-
לינק
לשיתוף פעולה בין עמיתים יש השפעה על תהליכי למידה, לכן , במהלך השנים, היו ניסיונות לרתום ולהשתמש בהשפעה זו בצורות יותר פורמליות. באוניברסיטאות יש חיפוש אחר גישות חלופיות לחינוך כהשלמה ללמידה המסורתית בכיתות, במיוחד לאור הצמצום במשאבים כספיים ובעליית מספר הלומדים. ככלל הן החונכים-העמיתים והן הסטודנטים-המונחים מצאו בתהליך חונכות העמיתים רווחים בצד סיכונים ואתגרים. בהיבט מגדרי הנשים שבמחקר הצביעו על ההיבט של חברות ומערכת תמיכה כרווח המרכזי (תשובות ממוקדות-קשרים) בעוד שהגברים ראו את העמקת הלמידה כרוח הגדול ביותר, במיוחד כשהדבר קרה בעבודה עם עמית (תשובות ממוקדות בתכנים). הקשיים שנצפו נבעו בין היתר מן השימוש הלא תדיר בחונכות בכיתות ומאי הכרה של התהליך ומערכת הקשרים בו, וגם מן האופי ההיררכי שהקשר בין חונך למונחה משקף מטבעו. חונכות בין עמיתים מפחיתה את הביטויים של עמדות כוח וההתנגדות , כי לא מבטלת אותם. חונכות עמיתים מוצלחת אינה מתחוללת בחלל ריק היא תוצאה של קשרים ויחסים בין מונחים, חונכים ומורים ( Colvin, W J., & Ashman, M ) .
-
לינק
ספר זה מציג פסיפס של מחקרים עצמיים של מורי מורים ואנשי שדה, המתארים הן את דרך הבנייה והן את התוצרים של תכנית הכשרה חדשנית נה"ר (נתיב הכשרה רב-מסלולי), שנבנתה במהלך ארבע שנים במכללת לוינסקי לחינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר דרך התנהלות פרואקטיבית ויצירתית של קבוצת מורי מורים, שתוך כדי שיח מתמשך, ליבון סוגיות הנוגעות לבעיות יסוד בתכנית ההכשרה ודיאלקטיקה בין הפרקטיקה לתיאוריה עיצבו סביבות למידה חדשניות. המחקרים מעידים על כך שלמרות ההשקעה האדירה במשאבים פיזיים ונפשיים, מורי המורים הללו לא חוו שחיקה אלא חשו צמיחה והתפתחות מקצועית ניכרת . המסר, העובר כחוט השני בפרקים השונים, הוא ש"אפשר גם אחרת". אפשר להכשיר מורים בשיתוף עם בתי ספר, תוך כדי הצבת דרישות אקדמיות גבוהות ובנייה של זהות מקצועית ושל יכולת מקצועית משמעותית של כל השותפים, החל בסטודנטים להוראה דרך מורים ועד למורי מורים ( עורכת : אילנה מרגולין ).
-
לינק
היישום השיתופי המקוון החדש Google-Wave זוכה לכיסוי תקשורתי רב בעולם וגורמים שונים מנסים ליישם אותו גם בחינוך. כך לדוגמא, קבוצת מפתחים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה בלוס אנג'לס החלו לבחון את היישום כמערכת מקוונת לסטודנטים לתיעוד הרצאות בשיעור ע"י כמה וכמה לומדים משתתפים פעילים המשלימים אחד את השני. ניסוי מקוון זה עדיין בראשיתו אך יש בו פוטנציאל רב ליצירת קהילת שיח פעילה ושיתופית בלימודים גבוהים. בניגוד ליישומי WIKI בחינוך יש ביישום החדשני WAVE של גוגל יותר פוטנציאל לשיח מקוון ואינטראקציה בין לומדים , מלבד יכולות עריכת מסמכים משותפות. יש גם תחזיות שונות שיישומי WAVE ייתפסו בהדרגה את מקומן של פלטפורמות ניהול הלמידה המקוונות הגדולות והמורכבות ( LMS ) ויציעו אינטראקציה יותר בריאה בין הלומדים. גם מפתחי הפלטפורמות המתוקשבת ללמידה מקוונת החלו לשלב את היישום של Google-Wave בכלי השיתופיות שלהם. כך לדוגמא , מערכת הלמידה המקוונת של Blackboard מציעה כבר עכשיו אינטגרציה עם היישום של Google-Wave.
-
סיכום
המאמר דן בגישות לשיתוף פעולה בין מנהלי בתי ספר יסודיים בנושא של הקמת רשתות בין בתי ספר. מקובל לחשוב ששיתוף פעולה הוא "דבר טוב", אך הידע המקצועי על תהליכים ותיאורית שלהכנסת שינוי בעבודה שיתופית אינו ממוקד ונוצר בעיקר ע"י העוסקים בפיתוח של רשתות בתי ספר וקהיליות בין-מקצועיות. בחקר מקרה זה נצפו אינטראקציות בית קבוצת מנהלים לאור חמש שנים. נמצאו התחלות ראשוניות של שיתוף פעולה, אך הן התרחשו בהקשרים שבהם ההגדרות של "רשתות למידה" היו שגויות. המאמר דן בהנחה הסמויה שניתן לקיים שיתופי פעולה בית ספריים בקלות ומצביע על תחומים מרכזיים בהכשרה לעשייה שיתופית חינוכית ובהתחדשות מקצועית. (Trotman, D.)
-
לינק
סקירת מקורות מידע מעודכנת ( גרסה מס' 2 ) המכסה את הנושאים הבאים : מאפייני הרשתות החברתיות, מאפיינים מידעניים ותקשוביים של רשתות חברתיות מתוקשבות , מה החברים ברשת יכולים לעשות? היבטים סוציולוגיים בחיי רשתות חברתיות ועוד . מבחינת מורים וחוקרים יכולות הרשתות החברתיות להעמיק את שיתופי הפעולה וחילופי המידע המקצועיים בכל עת . הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג פרופסור סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' – ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.
-
לינק
הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).
-
לינק
שאלות המחקר העיקריות היו: (1) מהי הרמה ומהם סוגי התמיכה שמנהלי בתי ספר מספקים עבור ההכשרה של מורים חדשים? (2) מהם המכשולים אשר עשויים למנוע ממנהלים להיות מעורבים יותר בהכשרת מורים? (3) מהם סוגי הפעילויות המתקבלים על הדעת עבור מעורבות של מנהלים עם התנסות בשדה והוראת סטודנטים? (4) מהן ההמלצות עבור שיתוף פעולה משמעותי יותר בין בתי ספר לבין תכניות הכשרת מורים/מנהלים? ( Varrati, A. M., Lavine, M. E., & Turner, S. L).
-
לינק
המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).
-
סיכום
בימים אלו נחשפו אלפי מורים בישראל ליוזמה ברוכה הראויה לשבח והיא פורטל רשת המורים שהוקמה ביוזמת צוות קו לחינוך. פורטל רשת מורים הוא רשת חינוכית קהילתית, שנועדה להפגיש בין המורים במערכת החינוך לבין התכנים שהם יוצרים (מערכי שיעור, הפעלות לתלמידים, פרויקטים, תכנים אקסטרה קוריקולריים ועוד). "רשת מורים הוא קהילת חינוך אינטרנטית, שפותחה על ידי קו לחינוך במשך למעלה משנה, ובהקמתה הושקעו אלפי שעות אדם. הקהילה האינטרנטית מורכבת משני כלים המשולבים זה בזה. מצד אחד זוהי רשת חברתית, שבה עתידים להיות חברים כל המורים ועובדי ההוראה בישראל. כבר עתה חברים בה למעלה מ-25 אלף אנשי חינוך והוראה. מצד שני, אמור פורטל רשת מורים להכיל את כל חומרי הלמידה, התכנים והמידע הרלבנטיים למערכת החינוך, שנמצאים עתה ברשת האינטרנט".
-
סיכום
שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.
-
לינק
יוזמה מעניינת של המורה אורטל קרייתי שהקימה רשת מתוקשבת הדדית של תלמידים למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית. לאחרונה היא הקימה על נינג רשת בשם kids4kids.ning.com שמטרתה לקשר בין תלמידים בגילאי 9-18 למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית והתכוננות משותפת למבחנים, כאשר מדובר ברישות בינלאומי. המימשק של הרשת הוא באנגלית, אולם את התכנים ניתן להזין בכל שפה. כרגע יש ברשת מספר חברים ראשוניים שהוזמנו כדי להיות מעין "מוניטורים" בשפות שונות" . מה שצריך זה לגייס את הנוער החלוץ – זה שייצטרף לרשת בעודה בחיתוליה וייתן לה את טון ההמשך. הרעיון העומד בבסיס הרשת הוא שניתן לקבל עזרה בשיעורי בית אפילו מילדים הגרים במדינה אחרת. כך למשל בני הלומד בכיתה ד על הרי געש קיבל חומר לימוד על פומפיי מתלמידים הלומדים באיטליה" …
-
לינק
פיתוח משימה מתוקשבת בינתחומית הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון, חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? אבל השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה (אסתי דורון)
-
לינק
יש קשר בין נשירת מורים או מחסור במורים גם לגורמים ארגוניים ובהם העדר תמיכת מנהלית הולמת, בעיות משמעת, רמות נמוכות של השתתפות מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר ומשכורות נמוכות (Ingersoll, 2001b). מחקר קודם של כותבי המאמר שעסק במורים מתחילים בחן אף הוא את תפקידם של גורמים ארגוניים מסוימים בעבודת מורים מתחילים (Kardos et al., 2001). בין היתר נבדקו התנסויותיהם בזיקה לתרבות המקצועית של בתי הספר, במונחים של עבודה עם עמיתים, נורמות התנהגות ותקשורת וערכים מוסדיים ואישיים המשפיעים על מה שמורים עושים. בתגובה לקשיים של מורים מתחילים עודדו קובעי מדיניות ותקצבו בנייה של תוכניות קליטה וחונכות, ויש עדויות מחקריות לתרומותיהן. עם זאת אין די במימון ובעידוד, יש למקדן בבתי ספר ובכיתות שבהם פועלים מורים מתחילים ועובדים עם תלמידם ועם עמיתים מנוסים. מנהלים הן אלה שיש ביכולתם להקצות משאבי זמן, כסף, מרחב, ציוד, סיוע טכני התומכים בחונכות, בזמן תכנון משותף ובתצפיות בכיתות וליצור תרבות שבה נעשה בהם שימוש נבון. הם גם אלה שיכולים להטמיע בקרב מורי בית הספר תחושת אחריות משותפת לתלמידים למורים המתחילים ולמורים כולם כקהילייה מקצועית ( Kardos, S.M., & Johnson, S.M)
-
סיכום
מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)
-
לינק
בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הבלוג הקהילתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי קהילה לפרסם סוגיות ולקבל משובים. בחלק מן הבלוגים הוכנסה אסטרטגיה של הצגת שאלה מרכזית מדי חודש שכולם יכולים להציג או להגיב עליה (The Big Question). דוגמא אחרת הוא בלוג המתרכז סביב קהילה של משתמשים מקצועיים העובדים עם תוכנה מסוימת בתחומי החינוך.דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי/קהילתי הוא בלוג קהילתי של מורים המלמדים מורים.
-
לינק
המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)
-
לינק
מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)
-
לינק
מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)
-
לינק
חיבור זה בודק את השיתוף בידע בקבוצות קטנות. העבודה נשענת על מספר תיאוריות בתחומי מערכות המידע ובתחומים חברתיים אשר שולבו למודל אחד מורחב. מודל זה הוא בסיס לסדרת הניסויים אשר יש לעשות כדי להשלים אותו כדי לבחון את המודל בחרנו להשתמש בשתי שיטות מחקר, האחת ניסוי על-ידי משחק הדמיה והשנייה תצפית בלתי מתערבת. בעקבות עבודה זו נמצאו השפעות רבות שיש למבנה על השיתוף במידע: מצאנו אישוש אמפירי לחשיבות של השיתוף בידע בקבוצה המנהלת שרשרת תספוקת; מצאנו שכאשר אין מחלקים תפקידי תקשורת בין חברי הקבוצה, חברי הקבוצה עושים את החלוקה בעצמם ומייעלים מאוד את השרשרת. כאשר כופים על הקבוצה מבנה, משפיעים על אופי התקשורת ועל חלוקת הכוח והריכוזיות בקבוצה. כוח וריכוזיות משפיעים ישירות על מידת השיתוף בידע. נמצא כי המבנה משפיע על דרכי התקשורת ודרכי התקשורת קובעות את המבנה (גלעד רביד)
-
סיכום
אחת הסוגיות החשובות בלמידה מתוקשבת היא החלוקה לצוותי עבודה או צוותי מטלות. חשוב להרכיב את צוות המטלה בצורה מגוונת והטרוגנית וזאת כדי לטפח רמות גבוהות יותר של אינטראקציה והתמדה. שיתוף פעולה נכון ואפקטיבי בלמידה מתוקשבת מושג כאשר הרכב צוותי הלומדים אינו אחיד אלא מגוון. עקרון זה נכון ללמידה רגילה, פנים אל פנים, ובוודאי גם ללמידה מתוקשבת. למרצים בקורסים מתוקשבים כמו למורים בכיתה המסורתית יש נטייה ראשונית להרכיב צוותים הומוגניים בלמידה מתוקשבת, ויש לכך השפעה שלילית על התוצאות ועל העברת הידע. לכן, מומלץ מאד בתכנון הלמידה המתוקשבת להרכיב צוותים מגוונים ושונים של סטודנטים באופן שהאינטראקציה בין הלומדים תהיה גבוהה יותר (Susan Smith Nash)
שיתוף פעולה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין