מאמר זה דן בזיקה שבין תמיכת מנחה בקורס וירטואלי ובין חשיבה מטאקוגנטיבית של הלומדים בסביבת למידה וירטואלית. במאמר מתואר ומנותח קורס ייחודי בנושא דמוקרטיה ורב-תרבותיות אשר נלמד במסגרת תוכנית לימודי תעודת הוראה למורים באחת האוניברסיטאות בישראל. הממצאים מעידים על קשר חיובי מובהק בין תמיכות מרצה וחשיבה מטאקוגניטיבית של הסטודנטים. חשיבות הממצאים עולה במיוחד לגבי בהכשרת מורים, שכן מצופה שהסטודנטים יסתייעו בחשיבה המטאקוגנטיבית שרכשו בקורס בתפקודם כמורים בכיתותיהם ויהוו בעצמם מנחים המעודדים תהליכי חשיבה מטאקוגנטיבית במהלך ההוראה בכלל, והוראה מרחוק בפרט (ענת קלעי, רוני ריינגולד, ריקי רימור)

קורסים אקדמאיים הנערכים בארה"ב ובאנגליה מתחילים להשתמש בבלוגים שיתופיים כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא הבלוג השיתופי של קורס הכתיבה האקדמאית במכללת Middlebury College's בארה"ב. הבלוג השיתופי של הקורס יוצר מרחב וירטואלי המשמש כמקום מפגש לסטודנטים הלומדים במהלך השנה בסדנאות הקורס. בלוג על-כיתתי מסוג זה נקרא גם Motherblog. מתוך המרחב המשותף הזה מתפצלים לינקים לבלוגים יחידניים של הסטודנטים בקורס. בסרגל מצד ימין בבלוג הקבוצתי/שיתופי ניתן לראות את הקישורים לבלוגים שמנהלים וכותבים הסטודנטים בקורס. היתרון של בלוג שיתופי המתפצל לבלוגים יחידניים מבטא העצמה הניתנת לסטודנטים לכתוב באופן פעיל כמהלך יצירתי ושוטף שאינו בהכרח תגובה להודעה וליוזמה של המרצה (כפי שנעשה בפורומים מתוקשבים). עוד מתברר, כי ארגון המידע בצורה כזו נוח לסטודנטים יותר מאשר פורום מתוקשב (עמי סלנט)

לאור החשיבות של שילוב נקודות מפגש סינכרוניות בקורס מתוקשב נערך בכמה אוניברסיטאות בטקסס ניסוי חדשני המבוסס על ניהול קורסים מתוקשבים באופן אסינכרוני עם טכנולוגיה של ערוצי קול באינטרנט (voice over IP). הניסוי הטכנולוגי התבסס על שילוב של מערכת Skype skype.com, המאפשרת תקשורת אודיו איכותית בין כמה וכמה מחשבים מחוברים באמצעות האינטרנט. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באיזה מידה השימוש המשולב בתוכנת סקייפ בקורס אסינכרוני משפר את האינטראקציה בין קבוצות הלומדים ובאיזה מידה משפר השימוש בערוץ קול זה את ההנחיה והאינטראקציה של המרצה בקורס המתוקשב. נמצא כי התקשורת הקולית מבוססת SKYPE היא מבחינתם אפקטיבית יותר כי הם יותר ממוקדים ויותר מודעים לנושאי החקר המועלים במהלך האינטראקציה. הנושאים בהם דנו הלומדים התגבשו טוב יותר ונעשו יותר בהירים בעקבות שיחות הסקייפ ( Cheng-Chang (Sam) Pan and Michael Sullivan)

מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .

המלצות לגבי המבנה והרכיבים של אתר קורס מקוון – חלקי או מלא – שכדאי שיופיעו אצלך כמרצה. המודל התגבש לאחר ניסיון מצטבר של 6 שנים בהוראה מקוונת, וכמובן – איך לא? – כולל תובנות חשובות ובקשות שנאספו מן הלומדים עצמם. לפניכם במאמר מתודולוגי זה פירוט ההמלצות לרכיבים, והשיקולים הפדגוגיים שנלווים אליהם. הרכיבים שפורטו במאמר הם המלצה למסגרת של קורס אקדמי מקוון ברשת שעשויים לשדרג את אתר הקורס שלכם. בסיס המחשבה שעמד מאחריהם הוא של תועלת אתר הקורס, הן למרצה והן ללומדים (ליאת בדיחי-אייל)

כמה עצות נבונות כיצד לתכנן קורס מתוקשב מוצלח ניתנו במאמר מועיל שהתפרסם לאחרונה בכתב העת EDUCAUSE. מתוך העצות המועילות רצוי לציין במיוחד שניים: א. חשיבה אחרת על היפוך תפקידים בקורס המתוקשב: המרצה בקורס מתוקשב צריך לראות עצמו כארכיטקט, יועץ, מנחה ודמות חיקוי ולא בהכרח מרצה המשדר תכנים וחומרים. רצוי לתת לסטודנטים תפקידים פעילים בקורס מעבר לתפקידם הרגיל של לומדים, הם יכולים לשמש בתפקיד פעיל של שוליה (Apprentice ) או חניך תורן בקורס. ב. קורסים מתוקשבים טובים אינם בהכרח מרכזי תכנים אלא מרכזי אינטראקציה ( Oblinger, Diana. G. & Brian L. Hawkins ).

המחקר המתואר במאמר זה נערך בקורס "אדם ובריאותו", שניתן לסטודנטיות המתמחות בהוראת מדעים בחינוך היסודי. הקורס שילב חקר אירוע בסביבת פורום מקוון. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התרומה הייחודית של שיטה זו ללמידת תוכני הקורס. במטרה לגלות את רמת המעורבות של הסטודנטיות בלמידה ואת רמת בניית הידע שהתרחשה, נותחו תוכני הודעות הסטודנטיות לפורום. כמו כן נבדקו עמדותיהן כלפי שיטת לימוד זו. נמצאו דגמים שונים של מעורבות בלמידה ושל בניית ידע, שהיו נפוצים במידה שונה. התוצאות מרמזות על קשר אפשרי בין מרכיבים אלו של הלמידה בפורום. עמדות הסטודנטיות כלפי הלימוד בשיטה זו היו חיוביות . התרומה הייחודית של סביבת הפורום לחקר האירוע הייתה בעיקר בארגון יעיל של הלמידה השיתופית (אילון, בתיה)

מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)

באמצעות אתר מלווה קורס הסטודנט יכול לראות נושא של כל שיעור, לחזור לנושאים שנלמדו, לחבר בין נושאים וליישם את התכנים בהיותו מורה במסגרת ההתנסות המעשית. לאתר המוצג שותפי תפקיד רבים : המדפ"ית שמתכננת, בונה, מלמדת ומנהלת את האתר, סטודנטים מלימודים סדירים והסבות והמורים המאמנים שיכולים לעקוב אחר נושאי הלימוד של פרחי ההוראה שהם חונכים ולהשתמש בעצמם בחומרים. המצגת הוצגה בהרצאתה של סמדר בר-טל ממכללת לוינסקי בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05.

ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

אוניברסיטת אוהיו (Ohio State University ), הנחשבת שנים כאוניברסיטה המובילה בתחומי הכשרת מורים למקצועות הטכנולוגיה, יזמה בשנתיים האחרונות פרויקט משמעותי לתקשוב מלא של המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים לתחומי הטכנולוגיה. המטרה הייתה לחזק את איכות ההכשרה הפדגוגית, טיפוח הלמידה הגמישה והקשר עם המורים המתחילים. לצורך כך, כל המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים באוניברסיטה נבנה סביב מערכת תקשוב חינוכית מסוג WEBCT . כל חומרי הקורס, המטלות, לוח הציונים, ותכנית הלימודים הועלו למאגרים ממוחשבים באינטרנט. המחקר מסכם את הפרויקט ומנתח את עמדות הסטודנטים להוראה וחברי הסגל ( Zirkle, Chris ).

מטרת המחקר להגביר את האינטראקציות ורמת החשיבה הרפלקטיבית בקורס "יסודות החינוך" שנערך באוניברסיטת Texas Pan-American. פותח מודל השילב את שיטות ההוראה בלמידה מרחוק והכתה המסורתית, ועוצב ממשק מקוון שנעשה בו שימוש בתדירות גבוהה מעבר לשעות הלימוד בכתה. כמו כן פותחו מנגנונים להערכה עצמית כגון מבחני ידע מקוונים. המודל המשולב הרחיב את ההזדמנויות להשתתפות וחשיבה רפלקטיבית. (Martha Jeanne Yanes)

מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)

המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)

הסקירה כוללת את הפרקים הבאים: דירוג קורסים וירטואליים על פי מידת שילוב הסביבה המתוקשבת -Web Integration Continuum המודל של באנק וחובריו (Bonk et al, 1999). המודל של בארון (Barron,1998). המודל ב "מדריך להוראה מקוונת" 2000 ג'ודית' בוטצ'ר מהאיגוד לרשתות חינוך ומחקר (CERN), ודירוג קורסים וירטואליים על פי מידת מעורבות המורה בתהליך הלמידה (Hannum, 2000).