מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)

נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)

מחקר חדש של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת אלחוטית במתקני ביה"ס משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את איכות הלמידה. הניסוי הטכנולוגי נערך בשנים 2004-2005 ב-100 בתי ספר במישיגן בהשתתפות 23, 000 תלמידים ו1500 מורים. ממצאי המחקר מלמדים כי תלמידים הנעזרים במחשבים ניידים מבוססים תקשורת אלחוטית גילו מיומנויות גבוהות יותר בהתמודדות עם תכנית הלימודים והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שנעזרו במחשבים הרגלים בבתי הספר. המורים שרואיינו ע"י צוות המחקר דיווחו על שיפור המוטיבציה של התלמידים בבתי הספר היסודיים (כיתות ו') ועל אינטראקציה טובה יותר בין המורים והתלמידים.

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)

תיאור תהליך השינוי במערך ההנחייה והתמיכה בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטה הפתוחה . המודל החדש כלל חלוקה לקבוצות דיון ספציפיות לכל פרק, כאשר לניהול כל קבוצת דיון צוותו שני מנחים מובילים המומחים לנושאי הפרק. על המנחים היה לענות על שאלות הסטודנטים הנוגעות לחומר הקורס ובנוסף לעורר דיון מפרה בחומרים עדכניים בתחום שבו עסק הפרק. פתיחת קבוצות הדיון נעשתה באופן מדורג על פי התקדמות תהליך הלמידה בכיתות האם .באופן מעשי, בכל שבועיים וחצי נכנסה לפעילות קבוצת דיון חדשה עם מנחים מובילים חדשים ובמקביל נסגרה קבוצת הדיון הקודמת לה, כך שלכל מנחה היו שבועיים וחצי שבהם היה עליו להשקיע בדיון. המנחים האחרים, שלא שובצו להוביל את קבוצת הדיון הספציפית, השתתפו מיוזמתם בדיון וסייעו למנחים המובילים( דורון , רביד ) .

מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.

מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).