מאמר זה מתמקד בהצגת פיילוט שבו שולבה גישת הכיתה ההפוכה כשיטת הוראה. תוצאות הפיילוט שופכות אור על האתגרים ועל היתרונות הטמונים בשילובן של טכנולוגיות חדשות, הן מנקודת מבטם של הסטודנטים והן מנקודת מבטם של המרצים. הפיילוט התקיים בסמסטר אביב 2013 בקורס אנליזת תהליכים בעזרת שיטות נומריות, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. במסגרת הפיילוט הומרו שבועיים של הקורס, הנלמד בשיטת ההוראה המסורתית, למתכונת של הכיתה ההפוכה. השתתפו 93 סטודנטים, מרביתם בסמסטר שישי ללימודיהם ( דניאל לוין, אביגיל ברזילי) .

המאמר דן בשימוש בסרטוני וידאו בחינוך. מוקד מיוחד ניתן לגישות העיקריות של הוראה בשיטה של חקר מקרה בעזרת סרטוני וידאו (Pai, Aditi, 2014).

נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

תחום החינוך המקוון הואץ בשל הופעתם של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (Massive Open Online Courses (MOOCs), יחידות אוניברסיטה המציעות קורסים מקוונים בחינם לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. נראה כי קורסי ה- MOOCs מעצימים את המגמה לקראת "הכיתה ההפוכה", המערבת סטודנטים הלומדים את חומרי הקורס באופן מקוון – בדרך כלל קטעי קריאה וקטעי וידאו קצרים – ואז מגיעים לשיעורים המובנים כסדנאות או כסימפוזיונים שבהם הם מזומנים ליישם את הידע החדש שלהם באופן מעשי במגוון דרכים. מאמר זה מדווח על דרכים שבהן קורסי ה- MOOCs איפשרו לנו לבחון מחדש באופן ביקורתי את הפדגוגיה ואת הפרקטיקה בכיתת סוציולוגיה וכדי לבחון את ההנחות שלנו ביחס לפדגוגיה אפקטיבית דרך פרויקט של מחקר פעולה הבוחן את הקבלה של הסטודנט את כיתת הסוציולוגיה ההפוכה (Forsey, M., Low, M., & Glance, D. 2013).

מורה טוב, פותח צוהר לעולמות חדשים עבור תלמידיו. הוא מעורר את תאוותם להכיר את העולם ולחדור לעומקי הידע. מצד שני, מורה בינוני יכול לשעמם תלמידים ולעתים לגרום להם לסלידה עד כדי כך שהם מתרחקים לגמרי מנושא הלמידה. ליאונרדו דה וינצ'י אמר : "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום-דבר ממה שנספג בו אינו נשמר." מכאן הלמידה צריכה לגעת באותנטיות של התלמיד , הגרעין המיוחד של ה – "אני" השואף תוך סקרנות להכיר את העולם ואת עצמו ( פניה ודניס מרימסקי ) .

לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

המחברת למדה גם במהלך השנים ששאילת שאלות ישירות ובמלים פשוטות יכולה להיות אפקטיבית כמו שאילת שאלות מורכבות.היא מעלה חמש שאלות שיאפשרו למורים לאזן בין הוראה ישירה לבין מתן הזדמנויות רבות לתלמידים להבין את המידע החדש וליישמו (Rebecca Alber, 2013).

הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .