המחקר הנוכחי הוא מקרה בוחן אמפירי הבא לבחון האם ובאיזו מידה השימוש בטכנולוגיה השיג את המטרות המוצהרות של פרויקט שבוצע על ידי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות העצמאיות (להלן: חמ״ע). בפרויקט זה לקחו חלק 5,075 סטודנטים מ-11 מדינות חמ׳׳ע, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. המחקר בוחן את מאפייני אוכלוסיית המשתתפים בפרויקט, ציפיותיה ומניעיה ללימודים, מידת שביעות רצונה מהלימודים, תרומתו של הפרויקט לה במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזיקה ליהדות ולישראל) וכן את נכונותה לעלייה ולרישום ללימודים גבוהים בישראל ( ניצה דוידוביץ'. אלעזר לשם) .

מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

מאמר זה מציג סקירה שיטתית של הספרות שפורסמה בנושא קורסים מקוונים MOOC בשנים 2008-2012 (Liyanagunawardena, Tharindu Rekha, Andrew Alexandar Adams, and Shirley Ann Williams, 2013)

סקירה אודות הכלים הדיגיטאליים הנפוצים ביותר בהוראה מתוקשבת בארה"ב. הסקירה מבוססת על סקרים וראיונות עם מרצים במכללות האמריקאיות המשולבים בתחומי ההוראה המתוקשבת והקורסים המקוונים בלמידה מרחוק . מבין הכלים הדיגיטאליים שנסקרו בסקירה זוכה למעמד הבכורה הכלי המתוקשב הנקרא Articulate Studio המאפשר פיתוח והקמת אתרי קורסים מתוקשבים עשירים ומגוונים . כלי דיגיטאלי נוסף הזוכה להצלחה הוא מחולל הקמת אתרי למידה מתוקשבים SmartBuilder שאינו דורש כל ידע טכני או תיכנותי. עוד כלי דיגיטאלי שימושי ויעיל לארגון מידע מתוקשב באינטרנט נקרא .LiveBinders.

חילוקי הדעות לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אינם בהכרח רק לגבי ההיבטים הפדגוגיים של הלמידה מקוונת אלא גם לגבי זכויות הקניין הרוחני של חומרי הלמידה בקורסים המקוונים. לאחרונה נשמעת הדרישה של המרצים המלמדים במכללות האמריקאיות לגבי הפצת תכני הלימוד מעבר לגבולות הקמפוס. ארגון המרצים אמריקאי (AAUP ) הביע לאחרונה את דאגתו מעניין הקניין הרוחני של חומרי הלמידה והתכנים המועלים לקורסי הMOOC תוך מתן נגישות מלאה לעשרות אלפי לומדים ברחבי העולם ( Peter Schmidt ).

במקביל לפריחת הקורסים המקוונים והאחידים מסוג MOOC באוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בארה"ב ( MIT, סטנפורד, פרינסטון, ייל, הארווארד, דיוק וכו' ) מתפתחים גם דגמים מגוונים יותר של קורסים מקוונים המנסים לפתח דגמים פדגוגיים ייחודיים יותר של אינטראקציה בקורסים. הדגם הקרוי cMOOC מדגיש יותר את האינטראקציה החברתית בקורס המקוון ולא רק את ההרצאות של המרצים בוידאו . דגם זה של קורסים מקוונים מבוסס על הגישה הפדגוגית של קונקטיביזים מבית מדרשו של סימנס. במידה רבה קורסי הMOOC של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מבוססים על דגם זה והם מדגישים יותר למידת עמיתים ואינטראקציה רבה בפורומים של הקורס המקוון.

נתונים מעודכנים על מגמות התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אשר הפכו להיות ה"אופנה" האחרונה בתחומי הלמידה מרחוק בארה"ב ובעולם. קורסים מקוונים, עוד לפני "אופנת" הMOOC , קיימים כבר בקרב 74 אחוז מהאוניברסיטאות והמכללות בארה"ב. רק 13 אחוז מהאוניברסיטאות והמכללות בארה"ב מציעות כיום (2013) קורסים מקוונים מסוג MOOC , אבל 43% מהאוניברסיטאות והמכללות מתכננות ונערכות לפתוח קורסי MOOC תוך שלוש שנים.

כותב ג'יי הורוויץ על תופעת ה Mooc : התמונה שמצטיירת איננה של מהפכה חינוכית ולא של הרס החינוך, אלא של משהו הרבה יותר בנאלי. לאחרונה, על אף העובדה שההתלהבות (לפחות בעיתונות) עדיין גדולה, יש סימנים שהגופים שמשווקים קורסי MOOC מעצבים את עצמם מחדש, ועכשיו הם בסך הכול מערכות לניהול הלמידה. הבעיה היא שיש כבר רבים כאלה, ואם זה כל מה שיוצא מהבטחת ה-MOOC העיתונות תצטרך לחפש תופעה חדשה שעליה היא תוכל להרעיף כותרות" ( ג'יי הורוויץ).

סקירה מועילה של דלית לוי , מומחית מובילה בישראל לתחומי קורסים מקוונים, המביאה אפיונים שונים ומתקדמים של קורסי מקוונים מסוג OC. הדגש הוא על סביבת למידה מקוונת, פתוחה ורבת שותפים בה הלומדים יוצרים ומפתחים בהדרגה את רשת הלמידה האישית (PLN) שלהם, מתוך אינטראקציות שהם מקיימים בצמתים ובקישורים של הסביבה הדיגיטלית המרושתת.

המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

ג'יי הורוויץ דן בשאלה האם הגורם המרכזי בפיתוח ובשגשוג קורסים של למידה מקוונת הוא הרצון להעצים את הלמידה וליצור חוויה שונה מן המקובל או שהגורם המרכזי הוא הרצון לחסוך כסף. בהקשר זה הוא דן בסקירה שערך גוף קנדי שעוסק בלמידה מרחוק, על מחקרים שבחנו אם וכיצד הלמידה המקוונת תורמת לחסכון כספי. אפשר להגיד שעל אף העובדה שבמשך העשור האחרון מוסדות להשכלה גבוהה אימצו קורסים מקוונים בצורה די מאסיבית, עדיין רחוק מלהיות ברור אם הקורסים האלה משיגים את המטרות שמציבים להם. יתרה מזאת, עדיין אין תמימות דעים בנוגע למטרות האלו. יש עדיין מי שמקווה שהקורסים יקדמו למידה אחרת ולא רק חסכון כספי.

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

האופנה האחרונה בלמידה מתוקשבת באינטרנט הם הקורסים המקוונים מסוג MOOC ופרופסור דפנה קולר היא אחת החלוצות בתחום מתפתח זה בארה"ב ובעולם . באתר "קורסרה", שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם. השבוע בחר בה המגזין "טיים" לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם, כמי שמובילה מהפכה חינוכית גלובלית ( מאיר אורבך) .

אם מקום עבודתכם, בית הספר, האוניברסיטה או המכללה שבה אתם עובדים עומדת לעבור ל Moodle 2 ממערכת Moodle 1.9 העדכון הזה הוא בשבילכם! בימים אלו נערך מרכז התקשורת של מכון מופת להעברת האירגונים והמכללות העובדים עמם ממערכת מוודל 1.9 למוודל 2.5. במסגרת היערכות זו גובש מסמך המפרט את המשמעות והשיפורים של המעבר למערכת החדשה ( רותי סלומון) .

מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .

מחברי המאמר חוקרים בהרחבה את המניעים של בוגרים צעירים ומבוגרים להשתתפות בשתי מסגרות של קורסי טכנולוגיית מידע (ICT): למידה מקוונת וקורסים פנים-אל-פנים. משתתפים מבוגרים יותר הפגינו אינסטרומנטליות גבוהה יותר כאשר ההבדל בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הסובייקטיבי היה גדול. הממצאים של מחקר זה שופכים אור חדש על הנחות תיאורית הבררנות הרגשית חברתית ( Leen, E. E., & Lang, F. R).

רותי סלומון , אחת המובילות בישראל בפיתוח ובהטמעת סביבות מתוקשבות מסוג MOODLE כותבת על הרצאתו של מרטין דוגיאמאס , מייסד הפלטפורמה והארכיטקט שלה , בעקבות הכנס בפברואר 2013 . היא מדגישה במאמרון שלה כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם ( רותי סלומון ) .