שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 339 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • מאמר מלא

    חקר המוח וחינוך חולקים בינהם תחומי עניין משותפים הנוגעים לנושאים מרכזיים בחינוך ולמידה. למרות נושאי העניין המשותפים, אין עדיין בנמצא שיתוף פעולה פורה בין התחומים ולעיתים נדמה שלא ניתן לגשר על הפער ביניהם. שני תחומי הדעת מפותחים, לכל אחד יש את הפילוסופיה, השיטות, הנחות היסוד, ההדגשים והשפה הייחודית לו. ובהעדר שפה משותפת, הנשענת על ידע משותף, התקשורת קשה. בהיות שני תחומי הדעת מפותחים ומקיפים, לא ניתן לצמצם אף אחד מהם למשנהו. שהרי המורה הטוב ביותר אינו בהכרח חוקר המוח הטוב ביותר, וחשוב יותר, חוקר המוח הטוב ביותר אינו בהכרח המורה הטוב ביותר. מה אם כן יכול להיות היחס בין התחומים, ואיך ניתן ליצור נירו-פדגוגיה? (אהוד נורי, יעל עדיני, אבי קרני).

  • סיכום

    במכון המחקר הרפואי (Howard Hughes Medical Institute (HHMI מאמינים בכח של אנשים הפועלים כיחידים, לקדם מדע דרך מחקר והוראה מתקדמת שיהיה לרווחת האנושות. הפרופסורים ב-HHMI מחויבים ומתאימים את עצמם להכשרת סטודנטים לתואר ראשון למדעים ובמיוחד ליצירת מעורבות רבה יותר של הסטודנטים בתהליך הלמידה. שיטות ההוראה המתקדמות במכון מחקר רפואי זה במדעים, השמות דגש על התנסות מעשית, החלו לחלחל בקהילה האקדמית, וגרמו להנאה והתלהבות בקרב הלומדים. בכתבה זו, ארבעה פרופסורים של HHMI משתפים אותנו בכמה מהאתגרים שעמדו ועומדים בפניהם (Nicole Kresge).

  • תקציר

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מפתחת רגישות פילוסופית אצל ילדים ומבקשת לראות בשאלה מרחב חי, נושם ומבעבע של חיים תוך יצירת תנאים שיאפשרו יצירתיות, אכפתיות ודאגה. מאמר זה מבקש להצביע על כך שילדים צעירים יכולים לפתח רגישות פילוסופית-חברתית באמצעות קהילת חקר פילוסופית (Community of Philosophical Inquiry) סביב סוגיות הקשורות בעוני, בקו העוני ובמעמד אנשים מוחלשים בחברה (אריה קיזל).

  • לינק

    למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

  • לינק

    רשימה של 150 מתודות ללמידה שנכתבו על ידי המרכז להוראה ולמידה של אוניברסיטת צפון קרולינה יכולה להיות צ'ק ליסט מצוין לכל מי שמחפש איך להבטיח למידה אפקטיבית יותר תוך בחירת מתודות מגוונות ומקדמות למידה (אתר חברת מתודיקה).

  • מאמר מלא

    מי יוכל לכחד שהידיעה בחיי־הנפש של הילד תקל הרבה על המורה והמחנך את עבודתו ותשפר אותה? קביעה ברורה זו בדבר תפקידה המרכזי של הפסיכולוגיה ממצה את הטיעון המרכזי של ד"ר ניסן טורוב (1877–1955) במאמר שכותרתו "הפדגוגיה והפסיכולוגיה". המאמר פותח את הגיליון הראשון של כתב העת החנוך, שהחל להופיע בשנת 1910 בהוצאת אגודת המורים בארץ ישראל (לימים הסתדרות המורים) ובעריכתו של ד"ר טורוב, שרכש את תוארו בפסיכולוגיה ובפדגוגיה בשווייץ (נאוה דקל).

  • תקציר

    למרות השימוש הנפוץ בעבודה מעשית במדעים בבית הספר, החוקרים מצאו שיש לעשות יותר על מנת לשפר את האפקטיביות שלה על ידי פיתוח הבנה תפיסתית. התכנית 'CPD 'Getting Practical תוכננה כדי לתרום לשיפור האפקטיביות של העבודה המעשית דרך הכנסת שינויים בגישת המורים המקובלת לגבי פעילויות מדעיות בעבודה מעשית 'hands-on', לשיטה המאזנת יותר בין 'hands-on' לבין 'minds-on'. תכנית CPD תוכננה על מנת לשפר את העבודה המעשית בפיתוח הבנה תפיסתית בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים באנגליה (Ian Abrahams).

  • תקציר

    המסגרת של תכנית הלימודים במדעים, K-12 Science Education, מפרטת מטרות שאפתניות ללמידת תוכן מדעי והתנסות מעשית של תלמידים במדעים. אולם, מסמך זה מספק למורים הדרכה מועטת לגבי התנסויות מעשיות בהוראה, המהוות מרכיב מרכזי על מנת לסייע לתלמידים להשיג מטרות אלה. המחקר מצביע על כך שהתנסויות הוראתיות של מורים יכולות להשפיע על מידת העניין ועל ההישגים יותר מאשר דרגות מתקדמות של נסיון הוראתי, וכך זיהוי של קבוצת ליבה של התנסויות הוראה במדעים מהווה מפתח לשיפור הוראת המדעים (Matthew Kloser).

  • תקציר

    במאמר זה, החוקרים מציגים ומיישמים שיטת ניתוח שיח רב-שיכבתית בכיתות מדעים. שיטה זו מבוססת על המבנה של הפעילות האנושית (פעילות, מעשים, ופעולות) והיא מיושמת כדי לחקור קורס שיטות הוראה לפרחי הוראה בפיסיקה. החוקרים טוענים כי גישה כזו, המבוססת על נקודת מבט פסיכולוגית תרבותית, מעניקה הזדמנויות לבודקים לבצע ניתוח מפורט ומבוסס באופן תיאורטי של אירועי שיח (Drumond Rodrigo Vieira, Gregory J. Kelly).

  • תקציר

    הבנת טבעו של המדע (nature of science, NOS), היווה יעד מרכזי בהוראת מדעים במשך שנים רבות. למרות חשיבותו של יעד זה, עד עצם היום הזה, הוא מהווה אתגר מורכב שאנו רחוקים מהשגתו. המחקר נערך במטרה לקדם את ההבנה של NOS בקרב פרחי הוראה (Ester Aflalo).

  • סיכום

    אפליקציות Web 2.0 אשר משכו את תשומת לב החוקרים כבר מההתחלה, מההיבט של חשיבותם בחינוך, היו הוויקי והבלוג. הפייסבוק נחשב כאתר רשת חברתי ההולך ומושך יותר ויותר את בני העשרה. חוקרים בחנו את תרומת הפייסבוק בחינוך ובהוראה ומצאו שהוא בונה אווירה וסביבה לניהול הוראה. במחקר זה, שאלת המחקר הראשונה היא, מהם התנאים המשפיעים על השימוש החינוכי של מורים ותלמידים ברשתות חברתיות, דוגמת הפייסבוק? והשאלה השנייה, מהן החשיבות וההמלצות למורים ולתלמידים, לשימוש ברשת חברתית, דוגמת הפייסבוק?(Wajeeh Daher).

  • לינק

    טכנולוגיה היא חלק מכריע ממה שקורה בכיתה, ותמיד כשיוצאת חומרה או תוכנה חדשה, מחנכים חושבים, "כיצד נוכל להשתמש בזה בכיתה?". למרות שצריכות להיות לנו דרכים ואפשרויות שונות כדי להגיע לכל התלמידים, לעיתים קרובות מדי אנו מתחילים לחשוב על ה"חומר" במקום על מה שהתלמידים שלנו צריכים. כדי ללמוד להיות "ממוקדים בתלמיד", על השאלות שלנו להיות ממוקדות לעיתים קרובות בהתנסות של התלמיד בכיתה (George Couros).

  • מאמר מלא

    דניאל ווילינגהם מגשר בין מחקרי מוח וקוגניציה לבין הוראה וללמידה בעזרת כתיבה חכמה וידידותית. הוא מציע למורים לבסס את ההוראה שלהם על ממצאים מחֵקר המוח והקוגניציה (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    כתביו של לי שולמן מעוררי השראה. הוא תרם לשיח החינוכי מושגים רבים (הידוע שבהם הוא "ידע תוכן פדגוגי") וזכה באין־ספור פרסים. היום הוא מתרכז באתגרי החינוך היהודי ומעורב בפרויקטים חינוכיים רבים, גם בישראל (יורם הרפז).

  • סיכום

    מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005 (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, Henry May).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים ראיינו וצפו ב-53 אנשי סגל מתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה בשלושה מוסדות מחקר. תוך שימוש בשיטות של ניתוח איכותני, המחברים מוצאים כי אנשי הסגל אינם רק מעצבים את ההוראה שלהם בעקבות מנחים קודמים, אלא גם שואבים מרפרטואר מגוון של ידע ושל התנסויות קודמות. התוצאות מציעות שבמקום להניח כי חברי הסגל חסרים כל ידע לגבי הוראה ולמידה, המפתחים המקצועיים וקובעי המדיניות צריכים להכיר ולהסתמך על הידע הקיים שלהם כמורים מקצועיים (Oleson, Amanda; Hora, Matthew, 2014).

  • סיכום

    פיתוחים טכנולוגיים חדשים סללו את הדרך לאבולוציה של פורטלים אלקטרוניים לצורך סיוע בלמידה והוראה וזאת, בין היתר, על ידי רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת לתכנון הוראה ולמידה טובים יותר. מחקר זה בא לבחון איך אמצעי מולטימדיה העשירים במקורות מדעיים הממוקמים בפורטלים משפיעים על התנסויות תלמידים בלמידת מדעים (Dely Elliot, Delia Wilson, Stephen Boyle).

  • סיכום

    הוראה הדדית, (Reciprocal Teaching (RT, הינה גישת הוראה באמצעות דיאלוג, מוכחת ניסיונית, לשיפור הבנת הנקרא באוריינות. ארבעת ההיבטים האיסטרטגים המסורתיים עליהם מתבססת הוראה הדדית, הינם, תחזית (predicting), הבהרות (clarification), הצגת שאלות, (questioning) וסיכום (summarizing). ארבע איסטרטגיות קוגניטיביות אלה ששימשו לצורך לימוד הבנת הנקרא בגישת ההוראה ההדדית, עברו יישום לתמיכה בתלמידים בפתרון בעיות מתימטיות (Kylie Meyer).

  • תקציר

    המאמר מציג מידע כיצד להפוך למורה מקוון טוב יותר. המאמר מציע ללמוד לגבי הכלים הדיגיטליים ולגבי הטכנולוגיות החינוכיות שיגבירו את היעילות של המורה ויסייעו לתלמידים בלמידה (Beaudoin Paul, 2014).

  • תקציר

    המאמר מציע אסטרטגיות וטיפים לגבי האופן שבו מורים בבית הספר היסודי יכולים לשלב בהוראה שלהם כלים למצגת מסוג Web 2.0. הנושאים שנידונו כוללים תיאור של כל כלי, וכיצד השימוש ביישומים מעין אלה יכול לייצר ולפרסם את המשימות של הפרט ושל הקבוצה בסביבות הגלובליות והדיגיטליות של המאה ה-21 (Bolduc-Simpson, Sheila; Simpson, Mark W. , 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין