מילת מפתח: קורסים
מיון:
נמצאו 50 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

  • סיכום

    כותבת המאמר מאירה שתי בעיות מעשיות מרכזיות שחשפה במסגרת מחקר עצמי על קורס מתודולוגי באוריינות (קריאה, כתיבה) שלימדה בכיתת מתכשרים שלמדו במסגרת " Teach For America" (TFA): 1. תפיסת החסר (deficit perspectives) ו-2. העדר אוטונומיה. זאת בתקופה המאופיינת בפיקוח מדינתי ומחוזי קפדני (סטנדרטים) שהמתכשרים ומורים חווים בבתי-הספר. טענת הכותבת היא שתפיסת ההכשרה במסגרת ה-TFA מחזקת במשתתפים תפיסה טכנית/מרשמית של ההוראה וראיה סטראוטיפית של תלמידים.

  • סיכום

    סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

  • סיכום

    חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

  • סיכום

    המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

  • סיכום

    במאמר זה מובאת סקירה של קורס אשר בהיבט התוכני מתמקד בפעולתה של תקשורת ההמונים, מתוךהנחה שבעידן שבו אנו נמצאים, המאופיין בדינמיקה של גלובליזציה ובהיגיון פוסט-מודרני, התקשורתהופכת לאתר המרכזי שבו מתעצבות התודעה הפרטית והתודעה הציבורית. המאמר מציג, באמצעות תיאור הקורס הקונקרטי, עקרונות מנחים כלליים להובלת תהליך פוליטיזציהבקרב סטודנטים, ומנסה להבהיר את חשיבותו ואת תועלתו של התהליך בהקשרים הפוליטיים, החברתייםוהתרבותיים שבתוכם פועלת החברה הישראלית של תחילת העשור השני של המאה ה-21 (אמנון יובל).

  • סיכום

    המחקר בדק את מידת שביעות הרצון של מורים מהקורסים של "אופק חדש" הניתנים למורים בשנת ההוראה השנייה, ואת הקשר בין ארבעה מדדים שנבדקו לבין הצלחת הקורסים: ארגון הקורס ואיכות ההוראה; אקלים הכיתה; יחסי מרצה סטודנטים; וקורס גנרי מול קורס ייעודי. עוד התמקד המחקר בתפיסת ההבדלים בין הקורסים הללו ובין קורסי הסטאז' הניתנים בשנת ההוראה הראשונה (צפי טימור).

  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את הפרספקטיבה של מורה לכתיבה לגבי שילוב של פייסבוק, אתר רשת חברתית, בקורס לכתיבה באנגלית ברמה אוניברסיטאית בטייוואן. הנתונים כללו ראיונות עם המורה ופוסטים שנכתבו בשיעור בפייסבוק. מהתוצאות עולים שלושה נושאים לגבי השימוש בפייסבוק: ההשתתפות של הסטודנטים, הקשר בין הדיון בכיתה לדיון בפייסבוק, והמזמינות של פייסבוק. זוהו התכונות שמונחות בבסיס כל אחד מהנושאים הללו (Li-Tang Yu, 2014).

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בהצגת פיילוט שבו שולבה גישת הכיתה ההפוכה כשיטת הוראה. תוצאות הפיילוט שופכות אור על האתגרים ועל היתרונות הטמונים בשילובן של טכנולוגיות חדשות, הן מנקודת מבטם של הסטודנטים והן מנקודת מבטם של המרצים. הפיילוט התקיים בסמסטר אביב 2013 בקורס אנליזת תהליכים בעזרת שיטות נומריות, בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. במסגרת הפיילוט הומרו שבועיים של הקורס, הנלמד בשיטת ההוראה המסורתית, למתכונת של הכיתה ההפוכה. השתתפו 93 סטודנטים, מרביתם בסמסטר שישי ללימודיהם ( דניאל לוין, אביגיל ברזילי) .

  • סיכום

    המילה קורס אינה מבטאת עוד את הדרך שבה למידה מתממשת. כך חשים ביותר ויותר מוסדות אקדמיים המשלבים שיטות למידה מתקדמות. המונח הרווח כעת הוא "learning experience" במקום המילה קורס. השימוש במונח כמו "חווית למידה" מבטא את מה שבאמת מתרחש בלמידה כיום במספר מוסדות אקדמיים: שבירת המבנה הלינארי של התוכן, התבססות רבה על למידה חברתית של קהילת עמיתים, קיומן של יחידות למידה קצרות מאוד והיכולת ללמוד במנותק מזמן או מקום כלשהו. האם היציאה ממסלול מובנה של למידה תכחיד את המילה "'קורס"? ימים יגידו.

  • סיכום

    כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

  • סיכום

    מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בקורסים מקוונים ובאפשרות שהם יחליפו למידה פנים אל פנים. מחקר מצא כי סטודנטים שהשתתפו בקורסים מקוונים דיווחו על רמות נמוכות יותר של נוכחות המנחה (MURRAY, COREY, 2013).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר דרכים אחדות להערכת למידה של סטודנטים בקורס אקדמי, והן: שימוש במטלות ביצוע, הערכות עמיתים ורפלקציות. כמו כן מציג המאמר תוצאות של מחקר הערכה שבחן דרכי הוראה חדשניות המשלבות הערכה לשם למידה. המחקר מצא כי דרכי ההערכה בקורס מקדמות להבנת הנלמד מהיבטים מגוונים (מיה קאליר-מירב, ואילת ברעם-צברי, הטכניון) .

  • סיכום

    עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

  • סיכום

    מחקר אשר התפרסם בימים אלו (חודש אוקטובר 2012 ) בארה"ב מצא כי שילוב יישום מתוקשב של טוויטר בקורסים תורם למעורבות רבה יותר של הסטודנטים בלמידה . המחקר של Christine Greenhow נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב . קורסים שבהם המרצים שילבו והטמיעו שימוש בטוויטר ( רשת חברתית להודעות קצרות עד 140 אותיות ) כאמצעי לאינטראקציה גרמו למעורבות רבה יותר של הלומדים . גם הישגיהם בלמידה היו גבוהים יותר בהשוואה לסטודנטים שלא השתמשו בטוויטר.

  • סיכום

    ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

  • סיכום

    המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).

  • סיכום

    במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

  • סיכום

    המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין