בין השנים 2010 ל-2015 "סינה וייבו", אתר המיקרו-בלוגינג הגדול ביותר בסין, חולל 95,015 פוסטים מ-62,074 משתמשים המתייחסים למושג "קורסים מקוונים פתוחים המוניים" (MOOCs). ניתוחי סדרות עיתיות (Time series) חשפו דפוסים מובחנים בנפח הפוסטים במהלך פרקי זמן שונים. הנפח של הפוסטים במהלך השבוע, למשל, הגיע לשיאו ביום שני ולאחר מכן ירד מדי יום עד שהגיע לנקודת שפל ביום שבת. הממצאים עשויים לספק תובנות לקבוצות המעבירות קורסי MOOC כדי להפעיל או לבחון אסטרטגיות לגבי התזמון (כלומר, הזמן בשנה שבו ניתן להציע/לא להציע קורס MOOC, הזמן בשבוע שבו ניתן לפרסם/לא לפרסם חומר חדש, הזמן ביום שבו ניתן לקבוע/אי-אפשר לקבוע מפגשים לרב-שיח מקוון) (Jingjing Zhang, Kirk Perris, Qinhua Zheng, Li Chen, 2015).

כמחנכים, אחת מהמטרות שלנו היא לעזור לתלמידים להגיע לרמות עמוקות יותר של למידה. אולם, כיצד זה מתבצע, בייחוד בקורסים מקוונים? מחקר-עיצוב זה בחן את המושג של למידה עמוקה באמצעות סדרה של שינויי עיצוב בקורס חינוך עבור סטודנטים לתארים מתקדמים (Shearer, Rick L.; Gregg, Andrea; Joo, K. P. , 2015).

לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).

במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

המאמר דן בניסויים שנעשו לגבי הקורסים המקוונים הפתוחים ההמוניים (קורסי ה-MOOC) באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) ובמחויבות ארוכת הטווח של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan) לקורסי המוק (Dian Schaffhauser).

במהלך שני העשורים האחרונים, הבטחת האיכות בלמידה מקוונת התפתחה והבשילה, אך עדיין חלק מעקרונות היסוד אינם מיושמים בקורסי MOOC. חקר מקרה זה של פדגוגיה מקוונת של קורס MOOC מצא כי קורסי ה-MOOC יכולים להימצא בסתירה עם פרקטיקות נבחרות שהתבססו היטב בלמידה מקוונת (Miller, Sandra L. , 2015).

המחברים מציגים ניתוח של איכות מערך הוראה של 76 קורסי MOOC שנבחרו באופן רנדומלי. המחברים מצאו שרוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים נמוכים ברוב העקרונות של מערך ההוראה. אולם, רוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים גבוהים בארגון ובהצגה של חומר הקורס (Margaryan, Anoush; Bianco, Manuela; Littlejohn, Allison, 2015).

מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

מאמר זה מדווח על ניתוח המכוון להבין מיהם הלומדים בקורסי ה-MOOC באוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh), מי בוחר להשתתף בקורסים הללו, מהן השאיפות של אוכלוסייה זו ומהו המקום שקורסי ה-MOOC תופסים באקולוגיית הלמידה המקוונת של האוניברסיטה (Macleod, Hamish; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy; Alkhatnai, Mubarak, 2015).

בהינתן המספר ההולך וגדל של שיעורים מקוונים והחיבור המבוסס בין תפיסות סטודנטים לגבי סביבות למידה לבין הישגים אקדמיים, מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים לגבי השקילות בין שיעורים מקוונים לבין שיעורים פרונטליים. לעומת מחקרים קודמים שבחנו תפיסות סטודנטים לגבי שקילות זו, אשר השתמשו בעיקר בשיעורים מקוונים ספציפיים כנקודת התייחסות, מחקר זה התמקד בתפיסות סטודנטים את השיעורים המקוונים באופן כללי (Platt, Carrie Anne; Raile, Amber N. W.; Yu, Nan, 2014).

אי אפשר להתעלם מההתרחבות המתמדת של אתרי תוכן מבוססי וורדפרס בעולם ובישראל ולכן המהלך האחרון של Edublogs לפתח פלטפורמה מותאמת ללמידה מתוקשבת באמצעות וורדפרס הוא טבעי והגיוני. התוסף החדש לאתרי וורדפרס הנקרא CoursePress מאפשר פיתוח מערכי שיעור מתוקשבים בבלוגים מבוססי וורדפרס, רישום לקורסים מקוונים ועוד. ניתן לייצור בקלות טפסי הערכה מתוקשבים פעילויות מתוקשבות ועוד. ניתן לשבץ סרטי וידאו בכל מערך ללמידה מתוקשבת וניתן ליצור אינטראקציה בין הלומדים (עמי סלנט).

מאמר זה, המבוסס על חיפוש מקיף בתשעה בסיסי נתונים אקדמיים מובילים, בוחן את השלב ההתחלתי של הלמידה בקורסי MOOC (בין השנים 2009 ל-2013), ומציע ניתוח של המחקרים האמפיריים הללו שממשיגים את הנושאים בלמידה בקורסי MOOC וממקם אותם בתוך מסגרת כרונולוגית (Ebben, Maureen; Murphy, Julien S. , 2014).

במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

שימוש בפודקאסטים (podcasts) בסביבות למידה מקוונת הפך לנפוץ בהשכלה הגבוהה. המחקר בחן כיצד מרצים השתמשו בפודקאסטים כדי להעביר חומרים חינוכיים והתנסויות חינוכיות באמצעות פודקאסטים בקורסים מקוונים(Supanakorn-Davila, Supawan; Bolliger, Doris U. , 2014).