שילוב אינטרנט בהוראה
מיון:
נמצאו 441 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).

  • לינק

    תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

  • לינק

    יש יתרונות רבים למורה האנגלית בבית הספר. הראשון – היוקרה היחסית לה זוכה המקצוע. לצד המתמטיקה נתפסת האנגלית כמקצוע נחוץ וחיוני. מכאן גם שבאופן יחסי המוטיבציה של התלמידים להצליח בתחום זה גבוהה. השני – האפשרויות לשלב טכנולוגיה בכיתה הן רבות, שכן אתרי אינטרנט רבים, חלקם אטרקטיביים במיוחד למורה, פועלים בשפה האנגלית. הכותב מביא דוגמה טובה ליתרון אחרון זה מבחינת ההפעלה הפעילה והקונסרקטיביסיטית של התלמידים בכיתתו ( דרור אלנר) .

  • לינק

    השינויים העיקריים בשנים האחרונות בסביבה מתוקשבת זו של מסעות וירטואליים באים לידי ביטוי בשני כיוונים חדשניים : א. הלומד עצמו מתמודד עם יצירה והבנייה של טיול וירטואלי . ב. בשנתיים האחרונות התפתחו כלים מתוקשבים חדשניים ליצירת סביבה מתוקשבת מסוג טיול וירטואלי או סיור וירטואלי . בסקירה הנוכחית ניסינו לרכז מקורות מידע מועילים על הפעלת לומדים בסביבה מתוקשבת כזו ועל כלים מתוקשבים אפשריים. הבאנו דוגמאות של טיולים וירטואליים בבתי ספר בארץ וגם דוגמאות של סיורים וירטואליים שהוכנו בחו"ל לטובת תלמידים ומורים בעולם. כאמור ( עמי סלנט) .

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה, מומחה למיומנות מידע ומדריך אוריינות מחשב, מתעד בבלוג את עבודתו ומציג עבודות נבחרות של תלמידיו. אחת העבודות המרגשות היא של שתי תלמידות שהחליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון כפרופיל "פייסבוק" מזויף של היטלר, ובו תיעוד כל שלבי עלייתו ומנקודת מבטו .

  • לינק

    אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

  • לינק

    כל שנה מפרסם Jeff Dunn סקר בלתי פורמאלי קצר משלו לגבי עמדות מורים בארה"ב כלפי תקשוב חינוכי . עיקר איסוף המידע נעשה על ידו ברשתות חברתיות ובטוויטר . עפ"י הממצאים של Jeff Dunn וגורמים נוספים המורים בארה"ב כלל אינם מוטרדים משאלת יישום מכשירים ניידים מסוג טאבלט ( אייפד) בכיתה, אלא מסוגיות של שימוש בלוח תצוגה דיגיטאלי בכיתה ומחשבים בכיתה. רק 5 אחוז מהמורים בארה"ב משתמשים במכשירים ניידים ( כגון פלאפונים חכמים, טאבלטים) בשיעורי התקשוב בכיתה. ההפתעה הגדולה בסקר הנוכחי של 2013 היא הנטייה הגוברת של המורים לשלב משחקי מחשבים חינוכיים בשיעורי התקשוב ( Jeff Dunn).

  • לינק

    יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

  • לינק

    מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

  • לינק

    מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

  • לינק

    בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר. שחר עוז, מומחה לתקשוב בחינוך ולהדרכה ממוחשבת, מציע כמה הצעות מועילות בתור דרכי התמודדות עם התופעה.

  • תקציר

    Google docs – תוכנה אינטרנטית, הניתנת לשימוש בחינם מבית גוגל. התוכנה מאפשרת כתיבה משותפת של מסמכים. מספר אנשים יכולים לכתוב ולערוך את אותו מסמך ממקומות שונים ובזמנים שונים. המסמך שנכתב נשמר ברשת האינטרנט וניתן לשמירה גם כמסמך רגיל של Office. כל כתיבה או שינוי גורם ליצירה של גרסה חדשה של המסמך. ניתן לעבור בכל רגע מגרסה אחת לשנייה. הכתיבה המשותפת מתבצעת ע"י מתן הרשאות לעריכה/צפייה. הזמנה לשיתוף במסמך נשלחת דרך התוכנה אל כתובת דואר אלקטרוני . התוכנה מתחלקת לתחומים הבאים: עיבוד מסמכי טקסט, גיליון אלקטרוני, מצגות וטפסים-שאלונים ( גילה לוי) .

  • לינק

    כאשר העולם בכלל והחברה בפרט נעשים יותר מקושרים ומחוברים לאינטרנט עולה גם הצורך כי כל מורה וכל מחנך יפעיל וינהל אתר אינטרנט ייעודי לכיתה בה הוא מלמד . יש כיום ציפיות מצד ההורים כי למורה יהיה אתר אינטרנט משלו . ההורים מעוניינים לעקוב אחר מטלות שניתנו לתלמידים . הניסיון גם מראה כי מורים המחזיקים אתר כיתתי מצליחים להפעיל בצורה יותר מאתגרת את התלמידים וגם לעורר עניין (Chad Lehman ).

  • לינק

    אם אתה כמורה משתמש באייפדים בלמידה, נצל את התכונות הייחודיות שלהם. חפש אחר דרכים לניצול הניידות שלהם, המצלמה המובנית, המיקרופון, הוידאו וכדומה. אם פעילויות מעקב ושליטה הם קריטריונים חשובים עבורך, ייתכן שעדיף יהיה לשקול להישאר עם המחשבים הניידים.אל תיכנע לתסמונת "קיימת לכך אפליקציה". אתה שומע זאת כל הזמן: " קיימת לכך אפליקציה" (ולעיתים קרובות זה נכון). אחת הטעויות הגדולות שמורים עושים היא חיפוש אחר אפליקציות המתייחסות ישירות אל תוכן ספציפי של תכנית הלימודים—כל דבר החל מהיסטוריה אמריקאית של המאה ה-20 ועד לגיאוגרפיה של יוטה. קיימות אפליקציות נהדרות רבות, אך התמורה הגדולה מגיעה מלראות את האייפדים כמכשירים הניתנים לשימוש כחלק מתהליכי הלמידה, לא כמורים מחליפים.

  • לינק

    במאמר זה מתוארת הערכה של קורס נבחר, במסגרת תכנית להכשרת מורים, שתוכנן במיוחד לסטודנטים לתואר ראשון שטרם התנסו בהוראה ובשילוב טכנולוגיות וזה הדבר הייחודי שבו, לעומת קורסים אחרים בנושא המיועדים לתלמידי תואר מוסמך, שהם בעלי רקע קודם בנושא. קורס זה אמור להכין ולהכשיר את הסטודנטים האלה כמורים בעתיד, לעזור להם לעשות שימושים יעילים ויצירתיים בטכנולוגיות למסגרות הוראה שונות. בקורס זה, מושם הדגש על למידה איך ללמוד עם ועל טכנולוגיה בהקשר עם השינויים התמידיים המתרחשים בטכנולוגיות חינוכיות. באופן כללי ניתן לומר שמחברי המאמר הדגישו ותארו שלוש מטרות מפתח של הוראת מורים צעירים למזג טכנולוגיות באופן מושכל בעולם האמיתי של הכיתה. ראשית, הקורס מדגיש למידה לגילוי וללמד באופן אקטיבי להיות מעורב בלמידה על ידי תכנון הפעילויות שמשלבות טכנולוגיות . מעורבות פרחי ההוראה החדשים שטרם החלו להורות , בפעילויות מתוכננות, בהם הם משתמשים בכלים טכניים לתכנון פעולות מלאכותיות, כגון, שיעורי וידאו קצרים או פורטפוליו מקוון, תוך כדי התחשבות בלמידה יותר רחבה ומופשטת בעזרת הפעילויות הזמינות ( Chris Shaltry, Danah Henriksen, Min Lun Wu and W. Patrick Dickson ) .

  • לינק

    ניפגש” היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.השימוש ברשת ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.אתר "ניפגש" הינו רשת חברתית ייעודית לתלמידי יסודי המאפשרת יצירת עמודי תוכן, כתיבת תגובות, צ'ט פרטי, העלאת סרטונים, תמונות, קבצים וקישורים לאתרי אינטרנט ועוד.

  • לינק

    המחבר חושב שלכיתה יש עדיין מקום. אולם, כיום אנו מסתמכים יותר מדי על שיטה זו לפיתוח עובדים ואנשים צעירים. לדעתו , רוב התלמידים , הסטודנטים ואף העובדים יפיקו תועלת מלימוד המשלב בין למידה מקוונת (e-learning) ללמידה פורמלית בכיתה (Stephen J. Gill, 2013).

  • לינק

    אחרי האיסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק, מוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שמשחררות מעט את החבל. בחוזר מנכ"ל שיופץ בקרוב, מודיע המשרד כי הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למורים ותלמידים ברשת החברתית, אולם האיסור על חברות ישירה של המורים עם התלמידים עומד עדיין בעינו ( מיכל רשף ) .

  • לינק

    רותי בן ישי , המלמדת בחטיבת ביניים מגוללת את הדילמות של מורה מתוקשבת המתמודדת עם הוראה ולמידה פעילה של תלמידים בסביבה מתוקשבת. הדילמה העיקרית היא בין הקדשת הזמן להפקה משמעותית של תלמידים לבין הדרך המסורתית של הקניית עובדות היסטוריות .

  • לינק

    המאמר מספק אסטרטגיות לגבי האופן שבו מורים יכולים לנצל טכנולוגיות חינוכיות קיימות באינטרנט ללא קשר להיכרות שלהם עם מחשבים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפיתוח וטיפול באתר אינטרנט כיתתי המספק לתלמידים משאבים חינוכיים כגון חומרי מקורות, דפי מידע והודעות. אסטרטגיות ראויות לציון אחרות כוללות צמצום שימוש בנייר כדי לקדם את השימוש בקוראים אלקטרוניים (e-readers), שימוש בקודי QR (quick-response codes) כדי לספק גישה למשאבים ועבודות תלמידים, ועידוד מחקר מקוון. בסוף המאמר מפורטות גם אסטרטגיות של שימוש בסקרין-קסטים (screencasts), ופרסום בבלוגים ( Mike Dappolone ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין