אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.

הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

המונח הלועזי פלגיאט מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. רשת האינטרנט חושפת את התלמידים לכמויות אדירות של מידע. מידע זה, המאוחסן בפורמט דיגיטלי, רגיש יותר מן המידע המצוי על הנייר וזאת בשל היכולת לשנותו בקלות ולהעבירו ממקום למקום במספר פעולות פשוטות. עובדות אלו פותחות חלון הזדמנויות מגוון לביצוע ביטויי פלגיאט, בין אם בשגגה ובין אם בכוונה תחילה.קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך, שלא ניתן למגר את התופעה לחלוטין אך ניתן לנקוט במספר פעולות, אשר ביכולתן לסייע בצמצום שיעוריה בקרב התלמידים (אתי יערי)

שעת הקריאה השקטה בכיתה של המורה Mark Ahlness (כיתה ג' בביה"ס בסיאטל, ארה"ב) מבוססת על כתיבת בלוגים על ידי התלמידים וקריאת בלוגים של אחרים. מארק, המורה, הגיע למסקנה כי מאפייני הקריאה המתוקשבת כיום בקרב ילדים ובני נוער מחייבים גישה אחרת להפעלת התלמידים ולכן החל להנהיג כל יום שעת כתיבה וקריאה באמצעות בלוגים חינוכיים שכותבים התלמידים, מעירים הערות לחבריהם ולומדים לבטא את עצמם באינטרנט באמצעות בלוג קריאה שיש בו גם פן אישי. מאחר והיו למורה קשיים בהנעת התלמידים לקרוא ספרים הוא החליט לעודד אותם לכתוב ולקרוא באמצעות בלוגים ולהפתעתו, המוטיבציה של התלמידים הייתה גבוהה מאד והם קראו בשקיקה, כתבו לבלוג שלהם ושמחו לקרוא בלוגים של עמיתיהם בכיתה ולהגיב. מארק מלמד כבר 15 שנה בכיתות ג' והוא מדווח על דרך הפעלה מעניינת זו בבלוג שלו.

באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)

מחקר רב-שנתי בארה"ב בדק באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו' אשר צוידו במחשבים אישיים ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו. המחקר מצא כי המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון, מפתחים אצלם יכולת חקר יחידנית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים. עם זאת, העמקת הלמידה היחידנית של התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא הגיעה למיצוי בסביבת הלמידה בגלל המבנה ההומוגני של ביה"ס ובגלל הלחצים של התקדמות בתכנית הלימודים והתכנים המוכתבת על ידי סטנדרטים של משרד החינוך במדינת וושינגטון שם נערך הניסוי והופעל הפרויקט. ההתנגשות בין דרישות ההערכה הנורמטיבית מבוססת הסטנדרטים ובין הלמידה היחידנית של תלמידים בביה"ס הופכת לרועץ לתלמידים בסיכון גם כאשר הם מגלים עניין וסקרנות בלמידה (Mabry, Linda; Snow, Juna Z.)