תיאוריה ומעשה
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ- 21 ל-35
  • לינק

    ספר זה הוא כרך שני מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי. בכרך זה נוסף פרק ייחודי המבוסס על רב-שיח בנושא הכשרתם של עובדים חינוכיים-טיפוליים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית עורכי הספר (עמנואל גרופר, שלמה רומי).

  • לינק

    הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה (אביקם גזית, דורית פטקין).

  • סיכום

    בעשור האחרון חיזקה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל את מחויבותה החברתית ופיתחה תכניות חדשות למעורבות סטודנטים בקהילה. רבות מהתכניות הללו משלבות בין ידע אקדמי לפעילות חברתית ובין תיאוריה לפרקטיקה. התפתחות זו היא חלק ממגמה בין־לאומית של חזרה לתפקידה המסורתי של האקדמיה כמקדמת ערכים של דמוקרטיה והשתתפות אזרחית פעילה. בהתבסס על שיטת "למידה מהצלחות", מציגים הכותבים סיפור הצלחה של קורס משַלב עשייה אחד, "מתורגמנות קהילתית" באוניברסיטת בר־אילן, וממנו גוזרים ארבעה מדדים עיקריים לבחינת הצלחה: מחויבות, עקביות, למידה והקשרים (מודל מַעֲלָ"ה). המאמר מדגיש את הצורך במחויבות של כל השותפים בתהליך: הסטודנטים, המרצים, המוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני החברה האזרחית ונציגי הקהילות (דפנה גולן, יונה רוזנפלד).

  • לינק

    התכנית ׳אקדמיה-כיתה׳ תביא לידי השבחת ההכשרה להוראה ותגדיל את מוכנותם של המורים החדשים להיכנס לבתי הספר כמורים עצמאיים. בדגם הכשרה זה תורחב ההתנסות הקלינית של הסטודנטים, והם יוכלו לחוות את תרבות בית הספר ולהיות שותפים לה מתוך שילוב של הידע האקדמי עם הידע הפרקטי. התכנית תתרום להגברת מעורבותם של המוסדות האקדמיים בבתי הספר, לעיצוב ההדרכה הפדגוגית ולפיתוח מקצועי של כלל מורי בית הספר; בבתי הספר יתפתח מסלול קידום למורים המכשירים, שאליהם יוצמדו הסטודנטים כחלק מקידומם הפרופסיונלי; התכנית תתרום להעלאת הישגיהם של התלמידים בבתי הספר, שיזכו לתשומת לב רבה יותר ולמענה לצורכיהם; היא תגדיל את מעורבות המחוזות, הרשויות המקומיות ומרכזי הפסג"ה בתהליך הקליטה של מורים חדשים ושילובם במערכת החינוך (נח גרינפלד).

  • לינק

    על אף הפופולריות ההולכת וגוברת שלה, ההוראה המקוונת נותרה ברובה תחום לא נודע עבור מחנכים רבים. ביצירת "התיאוריה והפרקטיקה של הוראה ולמידה מקוונת: מדריך לאנשי מקצוע אקדמיים", קיבצה הוצאת Routledge מובאות מתוך מבחר מהכותרים המובילים שלה, אשר נכתבו כולם בידי מומחים בתחום. הספר נפתח ביסודות, תוך מענה לשאלותיכם ומציע המלצות ועצות מעשיות. הספר ממשיך משם לשאלות לגבי תיאוריה והוראה מקוונת, ומתבונן במספר כיוונים שונים כדי לחקור את ההוראה המקוונת בעת שהיא ממשיכה לצמוח (Routledge).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • לינק

    חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

  • לינק

    אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו"נקי" מפוליטיקה. יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה (ניר מיכאלי).

  • סיכום

    הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

  • לינק

    בחלק זה של מאמרו מאיר העיניים מבקש ד"ר יוסי לב לברר: אילו יישומים (המלצות יישומיות) נובעות מתיאוריית למידה זו ? כלומר כיצד יש ללמד ? יש לספק ללומדים אפשרויות רבות ללמידה ולאינטראקציה רב ערוצית עם המורים ועם הלומדים האחרים. מתוך כל האפשרויות האלה ייצור לעצמו כל לומד את הרשת האישית שלו, האינטראקציה שייצרו המשתתפים: יש צורך שרבים יפתחו בלוגים, יגיבו לאחרים וישתתפו בדיונים ובטוויטר. שכן זהו החומר שמגביר ומעשיר את הידע המועבר בהרצאה, וזהו החומר המזין את היומון שנכתב בכל יום, ומהווה מעין סיכום ביניים של הלמידה שהתרחשה בקורס ( יוסי לב) .

  • לינק

    מחקר זה מבקש לבחון אם תכנית לימודים המתמחה בהכשרת מורים למתמטיקה, המבוססת על חקר ופיתוח מערכי שיעור יפניים להוראה, יכולה לסייע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. ניתוח הנתונים חשף שחקר ופיתוח מערכי שיעור הוא למעשה גישה אפקטיבית בסיוע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. באמצעות גישה זו של חקירה המבוססת בכיתה ועם הנחיה מתמשכת מהמנטורים (מורי המורים המלמדים את הקורס) המתכשרים להוראה החלו לשפוט את הצלחת השיעור שלהם בהתבסס על הלמידה של התלמיד. מוקד חדש זה בלמידת התלמיד איפשר להם להשתפר באופן ניכר הן בחקר ופיתוח מערכי השיעור שלהם והן ביישומם (Claire Carroll, 2013).

  • סיכום

    התוכנית הנחקרת – תוכנית הכשרה חמש-שנתית שכללה התנסות מעשית בשני בתי-ספר מאמנים, חטיבה ותיכון. בכל בית ספר מאמן מונה מורה-מתאם שהשתתף בביצוע התוכנית. הסטודנטים היו אחראים לכל ההוראה בתחומי ההתמחות שלהם לכל אורך הסמסטר. הם עבדו בזוגות, תכננו ולימדו בעבודה שיתופית. אחת לשבוע התקיים יום למידה במוסד ההכשרה, שהתמקד בקשר בין תיאוריה למעשה. הלימודים כללו סמינרים בנושאים מרכזים שונים(למשל, תיאוריות מוטיבציה ויצירת מוטיבציה בכיתה, תיאוריה ומעשה בהקשר של מדידה והערכה בכיתה וכדו'). כל סמינר חולק לשלושה: 1)מדעי החינוך, 2) דידקטיקות מקצועיות ו-3) ניתוח התנסויות הוראה שתועדו במהלך ההתנסות ( Waege, K., & Haugalokken).

  • לינק

    המאמר מתמקד בהערכת מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית בתוכנית הכשרה המתמקדת ביצירת קשר בין תיאוריה למעשה בעבודת המתכשר והמורה המתחיל. המחקר נערך בשני שלבים: בראשון הועברו סקר וראיונות אישיים למתכשרים בתום התנסות מעשית מרוכזת בשנה ב' שלמדו בתוכנית "ידע מקצועי חיוני (BLM); בשני הועברו סקר וראיונות אישיים למורים חונכים. במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין ממצאי שני השלבים ( Allen, J.M.).

  • סיכום

    מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

  • לינק

    מטרות המחקר הנוכחי: א) לבדוק אם תוכנית המנסה להכניס חידוש מפר איזון (קישור תיאוריה ומעשה) בהכשרה מקדמת את יכולת המתכשר והמורה המתחיל ליצור קשר בין תיאוריה למעשה; ב) ללמוד עד כמה מורים מתחילים, שקולם כמעט אינו נשמע, משיגים מטרה זו; ג) להשתמש במסגרת מושגית ידועה בהקשר חדש כדי להפיק ידע נוסף על קישור בין תיאוריה למעשה. שאלות המחקר המרכזיות: (1) מהן ההתנסויות של בוגרי תוכנית ההכשרה ביישום תיאוריה שנלמדה במוסד ההכשרה במעשה בכיתה?, (2) כיצד תהליך "לקיחת תפקיד" (role taking)((Blumer, 1969משפיע על הדרך שבה מתכשרים מבטאים תיאוריה בעבודה בכיתה?( Allen, M. J ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין