ספרם החדש של Davies, Julia & Merchant, Guy בנושאי Web-2.0 זוכה להערכה רבה בסקירת ביקורת שנכתבה לאחרונה. הספר מציג שורה של שיקולים והנחות יסוד לשילוב נדבכים של Web-2.0 בבתי ספר. עפ"י המחקרים והסקירות בספר , השילוב של Web-2.0 תורם רבות ליכולות שיתוף הפעולה ועבודת הצוות של התלמידים. הספר סוקר בצורה שיטתית ומעמיקה את מרבית יישומי ה Web-2.0 הפוטנציאליים לבתי הספר כגון בלוגים, רשתות חברתיות, מאגרי WIKI ועוד. המחברים מראים שאין די ביישום פלטפורמות של Web-2.0 בבתי הספר אלא צריך להקנות לתלמידים בצורה שיטתית מיומנויות מידע אנליטיות מתאימות של הערכת מידע, תכנון ,והפקת מידע. בסיכום, סבורים מחברי הספר כי יישום Web 2.0 בבתי הספר הוא האמצעי הטוב ביותר ליצירת קהילה לומדת הן מבחינת התלמידים והן מבחינת המורים.

אם צריך לחפש סימנים מוקדמים לכך שמחשבים ניידים בכיתות לימוד יהיו בשנים הקרובות מציאות נפוצה , הרי שהצעד של חברת דל לפתח מחשב נייד ייעודי לתלמידים הוא אחד הסימנים המובהקים לכך. יצרנית המחשבים החלה למכור את Latitude 2100, מחשב זעיר בעל מסך מגע במארז גומי קשיח שאמור להיות עמיד יותר לנפילות לחבלות, ונועד לשימוש תלמידי בתי הספר היסודיים. הנטבוק החדש של דל הוא וריאציה חדשה על ה"מחשב במאה דולר" של פרויקט הצדקה האמריקאי OLPC, ששאף לחלק מחשבים לילדי העולם השלישי. הפרויקט לא הצליח לייצר מספר מספק של מחשבים או ליצור מהפכה חינוכית בארצות מתפתחות, אך המחשב הנייד הקטן שפותח במסגרתו היווה השראה לכל יצרניות המחשבים ויצר למעשה את קטגוריית הנטבוק – מחשב נייד קטן, קל וזול יחסית, שמתאים לתוכנות פשוטות ולגלישה באינטרנט.

אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

עיקרי הרצאתו של פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון כפי שניתנה במפגש מנהלי עמל בנושא תקשוב, בחודש מאי 2009. לדבריו, יש בעיה עולמית בנושא תקשוב החינוך, וישראל אינה יוצאת דופן. הוא הציע לחשוב על פתרון ולהפסיק להיות נאיביים מבחינת הציפיות. הייתה ציפייה משיחית, "אוטופית" לדבריו, שהתקשוב יוביל לשינוי טוטאלי, למהפכה בחינוך. לשיפור יוצא דופן בהישגים, לסגירת הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז. אך דבר מכל אלה לא קרה. 30 שנות היסטוריה של תקשוב בחינוך – והדבר היחיד שהצליחו לממש במידה זו ה או אחרת – נושא התשתיות. עדיין לא התרחשה אינטגרציה אמיתית לדבריו, בין השימוש בטכנולוגיה לבין הפדגוגיה. זאת ועוד, אבירם מנבא כי השינוי המיוחל יתרחש רק כאשר המחשב יהפוך להיות חלק אינטגראלי מעבודת המורה. לא עוד שיטת מעבדות המחשבים הנמצאות אי שם ומעלות אבק – אלא שילוב אמיתי בתהליך ההוראה והלמידה. לאורך השנים, החליפה מערכת החינוך תיאוריות כהחלף גרביים. ברוב המקרים סתרו התיאוריות האחת את השנייה, ועוררו ציפיות סותרות בהתאם, אך שום שינוי פדגוגי לא התרחש. עד היום רמת האינטגרציה של תקשוב בהוראה השוטפת – נמוכה.

השימוש בלוח האינטראקטיבי בארץ צובר תאוצה. לוחות אינטראקטיבים ממוחשבים מוטמעים גם בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים , השימוש המוגבר הוא חלק ממדיניות גף יישומי מחשב במשרד החינוך ובעידודו הפעיל. על רקע זה, מצאנו לנכון ללקט באתר אדיורשת ובמשרד החינוך תגובות ועמדות של מורים על ההתנסות שלהם בלוח ממוחשב אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה. כמו כן , הבאנו קישורים נוספים על לוחות אינטראקטיביים והטמעתם.

אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין על השימוש החינוכי הנכון ביישום אינטרנט מעניין בשם Wordle – כלי שלוקח טקסט נבחר ובונה ענן מילים שנובע מהשכיחות של המילים בטקסט. ענני המילים שנוצרים באמצעות הכלי מרשימים למדי . יש בהם אסתטיות רבה, והם בהחלט מעוררים עניין. ג'יי הורוויץ מדווח על מאמרון בבלוג של קריסטן לה-קלייר, מורה בבית הספר שמדווחת על השימוש של הכיתה שלה ב-Wordle. הכיתה רשמה שאלות רבות בנוגע לסיפור, ואז לה-קלייר ביקשה מכל אחד לבחור שאלה אחת ולנסות להעלות כמה שיותר התייחסויות לגביה. היא כותבת שהפעילות הזאת רק הגבירה עוד יותר את הבלבול. ואז היא הביאה להם את Wordle. הכיתה בנתה ענן של Wordle עבור כל אחד מעשרה העמודים של הסיפור.

אסתי דורון , המלווה כמה וכמה פרויקטים מתוקשבים בבתי ספר בארץ הן כמדריכה והן כחוקרת כתבה מאמרון מעניין על שאלת השילוב של מחשבים ניידים בהוראה-למידה בכיתה. " אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור." אסתי דורון מרגישה שהשימוש בניידים צריך להיות בכל שיעור. אפילו למשך חמש דקות, אפילו לצורך חיפוש ראשוני של מושג. נושא ניהול השעור כשהנייד על השולחן מעסיק אותי רבות. כמה אחוזים מזמן הלמידה שלהם בבית הספר התלמידים משתמשים במחשבים הניידים? אילו מיומנויות מידעניות ואלו מיומנויות מחשב חדשות הם רוכשים במהלך השנים שבהם הם לומדים באמצעות הניידים? האם אנחנו באמת מצליחים לגרום ללמידה אחרת משמעותית יותר?

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתאר ניסיונות למחשוב קורס מסורתי בגישת הערכה מסורתית המראה שיש מקום גם לתפיסות מסורתיות בתהליכי תקשוב. כתבה שהתפרסמה לפני שבוע באתר של ה-Milwaukee Journal-Sentinel מדווחת על קורס מקוון באוניברסיטה של ויסקונסין במילווקי שמתנהל לפי שיטה שפותחה על ידי פרופסורית באוניברסיטה שכנראה משיגה את התוצאה בשיטה הממוחשבת בתוך הקורס מסורתי . "מדובר בקורס מבוא לפסיכולוגיה – סוג הקורס שבדרך כלל מתנהל באולם הרצאות עם מאות סטודנטים שמאזינים להרצאות, קוראים פרקי קריאה בספר לימוד עב כרס, ונבחנים על החומר הנלמד במבחנים "אמריקאיים" מעצבנים בסוף הסמסטר. דיאן רדי, המרצה, החליטה לשנות את הפורמט המוכר הזה. היא בנתה קורס מקוון שבו הסטודנטים מתקדמים בקצב אישי. על מנת לעבור ליחידת לימוד חדשה, סטודנט צריך לקבל לפחות 90% בבוחן על תוכן היחידה בה הוא למד. אבל הסטודנט יכול להבחן שוב ושוב (אחרי הפסקה של לפחות שעה – לשם רענון על החומר) עד שהוא מקבל את הציון הדרוש. כמו-כן, לפני שאפשר לגשת לבוחן הסטודנט צריך להתנסות במספר פעילויות ו/או משחקים מקוונים שבנויים על מנת להקנות את ידע הדרוש. רדי מכנה את השיטה שלה U-Pace"

הדו"ח של NMC על טכנולוגיות תקשוב בחינוך (ידוע גם בשם "Horizon Report) יצא לאור בתחילת חודש פברואר 2009. הדו"ח כולל תיאור ההתפתחות העתידית של טכנולוגיות הלמידה והתקשוב החינוכי שיש בהן כדי להשפיע על בתי הספר. עורכי הדו"ח מעריכים כי בשנה הקרובה ישפיעו על בתי הספר, טכנולוגיות תקשוב שיתופיות כגון רשתות חברתיות שייכנסו ליישום נרחב בבתי הספר. אך בשנתיים הקרובות תיכנס התפתחות משמעותית יותר לבתי הספר וללמידה המתוקשבת. הכוונה לטכנולוגיות מתואמות לניהול המידע באינטרנט (a personal web) שיאפשרו למורים ולתלמידים לצבור מידע בדרך מושכלת ולנהל אותו באופן מותאם ומובנה לצרכיהם החינוכיים. תוכנות חינוכיות מתקדמות יותר יאפשרו לתלמידים בכל הרמות לצבור מידע (הן באמצעות RSS והן באמצעות כלים אחרים לאיסוף מידע), לארגן פריטי מידע על פי קטגוריות, להוסיף תגיות ומילות מפתח על מנת לגבש ולהבנות את המידע. התחזית של עורכי הדו"ח היא כי המגמה של הטמעת יישומי personal web תהיה הרבה יותר משמעותית לבתי הספר וליישומי התקשוב שלהם תוך שנתיים עד שלוש. יתפתחו כלי מידע משולבים לכתיבת בלוגים חינוכיים הכוללים מנגנונים מותאמים לניהול מידע לתלמידים ואלו ישפיעו על התקשוב החינוכי של בתי הספר יותר מכל הטכנולוגיות המתוקשבות הקיימות כיום. דוגמאות לכלי מידע שייכנסו לבתי ספר בצורה משמעותית הם Zotero , קהילת אוספי מידע בכיתה מסוג FriendFeed, וכלים לניהול מידע על בסיס שיתופי, כגון Fresca שפותח באוניברסיטת קליפורניה ועשוי להיות מותאם גם לבתי ספר.

פרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד" OLPC, שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה, זכה להדים גדולים בכלי התקשורת בכל העולם, אך פריצת הדרך במדינות העולם מתחוללת עתה כאשר המחשב הנייד שנכנס בצורה מסיבית למערכות החינוך בעולם הוא דווקא המחשב הנייד החינוכי שפיתחה חברת אינטל והידוע בשם Classmate. בפורטוגל יהיו ל-500,000 תלמידים מחשב נייד בבית-הספר Classmate של אינטל . מספר זה הוא כמעט 40% מסך כל התלמידים במדינה זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם/ מדינות נוספות רוכשות מאות אלפי מחשבי Classmate בתכניות לאומיות ארוכות טווח על מנת לשנות את פני ההוראה והלמידה.