פרק זה , שנכתב ע"י ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.

סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

פרויקט "סיסמא לכל תלמיד" הוא מיזם ארצי שייעודו לאפשר שימוש בטכנולוגיית המידע כחלק בלתי נפרד מאורח החיים של התלמידים והמורים תוך יצירת קהילת חינוך ממוחשבת וצמצום פערים דיגיטליים. הפרויקט מיושם במספר מצומצם של ישובים בפריפריה והוא מתרחב בהדרגה. המחקר הוא חקר מקרה שנערך בבית הספר בו פועל הפרויקט מזה שלוש שנים. מטרת המחקר היא לבחון את הכנסת השינוי הטכנולוגי לבית הספר תוך מיקוד בניהול תהליך השינוי לשלביו. במחקר נעשה שילוב בין כלים כמותיים ואיכותניים. . סקר הועבר לארבעים מורים מבית הספר כדי לבדוק את עמדותיהם לגבי ניהול תהליך השינוי לשלביו, וכן נערכו ראיונות עומק לארבעה מורים מביה"ס. הממצאים מראים שצוות המורים סבור שהתהליכים שהתבצעו בשלבים הראשונים לניהול השינוי כמו פיתוח חזון הפרויקט ומחויבות ההנהלה אליו תרמו להצלחתו במידה רבה יותר מהתהליכים שאמורים היו להתבצע בשלבים המאוחרים יותר כמו האצלת סמכויות לעובדים, ועיגון השינוי בתרבות הארגונית. הראיונות האישיים חיזקו והבהירו את הממצאים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לנהל שינוי טכנולוגי בבית הספר גם כתהליך של ניהול שינוי ואת הצורך להתמיד בניהול השינוי כדי לעגן את השינויים ולמסד אותם ולהביא לשינוי מסדר שני ( גילת כהן, ליאור לכנר ).

לא חסרים ניסיונות לבחון את הסיבות לכך שהתקשוב חודר לאט מדי, ובמידה קטנה מדי, לתוך מערכת החינוך. יש, ללא ספק, לא מעט "איים של הצלחה" שמהווים חומר טוב לכתבות בעיתונות, אבל אם לשפוט לפי המחקר, מדובר בהצלחות זעירות וצנועות בלבד. במאמר חדש בהד החינוך עוזי מלמד בוחן את הסוגיה הזאת. מלמד מציין שאפשר לבדוק את הנושא מהיבטים שונים, ובמאמר הזה הוא בוחר להתמקד במורים, ובשישה חסמים שלדעתו מעכבים את אימוץ התקשוב אצלם. בחסם שישי והאחרון שלו מלמד חוזר למורים. הוא טוען שעל פי רוב תכניות התקשוב מופעלות מבלי לקחת את המורים בחשבון. הוא מדגיש שאי אפשר לצפות לשימוש פדגוגי חיובי של התקשוב בבית הספר אם תהליך ההטמעה מתרחש ללא שיתוף המורים. הוא מתאר מצב שבו המורים שרוצים לאמץ את התקשוב צריכים להשקיע מזמנם הפרטי, ולפלס לעצם דרך פדגוגית ( ג'יי הורוויץ) .

פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

רפורמת "אופק חדש" מבקשת להבנות מחדש תהליכי הוראה ולמידה בבית הספר ומציעה, כפועל יוצא, הגדרה חלופית לתפקיד המורה. ככל רפורמה , גם הצעותיה ותכתיביה של רפורמת "אופק חדש" מעוררים תגובות מגוונות מצדם של מורים ומנהלים. מטרת המאמר היא להציג כמה תגובות אפשרויות של מורים ומנהלים ל"אופק חדש" ותוצאות אפשריות שלהן. מכיוון שאין עדיין מחקרים על רפורמת "אופק חדש", המאמר שואב ממחקרים שנעשו על רפורמות אחרות. למרות הביקורת הנשמעת מפעם לפעם כלפי "אופק חדש", הרפורמה הזו נגעה, וטוב שכך, בבסיס העשייה הבית ספרית- בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר- והציעה דגם חלופי הקיים שנים רבות במערת החינוך. כמו כל רפורמה, גם "אופק חדש" תיאלץ להתמודד עם מכשולים ומחסומים רבים שהספרות המחקרית זיהתה. אותה ספרות גם מצאה שתגובותיהם של מורים כלפי הטמעת רפורמה בבית ספרם לא בהכרח שלילית. תכנון נכון של הטמעת "אופק חדש" בבתי ספר יוביל מורים רבים להגיב לעקרונות הרפורמה בצורה חיובית וברצון להשתתף ביישומה ( יזהר אופלטקה).

גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.