנטים להוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים בפלורידה. ממצאי המחקר מלמדים כי הכשרת סטודנטים להוראה בינתחומית הוא תהליך מורכב למדי. חלק ניכר מהסטודנטים להוראה גילה קשיים בהתמודדות עם שילוב פרקים בינתחומיים, בעיקר מבחינת ניהול הזמן ותכנון המשימות. לסטודנטים להוראה נדרש הרבה יותר זמן לגבש פעילויות בינתחומיות בהשוואה לציפיות של מורי המורים. בעיה נוספת אשר העיקה על התהליך היו החששות הכבדים של הסטודנטים להוראה משילוב נושאים בינתחומיים לאור חוסר שליטתם בתחומי האמנות והאוריינות הויזואלית. מסתבר כי שילוב נושאים בינתחומיים מחייב הקניית יסודות מעמיקים יותר בתחומי תכנון לימודים משולב הרבה לפני תחילת ההכשרה (Janet C. Richards and Kim T. Shea)
-
סיכום
המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)
-
סיכום
-
סיכום
פיתוח תכנית ליבה הוא תהליך ממושך ומורכב של למידה, הערכה, שיקול דעת והכרעה הקשור בצרכי הלומד העתידי בעיני המתכננים. הרעיון של "תכנית ליבה" אומר שמתוך כל העשייה החינוכית בבית הספר, יש לבחור ולהגדיר גרעין מסוים המבטא את עיקר הנושאים, התהליכים והתוצרים החינוכיים שאליהם אמור הלומד להגיע, ואתם הוא יצא לחיים. "תכנית ליבה" קשורה עם יצירת מכנה משותף המלכד תכנים ו/או מושגים ו/או ערכים בסיסיים, שיש עליהם הסכמה של המתכננים. "תכנית ליבה" אמורה להיות כלי שיסייע למתכננים בתכנון עבודתם, ובעיצוב סביבה לימודית חינוכית הולמת. (ארי-אלה אריה, אריאלה מנור)
-
סיכום
המאמר בוחן את התמורות שחלו בעשור האחרון במדיניות תכנון הלימודים בישראל ואת מקורותיהן. את מקרי החקר לבחינה הזאת סיפקו המקצועות היסטוריה ואזרחות. המאמר מצביע על שורה של גורמים פנימיים – בתוך מערכת החינוך, וחיצוניים –בחברה ובמדינה, שהכשירו בהדרגה את המעבר ממדיניות של הומוגוניזציה תרבותית ולגיטימציה של התרבות השלטת, להיענות הולכת וגוברת, אם כי מבוקרת, לצרכים תרבותיים וחברתיים מגוונים ואף מנוגדים. מטרת המאמר היא לעמוד על הקשר בין התמורות במדיניות תכנון הלימודים לבין מגמות בחברה ובתרבות והשינויים בזהות הקולקטיבית של ישראל. (יהושוע מטיאש, נעמה צבר בן-יהושע)
-
מאמר מלא
תכנון לימודים במסגרת לחינוך מיוחד הוא תהליך מורכב בשל השונות הרבה הקיימת בין התלמידים בתוך אותה כיתה, בתוך אותה שכבה ובין השכבות, וכן בשל טווח הגילאים הרחב בתוך אותו בית ספר. מטרת התהליך, לקדם את התלמידים מבחינה אקדמית, חברתית, ורגשית ולהכינם לחיים עתידיים כבוגרים המשתלבים ומשתתפים בחברה ובקהילה. בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך מיוחד, כמו בכיתות לחינוך מיוחד, יתוכנן הקשר בין תכנית הלימודים האישית לתכנית הלימודים הכיתתית, כדי שתכנית הלימודים האישית תיושם כמתוכנן. תמצית מעודכנת ומעובדת של טיוטת חוזר מנכ"ל, תכנון לימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, תשס"ז, דליה טל (מפקחת ארצית על תכנון פדגוגי בח"מ), דורית לשם (מדריכה ארצית) וחברי הועדה לתכנון לימודים בח"מ.
-
לינק
תכנון לימודים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין