-
מאמר מלא
כל שש השיטות להוראת מתמטיקה הנהוגות כיום בחינוך היסודי ראויות להתקיים בצערכת החינוך, כך קובע מחקר שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע. החוקרים ערכו בשלוש השנים האחרונות מחקר על שש השיטות במגדם מייצג של בתי ספר. החוקרים מציינים בדו"ח, כי ספרי הלימוד שפותחו עבור שש השיטות מותאמים לרב-גוניות הקיימת בקרב התלמידים, והולמים את דרישות תכנית הלימודים שאישר משרד החינוך אשתקד. החוקרים ממליצים להמשיך לעודד ריבוי שיטות הוראה במתמטיקה ושסטודנטים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי ייחשפו לכל השיטות ויתנסו באופן פעיל בניתוחן.
-
לינק
ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.
-
סיכום
הויכוח החינוכי הגובר לגבי שילוב הבלוגים בחינוך בא לידי ביטוי במאמר שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת הבינלאומי International Journal of Instructional Technology and Distance Learning. הכותב העיקרי הוא פרופסור Terry Anderson מהאוניברסיטה הפתוחה בקנדה. המאמר משווה באופן שיטתי בין בלוגים ובין פורומים ממוחשבים בסביבות למידה ממוחשבות בחינוך. בלוגים בחינוך, יש בהם, אמנם, כדי לעורר למידה מעמיקה יותר ומעורבות רבה יותר מבחינת הלומדים, אך המורים זקוקים יותר מכל לכלי שליטה טובה יותר ולכלי נוכחות בתהליכים בשיעור המתוקשב ולכן לא ימהרו לנטוש את הפורומים כסביבה חינוכית ממוחשבת ( Donna Cameron and Terry Anderson)
-
לינק
המאמר סוקר בהרחבה את שתי הגישות העיקריות המקובלות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה (בתי ספר יסודיים) באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הגישה הראשונה והמובילה לפיתוח מקצועי של המורים למתמטיקה בארה"ב ידועה בשם Cognitively Guided Instruction ואילו הגישה השנייה ידועה בשם (Math as Text (MAT. גישת הפיתוח המקצועי בתפיסת ה-CGI גורסת שיש לתלמיד בביה"ס היסודי ידע מתמטי אינטואיטיבי (ידע לא פורמאלי) והמורים צריכים לדעת כיצד לטפח ולעצב חשיבה זו לקראת פתרון בעיות. הדגש הוא גם על טיפוח הידע המקצועי של המורים במתמטיקה עצמה. לעומת זאת, גישת ה-MAT לפיתוח מקצועי של מורים מתרכזת יותר בשיטות הוראה ודרך העברתן ופחות בחשיבה של הילד. בשיטת ה-MAT לומדים המורים בעיקר אסטרטגיות הוראה חדשניות למתמטיקה והתנסויות של עבודה בקבוצות. המורים לומדים לתעד את ההתנסות שלהם באופן שיוכלו בהמשך לאמץ את שיטות ההוראה שנחשפו אליהם בכיתה. דגש רב ניתן בשיטה זו לרפלקציה ולתיעוד עצמי של המורים למתמטיקה (Andrew, Lane)
-
תקציר
מחקר מקיף למדי על דפוסי השימוש באוספי תמונות דיגיטאליות בהוראה האקדמית באוניברסיטאות בארה"ב. המחקר מבוסס על ראיונות רבים שנערכו עם חברי הסגל האקדמאי בארה"ב והסטודנטים הלומדים שם. המחקר שנערך בארה"ב בשנים 2004-2006 מתייחס בהרחבה לנקודות הבאות: סקירת ספרות, סיכומי הראיונות, דרכי איתור של תמונות דיגיטאליות באינטרנט על ידי סגל אקדמי, היקף השימוש בכל סמסטר, יתרונות פדגוגיים של שימוש בתמונות דיגיטאליות בהוראה, כלי עזר לאיחסון התמונות הדיגיטאליות, השלכות השימוש בתמונות דיגיטאליות על רמת ההוראה והשבחת ההוראה בקורסים אקדמאיים, בעיית התמיכה הטכנית, התמיכה הפדגוגית הנדרשת ועוד ממצאים מאלפים בנושא ( David Green)
-
תקציר
ברשת האינטרנט טמון פוטנציאל שיווקי וחוויתי להפוך את חווית הביקור במוזיאון לנחלת הכלל, מעבר לגבולות של זמן ומקום. המוזיאונים הוירטואליים מזמנים לקהל הגולשים חוויה אחרת הנובעת מסידור המוצגים במוזיאון על פי יסוד מארגן ו"סיפור" המלווה את הגולש לאורך ציר התוכן והמסר. באתרים אלו קיים דגש על שימוש בערוצי התקשורת העומדים לרשות הגולשים המאפשרים שיפור של יכולות הגישה שלהם למוצגים במוזיאונים. טכנולוגיות חדשות באינטרנט יאפשרו בעתיד למוזיאונים לשפר את החוויה המוזיאלית של הגולש. באתר נכללת גם סקירה קצרה על תערוכות וירטואליות מרתקות בארץ ובעולם (יוחאי שרון)
-
סיכום
המחקר בוחן את השפעת מבנה הסביבה הלימודית על אופי המוטיבציה של התלמידים בהתבסס על שלושת המבנים הלימודיים שמזהה איימס (Ames, 1992): פעילות ומשימות לימוד; דרכי הערכה ותגמול; חלוקת הסמכות והאחריות. הקשרים השונים בין מבנה הסביבה הלימודית לבין מטרות ההישג האישיות של התלמידים ודפוסי המוטיבציה שלהם שנמצאו בשתי סביבות ההוראה שנחקרו, מספקים עדות נוספת לחשיבות הסביבה הלימודית כמעודדת דפוסי מוטיבציה מסתגלים וכן לתפקיד של המטרות האישיות של התלמידים בתיווך תהליך זה. (רחל בן-ארי, ליאת אליאסי)
-
לינק
מצגת המתארת את דרכי הלמידה הייחודיים בקורס פילוסופיה של החינוך בטכניון. עבודה בקבוצות (3-4 סטודנטים בקבוצה). כל קבוצה בוחרת בית ספר מתוך רשימה, לימוד התפיסות החינוכיות מתוך אתרי בית הספר / עלונים (הצהרות), שאילת שאלות חקר לגבי דרכי יישום של התפיסות החינוכיות. פורטפוליו אלקטרוני שיתופי: א. אוסף דפי ויקי לכל קבוצה ב. דף לכל שלב חקר. בכל דף: הנחיות, אזור עבודה, אזור משוב מנחות.עריכה משותפת בדפים הקבוצתיים, דפי הויקי פתוחים לכולם. קל להבחין בתרומת הבודד לתוצר הקבוצתי. הוויקי מספק מידע אודות תרומות הפרטים בקבוצה – מי פעיל? מהי איכות התרומה? מאפשר עריכה נוחה אחד של השני ליצירת תוצר אחיד – קוהרנטיות (ד"ר יעל קלי, רחל לוין-פלד)
-
תקציר
אחת מטענותיו המרכזיות של תומס גרין בפרק השלישי של ספרו “The Activities of Teachings” היא כי אחת ממטרות ההוראה היא לעצב, לארגן או לשקם את מערכת האמונות של התלמיד. במאמר זה מבקש המחבר אריה קיזל, לחלוק על מסקנה מרכזית זו של גרין ולהתווכח עימה. לדעתו של קיזל מסקנתו זו אינה מתיישבת עם המציאות הנהוגה במערכת החינוך. במקום זאת, הוא מבקש להציע כי מטרתה של ההוראה צריכה להיות שחרור התלמיד ממערכת אמונות שניטעו בו על ידי כוחות חברתיים, כוחות סביבתיים, כוחות משפחתיים, כוחות קהילתיים ולעיתים גם כוחות פנים בית ספריים. תוצאת כוחות אלה היא כבילת התלמיד לתוך מערכת, אשר זכתה לכינוי מערכת מנרמלת.
-
לינק
מאמר זה עסק באספקטים המיוחסים ל – E-Learning כשיטת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, תוך סיקור קצר של מחקרים שבדקו את אפקטיביות השיטה בהתייחסות לפקטורים כגון: רמת הישגים של סטודנטים שנכחו בקורסים ווירטואליים, שביעות רצונם והעדפותיהם בהשוואה לקורסים מסורתיים. התפתחותם של כלים טכנולוגיים בתחום החינוך, שמטרתה העיקרית היא לייעל את תהליכי הלמידה, להפכם לאפקטיביים יותר ולשפר הישגי תלמידים וסטודנטים באופן משביע רצון, נבחנה ונחקרה ביריעה רחבה של מחקרים בשנים האחרונות (תמי גרומן)
-
תקציר
בעוד למידה מאותגרת בעיות נחשבת מזה שנים כשיטת הוראה מוצלחת ומוכחת בבתי ספר לרפואה בעולם, קיים קושי משמעותי ביישומה כשיטת הוראה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הקושי נובע מאתגרים רבים, בחלקם מנטאליים, איתם נאלצים מורי התיכון להתמודד במהלך יישומה של שיטת ה-PBL כשיטת הוראה חלופית המאתגרת את התלמיד ללמוד בסביבה חקרנית של חקר מקרים או סימולציה של בעיות אוטנטיות. המאמר מציע כמה הצעות פדגוגיות שנועדו לסייע למורים לאמץ את שיטת הוראה מאותגרת הבעיות בכיתה. האתגרים העיקריים שיש להציב בפני המורים הם יצירת תרבות של שיתופיות וחילופי מידע בכיתה, סיגול תפיסת תפקיד אחרת במהלך ההוראה בכיתה ומעבר להנחיה ולתמיכה בלמידה עצמית של תלמידים. המאמר החשוב מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט על מנת להעביר את המורים מתרבת הוראה פרונטאלית לתרבות הוראה מאתגרת בעיות (Peggy A. Ertmer, Krista D. Simons)
-
לינק
במאמר מוצגים בצורה שיטתית ממדי האינטליגנציה (לפי גרדנר), מאפייניהם ודוגמאות לפעילויות לימוד /מטלות ולחלופות להערכה לכל אינטליגנציה. כמו מציג המאמר המעולה של ד"ר מרים וליצקר את הסוגיה של מטלת ביצוע אוטנטית העשויה לשמש תשתית להערכה חלופית רב ממדית. מוצגות בצורה בהירה ומדגימה דוגמאות לדרכי עבודה במטלת ביצוע אותנטית לפי תיאוריית האינטליגנציות המרובות. במבנית מובאות הצעות לדרכי עבודה על משימות לימוד או על מטלות ביצוע ולהצגתן. את דרכי העבודה אפשר להחיל בכל נושא ובכל מבנית (בתחומי המדע והטכנולוגיה)
-
לינק
המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)
-
סיכום
בשנתיים האחרונות התפתחה טכנולוגיה חדישה לכיתות גדולות הידועה בשם שלטים תומכי למידה, המכונים באנגלית clickers. המערכות האלקטרוניות הללו ידועות בשמם הטכנולוגי בתור מערכות הצבעה ותגובה (Audience response system (ARS או Group response system (GRS או (Personal Response System (PRS. לאחרונה נערך מחקר באוניברסיטת דרום פלורידה שמטרתו הייתה לבדוק את היעילות של טכנולוגיית השלטים האינטראקטיביים תומכי למידה בקורסים בתחומי הביולוגיה בהם משתתפים מספר רב של סטודנטים באולם הרצאות. השימוש במערכת הצבעה ממוחשבת באולם הרצאות מגבירה את חווית הלמידה של סטודנטים הלומדים בכיתות גדולות ומניעה את הסטודנטים להיות יותר ממוקדים בלמידתם. עצם השימוש בשלטים האינטראקטיביים גורם לסטודנטים לצאת מהפאסיביות שלהם ולהשוות את תוצאות למידתם בהשוואה לשאר התלמידים בכיתה או בהשוואה לשאר קבוצות הלימוד באולם ההרצאות (El-Rady, J).
-
לינק
בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)
-
סיכום
ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)
-
לינק
תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)
-
סיכום
כמה עצות נבונות כיצד לתכנן קורס מתוקשב מוצלח ניתנו במאמר מועיל שהתפרסם לאחרונה בכתב העת EDUCAUSE. מתוך העצות המועילות רצוי לציין במיוחד שניים: א. חשיבה אחרת על היפוך תפקידים בקורס המתוקשב: המרצה בקורס מתוקשב צריך לראות עצמו כארכיטקט, יועץ, מנחה ודמות חיקוי ולא בהכרח מרצה המשדר תכנים וחומרים. רצוי לתת לסטודנטים תפקידים פעילים בקורס מעבר לתפקידם הרגיל של לומדים, הם יכולים לשמש בתפקיד פעיל של שוליה (Apprentice ) או חניך תורן בקורס. ב. קורסים מתוקשבים טובים אינם בהכרח מרכזי תכנים אלא מרכזי אינטראקציה ( Oblinger, Diana. G. & Brian L. Hawkins ).
-
תקציר
בעוד מרבית תוכניות הכשרת המורים בארה"ב מתמקדות במה שהסטודנטים להוראה צריכים ללמוד ובמה שהם צריכים לדעת, מעדיפה פאמלה גרוסמן להתמקד יותר בדרך שבה יש ללמד את הסטודנטים להוראה. לדעת גרוסמן מרבית תוכניות ההכשרה מדווחות על נושאים בעלי אופי ארגוני-קוריקולרי כגון שימוש בבתי ספר להתמחות מקצועית מסוג PDS בעוד נושאים פדגוגיים ושיטות הוראה דידקטיות לא קיבלו תשומת לב נאותה. לדעתה של גרוסמן לא ניתן להפריד בין נושאים קוריקולריים ושיטות הוראה. פאמלה גרוסמן מאמינה שיש להקנות הרבה יותר חשיבות לכל המכלול של שיטות גישות ופדגוגיות אותן צריכים הסטודנטים ופרחי ההוראה להכיר היטב. לדעתה, יש לחזק את החלק של שיטות הוראה ודרכי הוראה במסלולי הכשרת המורים ולא להסתפק רק במסגרות קוריקולריות כגון ה-PDS. פרופסור פאמלה גרוסמן תופיע במסגרת הכינוס הבינלאומי להכשרת מורים: "הכשרת מורים על פרשת דרכים, 28 ביוני – 25 ביוני 2007 (מכון מופ"ת ומכללת קיי)
-
לינק
למשחק בגיל הרך חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו. לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם. המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד (אסתר קבלסון)
שיטות הוראה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין