ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .

תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

המילה קורס אינה מבטאת עוד את הדרך שבה למידה מתממשת. כך חשים ביותר ויותר מוסדות אקדמיים המשלבים שיטות למידה מתקדמות. המונח הרווח כעת הוא "learning experience" במקום המילה קורס. השימוש במונח כמו "חווית למידה" מבטא את מה שבאמת מתרחש בלמידה כיום במספר מוסדות אקדמיים: שבירת המבנה הלינארי של התוכן, התבססות רבה על למידה חברתית של קהילת עמיתים, קיומן של יחידות למידה קצרות מאוד והיכולת ללמוד במנותק מזמן או מקום כלשהו. האם היציאה ממסלול מובנה של למידה תכחיד את המילה "'קורס"? ימים יגידו.

מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

המטרה של מחקר זה, הינה, לבחון את הערכה העצמית אקדמית והנוכחות החברתית בלימוד פנים אל פנים ובגרסה מקוונת של הקורס אצל לומדים ולבחון את ההשפעות של שני משתנים אלה על ההישגים וההנאה בלמידה. התוצאות הראו שגם הערכה עצמית אקדמית וגם נוכחות חברתית הם פקטורים חשובים הקשורים בחזקה להישגים והנאת סטודנטים אבל אינם שווי משקל. סטודנטים הלומדים פנים אל פנים, רכשו נוכחות חברתית גבוהה משמעותית מאשר הסטודנטים בקורס המקוון ( Zhan, Zehui , Mei, Hu).

מחקר שנערך לאחרונה בבית ספר יסודי בארה"ב במטרה לבדוק את השילוב בין סביבה לימודית מתוקשבת באינטרנט ולמידה חווייתית ( או למידת גילוי או למידה בסביבה הרפתקנית, המינוח באנגלית הוא adventure learning-AL). ממצאי המחקר מוכיחים כי השילוב הפדגוגי בין למידה חווייתית וסביבות מתוקשבת מגביר בצורה משמעותית את ההנעה של התלמידים ללמידה , המעורבות החיובית בתהליכי הלמידה והסקרנות. במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם אפשרויות השילוב של הערכה מעצבת בתהליך הלמידה. חלק מהלמידה המקוונת היה למידה סינכרונית באינטרנט וחלק באמצעות מכשירים ניידים

תמיכה בסטודנטים להצלחה בחינוך מקוון ומרחוק, אשר יצא לראשונה בשנת 2000, בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בחינוך מקוון ומרחוק: תמיכה בסטודנטים, שמירה על סטודנטים, החזרת סטודנטים, ופיתוח צוות. אורמונד סימפסון (Ormond Simpson) הוא מחנך מרחוק מנוסה אשר ייעץ ופיתח תכניות במספר מדינות מתפתחות, כמו גם באנגליה, ארצות הברית וניו זילנד. בניגוד למרבית הספרים על חינוך מרחוק, המתמקדים בעיצוב של קורסים ובהדרכה, העניין המרכזי של הספר הוא ברבדי המשאבים התומכים בלומדים במהלך התנסותם בלמידה מרחוק ( Ormond Simpson).

המטרה של מחקר זה, הינה, בחינה של היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה מכוונת ( למידה עצמית מכוונת) , יכולת עצמית של תפקוד בסביבה טכנולוגית ותוצאות קורסים בלמידה מקוונת. במחקר זה השתתפו מאתיים חמישים ושישה סטודנטים. כל המשתתפים השלימו סקר שכלל מידע דמוגרפי, שאלון איסטרטגיות השתנות המוטיבציה, סקלת היכולת העצמית הטכנולוגית המקוונת, שאלון הסיפוק וההנאה מהקורס וציוני הגמר. החוקרים השתמשו במשוואת מבנה מדגימה לבחינת היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה עצמית, יכולת עצמית טכנולוגית ותוצאות הקורס. התבססות על התוצאות של המודל הסופי מראה כי לסטודנטים עם נסיון למידה מקוונת קודם, היתה נטיה לשימוש באיסטרטגיות למידה יותר יעילות ( Wang, Chih-Hsuan , Shannon, David M. Ross, Margaret E).

חנויות הספרים מלאות בספרי "עשה זאת בעצמך" ו"טיפים לחיים טובים" , ואנשים רבים נרתעים ממדריכי "אינסטנט" שמבטיחים נסים ונפלאות. אולם אחת המיומנויות החשובות והמרכזיות, הלמידה, נעדרת בדרך כלל ממדריכים אלו. כיום ברור שגם ללמוד צריך לדעת ללמוד, ושלא כולנו מודעים לדרכי הלמידה המיטביים עבורנו. האיגוד הבריטי למחקר פסיכולוגי (British Psychological Society's Research Digest) ליקט שורה של מחקרים הבוחנים איך כדאי לנו ללמוד באופן אפקטיבי. בניגוד למדריכים השונים המיועדים למורה ולמדריך ועוסקים ב"איך ללמד טוב יותר", מחקרי האיגוד שלוקטו כאן מתרכזים דווקא בלומד. אם רק נהיה מודעים יותר להרגלי למידה מיטביים, נפיק יותר מכל למידה ונהיה מתוסכלים פחות שלמדנו לשווא ולא זכרנו את מה שלמדנו. מומלץ להקנות את הידע המתחדש בתחום לכל לומד, ללא קשר לגיל שלו, לעולם התוכן הנלמד ולהתנסויות הלמידה המוקדמות שלו, ולהשקיע במיומנויות של למידה מיטבית ככלי לחיים ( דורית דאום).

מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .