קהילת לומדים
מיון:
נמצאו 111 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    הסיכום של מקורות המידע והדגמים הפדגוגיים בישראל ובחו"ל מתייחס גם לבתי ספר (מורים, תלמידים) וגם למסלולים בחינוך הגבוה (מרצים, מכללות, אוניברסיטאות, קורסים מקוונים). הסקירה כוללת גם כלים מתוקשבים מומלצים ליצירת קהילה פעילה של לומדים ומדריכי עזר לתפעול הכלים המתוקשבים (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התפקיד שסיפור סיפורים עשוי למלא בלמידה מקצועית של מורים לאנגלית. המאמר מתבונן בדרכים שבהן סיפורים מעצבים את חיי היומיום שלנו, ומתייחס לאופן שבו הפוטנציאל ליצירת משמעות של סיפור סיפורים עשוי לאפשר לנו לקבל תובנות לגבי עבודתנו כמחנכים (Doecke, Brenton, 2015).

  • סיכום

    במחקר נבדקה הדרך שבה מורי מורים מתחילים ומנוסים לומדים בקהילייה ומתפתחים מקצועית, ונבחנו דפוסי ההתפתחות המקצועית (או העדרה) בעיקר בזיקה להעמקת החשיבה בקורסים במכללה. הנתונים נאספו במהלך הפעלה של שלוש תוכניות שנתיות שונות להתפתחות מקצועית למורי מורים במכללה בישראל. בכל אחת מהתוכניות היו 3 שלבים: הראשון – חשיפה להיבטים שונים של "הוראת חשיבה" (Ritchhart et al., 2011), השני – שילוב חשיבה בהוראה בשיטות חדשות, השלישי – רפלקציה על הפדגוגיות ומעשה ההוראה (Brody, D. L., Hadar, L. L).

  • תקציר

    חקר מקרה זה מכוון לחקור את אמונותיהם של מורים לגבי למידת מורים בקהילות למידה מקצועיות והשפעתן על פעילויות למידה קולגיאליות בשתי מחלקות של בית ספר תיכון בהונג קונג. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה ותצפיות. המחברים מציעים כי לאמונות מורים יש תפקיד חשוב בסיוע או במניעה של יוזמות רפורמה בהתפתחות מורים (Tam, Angela Choi Fung, 2015).

  • תקציר

    למידה מקצועית בהוראה דיפרנציאלית (Differentiated Instruction) היא תהליך למידה מורכב עבור מורים מתחילים. מחקר זה בוחן את ההשפעה ההדדית שבין משאבי עבודה (כלומר, אוטונומיה של מורים ומאפיינים של קהילות למידה מקצועיות) לבין משאבים אישיים (כלומר, מסוגלות עצמית של מורים) המונחים כגורמים מכריעים להתמקצעות בהוראה דיפרנציאלית. המדגם כלל 227 מורים מתחלים מתוך 65 בתי ספר יסודיים (De Neve, Debbie; Devos, Geert; Tuytens, Melissa, 2015).

  • תקציר

    מחבר המאמר טוען כי לעתים יש לשלב בין חקירות פילוסופיות לחקירות אמפיריות. הוא מתאר רצף של שיטות מחקר החל מאיסוף וניתוח נתונים ועד לטיעון והמשגה פילוסופיים. המחבר מתאר עמדה אפשרית אחת שבה המחקר הוא פילוסופי ואמפירי באופן שווה: קהילת החקירה שנהגתה מחדש כשיטת מחקר Golding, Clinton, 2015).

  • לינק

    מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן שימוש בפורומים "פתוחים" – פורומים הזמינים באינטרנט – למטרות הוראה על פני קורסים ושל תכניות. פורום פתוח נוצר ושימש בקורסים במהלך שנה אחת של חינוך למדעים. הפורום ימשיך להיות זמין לכל המשתתפים לאחר שהם יסיימו את הקורס שלמדו, או את התכניות שלהם באוניברסיטה, ויתפתח כקהילה חינוכית "חיה" על פני קורסים רבים, רמות ותכניות (Geelan, David R, 2015).

  • תקציר

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מפתחת רגישות פילוסופית אצל ילדים ומבקשת לראות בשאלה מרחב חי, נושם ומבעבע של חיים תוך יצירת תנאים שיאפשרו יצירתיות, אכפתיות ודאגה. מאמר זה מבקש להצביע על כך שילדים צעירים יכולים לפתח רגישות פילוסופית-חברתית באמצעות קהילת חקר פילוסופית (Community of Philosophical Inquiry) סביב סוגיות הקשורות בעוני, בקו העוני ובמעמד אנשים מוחלשים בחברה (אריה קיזל).

  • תקציר

    ייסוד של סטנדרטים ריכוזיים לתכניות לימודים של בתי ספר המבוססים על קהילות לומדות של מורים, דרושות ככל הנראה לביצוע רפורמה בלימודי מדעים לקראת הוראה מבוססת חקר, במדינות רבות. מחקר זה בוחן הנחות אלה בהתבסס על נתוני ראיונות, מסמכים ומערכי תכנון, משני מורים לכימיה בבית הספר התיכון בסין (Gao, Su. Wang, Jian).

  • תקציר

    מחקר זה בחן שיתוף פעולה בשש קבוצות של הערכת עמיתים בתוך ועידה א-סינכרונית במחשב. התוצאות מציינות שלא התרחש שיתוף פעולה באופן אוטומטי בוועידה שהתקיימה באופן א-סינכרוני במחשב. שיתוף פעולה דורש השתתפות משום ששיתוף פעולה לא התרחש בשתי קבוצות שבהן הייתה השתתפות נמוכה של הסטודנטים; אולם, ההשתתפות לא מובילה לשיתוף פעולה, כפי שהוכח באמצעות הפוסטים שהעלו הסטודנטים ושלא זכו לתגובות מצד חבריהם. שיתוף פעולה דורש אינטראקציה אבל אינו מסתכם באינטראקציה, דבר שהוכח על ידי רמות שונות של שיתוף פעולה על פני דפוסים אינטראקציוניים שונים. הנוכחות החברתית מסייעת להבין את שיתוף הפעולה באמצעות ביסוס של קהילת למידה חמה וקולגיאלית כדי לעודד אינטראקציה והשתתפות (Huahui Zhao; Sullivan, Kirk P. H.; Mellenius, Ingmarie, 2014)

  • מאמר מלא

    כתביו של לי שולמן מעוררי השראה. הוא תרם לשיח החינוכי מושגים רבים (הידוע שבהם הוא "ידע תוכן פדגוגי") וזכה באין־ספור פרסים. היום הוא מתרכז באתגרי החינוך היהודי ומעורב בפרויקטים חינוכיים רבים, גם בישראל (יורם הרפז).

  • תקציר

    במאמר זה מובאת סקירה של קורס אשר בהיבט התוכני מתמקד בפעולתה של תקשורת ההמונים, מתוךהנחה שבעידן שבו אנו נמצאים, המאופיין בדינמיקה של גלובליזציה ובהיגיון פוסט-מודרני, התקשורתהופכת לאתר המרכזי שבו מתעצבות התודעה הפרטית והתודעה הציבורית. המאמר מציג, באמצעות תיאור הקורס הקונקרטי, עקרונות מנחים כלליים להובלת תהליך פוליטיזציהבקרב סטודנטים, ומנסה להבהיר את חשיבותו ואת תועלתו של התהליך בהקשרים הפוליטיים, החברתייםוהתרבותיים שבתוכם פועלת החברה הישראלית של תחילת העשור השני של המאה ה-21 (אמנון יובל).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

  • לינק

    המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מציעים קווי הנחייה עבור מנחים מקוונים כדי לסייע/להקל על הפיתוח של קהילות למידה בקורסים מקוונים(Yuan, J.; Kim, C., 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר מחקר שניסה להעריך את השילוב של ויקי (Wikis) ככלי לימודי להשגה מוצלחת של יעדי למידה בקורס בספרות ושפה לכיתה ה'.התוצאות הדגישו את התפקיד המשמעותי של המחנך כמו גם את החשיבות של תכנון ומבנה השיעור והפעילויות (Eteokleous, Nikleia, Ktoridou, Despo, and Orphanou, Maria, 2014).

  • לינק

    מעצם טבעה של הלמידה מרחוק, הסטודנטים נמצאים במיקומים שונים זה מזה ומהמנחה שלהם. האתגר הניצב בפני המנחה הוא בהבנה כיצד לגרום לסטודנטים להרגיש מחוברים ולהיות מסוגלים להצליח בסביבת למידה חדשה זו. הפיתוח של תחושת הקהילה הוא דרך יעילה ואפקטיבית לעזור להבטיח את ההצלחה של תכנית למידה מרחוק ויכול לפנות ישירות לאתגר של שחיקה בלמידה מרחוק. על ידי פיתוח תחושת קהילה, המנחה יכול ליצור סביבה המובילה להצלחה של הסטודנט (Moore, Robert , 2014).

  • סיכום

    המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין