שיתוף פעולה
מיון:
נמצאו 89 פריטים
פריטים מ- 81 ל-89
  • תקציר

    המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)

  • מאמר מלא

    המאמר דן במערכת מורכבת ומעגלית של משובים, שניתן להחיל אותה בכל נקודה; כל משוב גורר משוב של הצד האחר בדיאלוג. צוות המורים המעריכים מגיב על המידע שקיבל מצוותי התכניות, וצוותי התכניות מגיבים על החומרים שארגן צוות המורים המעריכים. המעריך החיצוני מגיב על החומרים שהביאו אליו המורים המעריכים. בכך הוא חייב אותם להגיב לתגובתו, וחוזר חלילה. כל אחד מהמפגשים האלה העמיק את הידע, את ההבנה, ההמשגה וההבניה של התהליכים בכל אחד מהצמתים, ובכך תרם למפגש עם הצוות הבא. התהליך המעגלי תרם ללמידה של בית הספר כולו, לשיפור התכניות ולהתמודדות אמיתית עם אי בהירויות ונקודות חולשה בבית הספר מתוך הבנה לצרכיו. הידע כולו נבנה על ידי המורים בעבור עצמם, עבור תלמידיהם ועבור בית ספרם. (מירי לוין-רוזליס)

  • תקציר

    הרצאתם של ד"ר מור וד"ר דודזון מתמקדת באפשרויות להוראה משותפת כחלק משיתוף פעולה בין-מוסדי, ובוחנת את הדרכים לעיצוב ולהוראה משותפים של הקורס המקוון "הוראה בסביבה מתוקשבת". על בסיס התובנות שעלו מהמחקר, המחברים מציעים מודל לקורס מקוון בין-מוסדי שמאפייניו העיקריים: הוראה משותפת – יצירת קהילה לומדת המנצלת שונות בין משתתפיה להעצמת הידע של חבריה; למידה משותפת – דגש על שיתוף ידע ולמידת עמיתים; כל לומד מביא את הניסיון המקצועי שלו כחלק מרפרטואר הלמידה; כל פרט בקבוצה תורם להעשרה של הקבוצה כולה.

  • לינק

    דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).

  • לינק

    מיזם ללימוד פרויקטים אינטרנטיים באמצעות הפעלתם (Learn Internet Projects by Doing" (LIP)" הנו קרקע נהדרת ליצירת שיתופי פעולה לתלמידים ולמורים המתעניינים בנושאים של פיתוח יוזמות.יוזמת LIP 4 מהווה גם קורס הכשרה למורים בתפקיד וגם פרויקט בין לאומי המאורגן ע"י OPEKO, המרכז הלאומי לפיתוח חינוכי בעיר Tampre, פינלנד החל משנת 2004. זהו קורס LIP הראשון בעל תוכן תימטי. המטרה הנוספת היא יצירת פרויקטים משותפים בינלאומיים עם מורים אחרים בעולם.

  • מאמר מלא

    מערכת ויקי מאפשרת לכל גולש לערוך כל דף, להוסיף מן הידע האישי שלו, או לתקן מאמרים קיימים. באופן זה, לאורך זמן מצטבר מאגר גדול של מאמרים שאיכותם משתפרת באופן אבולוציוני. הכתבה סוקרת את הסוגיות הבאות: האם הערכים באנציקלופדיה ויקיפדיה מדויקים מבחינה מדעית וניתן לסמוך עליהם? נגזרות של ויקיפדיה לניהול מידע, ניהול מאגר מידע באמצעות Wiki, מערכת תוכנה מבוססת wiki המאפשרת גם לארגונים ולחברות להקים יישומים של מאגרי מידע מובנים (Structured Wiki), מאגרי התנסויות מועילות (Best practice databases), ספרים משותפים מבוססי עקרון ה-WIKI, ספרי חינוך בישראל באמצעות Wiki ועוד. (עמי סלנט)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לפתח דגם של שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה באמצעות התנסות של חוקרים מן המכללה ומורי בית הספר במחקר פעולה וחקר סוגיה משמעותית לבית הספר, תוך יצירת ידע ותובנות שישרתו אותו באופן מעשי ויתרמו לידע החינוכי הכללי. סוגיית המחקר שנבחרה הייתה "פתיחת שלשות" דהיינו, ארגון גמיש של שלוש כיתות באותו מקצוע לימוד לשלוש קבוצות, על פי נושאים ועל פי צורכי התלמידים וה"תל"ן". (ברכה אלפרט, שלומית בכר, אריאלה בכר, אורנה ברן, סופי מושקוביץ)

  • תקציר

    המאמר מתאר את יישום התפיסה של טיפוח חשיבה בקורסים ובכיתות ביה"ס תוך התמקדות על תפיסה פדגוגית של 'חשיבה ביחד' או חשיבה בצוותים קטנים המתאימה למרבית התלמידים ולא רק לתלמידים מצטיינים. צוות הלומדים שמרכיבים לצורך ה'חשיבה ביחד' יכול להיות שני תלמידים כאשר האחד חונך את השני, מבוגר החונך תלמיד והורה החונך את הילד. ב'חשיבה ביחד' יש מרכיב ברור של מעורבות פעילה הן של החונך והן של הנחנך. שני חברי הצוות פעילים באותה מידה. מדובר על פעילות גמישה יותר המתאימה ליישום של חשיבה גבוהה (high-order thinking) במסגרת הכיתה, בבית או בקורס מתוקשב. כותב המאמר שהוא מנהל המרכז לקידום 'למידה ביחד' באוניברסיטת דנדי, מסביר כיצד לפתח 'חשיבה ביחד' וכיצד להעריכה (Keith Topping)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין