שיתוף פעולה
מיון:
נמצאו 88 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    למידה שיתופית יושמה בקורס לתואר שני בניהול פרויקטים כדי להשוות את האפקטיביות של פגישות צוות מקוונות א-סינכרוניות לעומת פגישות מקוונות סינכרוניות. הניסוי נבנה כדי להקצות את הסטודנטים לצוותי הפרויקט תוך הבטחה שקיים איזון של המיומנויות ההכרחיות, כלומר תכנון וניתוח מערכות יחד עם תכנות בשפות HTML/Javascript. הטיפול בניסוי דרש מקבוצת הביקורת להשתמש בפורום דיון א-סינכרוני עבור הפגישות לפרויקט, ומקבוצת הניסוי להשתמש בוידאו, באודיו ובהעברת הודעות טקסט סינכרוניות עבור פגישות הצוות שלהם (Kenneth Strang, 2013).

  • לינק

    'היום העברנו מבית ספרנו שיעור סינכרוני בנושא גורמים משפיעים על מערכת הבחירות בבית הספר. לבית הספר שלנו חברו עוד 2 בת ספר יסודיים מהעיר, הייתה חוויה מרגשת מאוד . דיווח על מיזם מקוון לא שגרתי בין בתי ספר בפתח תקווה ( חניתה חן )

  • לינק

    ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.

  • לינק

    בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

  • לינק

    במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).

  • לינק

    פילוסופיה לילדים (Philosophy for Children), שפותחה לראשונה בשנות השבעים של המאה העשרים על ידי מתיו ליפמן (Matthew Lipman) ואן שארפ (Ann Sharp), החלה כיוזמה חינוכית מקומית צמח ל"תנועה חינוכית חברתית" בינלאומית המכירה בכוחו של החינוך כמכשיר לשינוי חברתי. הצגה זו תציג את ה"פילוסופיה לילדים", את ההנחות שלה, המחויבויות והפרקטיקות שלה, ותתייחס לאופן שבו האוריינטציה החינוכית הזו מעורבת בשינוי חברתי מהפרספקטיבה הגלובלית (Jennifer Glaser, 2013).

  • לינק

    למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי". למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית. ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים. חוקרי הלמידה מטפטפים את המהות של למידה אותנטית באמצעות עשרה אלמנטים של תכנון, להלן סקירה של אלמנטים אלה.

  • לינק

    המאמר מתאר את התוצאות של מחקר בגישה מעורבת שבחן את התפיסות של קהילה בקרב אנשי סגל מקוון בקולג'ים טכניים וקהילתיים בוושינגטון(Maier, Linda , 2012).

  • לינק

    המאמר מתאר פיתוח של תכנית מבוססת רשת שתעביר את היתרונות של למידה המבוססת על תרחישים בסביבה הבית-ספרית Mathers, )(Naomi; Goktogen, Ali; Rankin, John; Anderson, Marion, 2012 )ץ

  • לינק

    בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

  • לינק

    בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

  • לינק

    מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידה שיתופית התייחסו בראש ובראשונה לאיכות הלמידה או לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים הקשורים אליה. המחקר הנוכחי בוחן את האפקטיביות של פדגוגיות של למידה שיתופית מנקודת המבט של הסטודנטים. קיימת היסטוריה עשירה של מחקרים לגבי למידה שיתופית המציגה את האפקטיביות בעקבות הגברת מעורבות הלומד בתהליכי הלמידה. אולם הממצאים מהמחקר הנוכחי מטילים ספק לגבי היישום היעיל של הפדגוגיות השיתופיות. בעוד שיתוף פעולה היה חלק מחוויות למידה שדורגו גבוה מאוד במחקרי חינוך, פדגוגיות אלה תוארו במחקר הנוכחי מבחינת הלומדים כבלתי יעילות. במחקר דווח על גורמי מפתח שהסטודנטים רואים אותם כמקושרים ורלבנטיים לשיתוף פעולה אפקטיבי ( Osman, Gihan; Duffy, Thomas M.; Chang, Ju-yu; Lee, Jieun).

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • לינק

    ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

  • לינק

    סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.

  • לינק

    תכנית "חיים משותפים" היא למעשה פיתוח של התוכנית "פרלמנט תלמידים", שבאה להדק את שיתוף הפעולה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי. באותם בתי ספר שהופעלה בהן התכנית התלמידים למדו ופעלו יחדיו לאורך השנה בנושא ה"חיים המשותפים" סביב צירים מארגנים שונים. כל צמד בחר ציר אחד של למידה ועשייה קהילתית משותפת למען האחר, באמצעות מיזם חברתי-קהילתי. במהלך התכנית תלמידים יהודים וערבים נחשפו להיכרות אישית ותרבותית, ותובנות הנובעות מההיכרות ההדדית במרחבים הקהילתיים שלהם. "במפגשים הדו לאומיים נוצר בהדרגה קשר טוב ושיח בין התלמידים מבתי הספר במגזר היהודי לבתי הספר במגזר הערבי". במקומות שהתכנית קיבלה גיבוי ותמיכה של מנהלי בתי ספר היא הופעלה בהצלחה רבה, לדוגמא :חטיבת הביניים גוונים בראש העין ובתי ספר של רשת אורט בעיר עכו.

  • לינק

    בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

  • סיכום

    הוראה-בשיתוף דורשת ממורים כוללים ומורים לחינוך מיוחד לתכנן, ללמד ולהעריך בצוותא את ההוראה באופן שוטף. ללא תכנון משותף מורים עובדים במקרה הטוב בהקבלה או תגובתית. המטרה של תכנון משותף היא שהמורה לחינוך מיוחד יביא את יכולותיו הייחודיות ובהן הבחנה בשונות, התאמה, תמיכה בהתנהגויות חיוביות ופדגוגיה לשיעור כדי שרוב התלמידים יצליחו לעבד וללמוד את חומר הלימוד בפעם הראשונה שבה הוא מוצג לכיתה (Murawski, 2009). מורים המלמדים בדגם של הוראה-בשיתוף בדרך נכונה הם אלה המנצלים את העובדה שיש שני מבוגרים בכיתה. על מורים בשיתוף להיות בעלי יכולת להסביר ולהדגים דרכים שבהן הם מאפשרים ומספקים הערכות חלופיות, ומתייחסים לתלמידים באופן אישי בהחלטה על מידת שליטתם בסטנדרטים של תוכן ותוכניות לימודים (Murawski, W.W., & Lochner).

  • לינק

    בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

  • לינק

    לשיתוף פעולה בין עמיתים יש השפעה על תהליכי למידה, לכן , במהלך השנים, היו ניסיונות לרתום ולהשתמש בהשפעה זו בצורות יותר פורמליות. באוניברסיטאות יש חיפוש אחר גישות חלופיות לחינוך כהשלמה ללמידה המסורתית בכיתות, במיוחד לאור הצמצום במשאבים כספיים ובעליית מספר הלומדים. ככלל הן החונכים-העמיתים והן הסטודנטים-המונחים מצאו בתהליך חונכות העמיתים רווחים בצד סיכונים ואתגרים. בהיבט מגדרי הנשים שבמחקר הצביעו על ההיבט של חברות ומערכת תמיכה כרווח המרכזי (תשובות ממוקדות-קשרים) בעוד שהגברים ראו את העמקת הלמידה כרוח הגדול ביותר, במיוחד כשהדבר קרה בעבודה עם עמית (תשובות ממוקדות בתכנים). הקשיים שנצפו נבעו בין היתר מן השימוש הלא תדיר בחונכות בכיתות ומאי הכרה של התהליך ומערכת הקשרים בו, וגם מן האופי ההיררכי שהקשר בין חונך למונחה משקף מטבעו. חונכות בין עמיתים מפחיתה את הביטויים של עמדות כוח וההתנגדות , כי לא מבטלת אותם. חונכות עמיתים מוצלחת אינה מתחוללת בחלל ריק היא תוצאה של קשרים ויחסים בין מונחים, חונכים ומורים ( Colvin, W J., & Ashman, M ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין