מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).

נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .

מורים מאמנים באוניברסיטה צריכים להפעיל סגנונות פיקוח ספציפיים וסוגי שיח במהלך התצפיות לאחר השיעור כדי לסייע לפרחי ההוראה לפתח יכולות של התאמה לתלמיד, כגון: הצדקת קבלת ההחלטות, איזון הניסוי והסיכון עבור התלמידים, ודיון בהתאמות הלמידה כדי לענות על צורכי התלמידים(Soslau, Elizabeth, 2012)

הטענה של המחקר הנוכחי , שנערך באנגליה, היא כי למאפייני התרבות הארגונית של בתי הספר בהם מוצבים פרחי ההוראה במהלך התמחותם המקצועית יש השפעה משמעותית על התגבשותם כמורים בתחומי דעת שונים. השפעה זו היא לעתים משמעותית יותר לעתידו של המורה יותר מכל גורם הכשרה אחר. הקליטה של פרחי ההוראה בבתי הספר תלויה במאפייני תחום הדעת וביחסי העבודה בין המורים והתמיכה ההדדית של מורי שכבת הגיל או תחום הדעת בביה"ס. כאשר מצב יחסי העבודה ירוד בגלל תרבות ארגונית מסוימת בביה"ס או השלכות שחיקת המורים הוותיקים אז גם עתידו המקצועי של פרח ההוראה יהיה מעומעם . המחקר נערך בבתי ספר באנגליה שם מרבית הכשרת המורים נעשית באופן מעשי בבתי הספר. ( Alaster Scott Douglas).

המאמר מתאר את תהליך ההערכה מבוסס סרטי וידאו שנועד להקנות משוב והנחייה לפרחי הוראה המוכשרים לתפקידי חינוך בגיל הקדם יסודי בארה"ב. פרחי ההוראה המיועדים לתפקידי בגילאי הקדם יסודי מתעדים ומצלמים את עצמם בהתמחות המעשית בשדה ואחרי כן נפגשים עם המורים המאמנים ומורי המורים שלהם יחד עם עמיתיהם לקורס על מנת לדון ולנתח את אירועי הלמידה והאינטראקציות בגני הילדים או בכיתות היסוד. התהליך המתואר הוא חלק אינטגרלי כיום מפרויקט CLASS בארה"ב ( Laparo, Karen M.; Maynard, Christine; Thomason, Amy; Scott-Little, Catherine) .

מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

במסגרת המחקר שנערך במערכת הכשרת המורים באנגליה , נבדק השילוב של בלוגים במהלך ההכשרה הפעילה של פרחי ההוראה שם. הבלוגים האישיים-מקצועיים שימשו כאמצעי בידי פרחי ההוראה לפיתוח ההבנה שלהם לגבי מושגים גיאוגרפיים וגם כמרחב למידה לפיתוח שיעורים ותכנון שיעורים לפני הצבתם בבתי הספר. ממצאי המחקר העלו כי הבלוגים של פרחי הוראה הפכו להיות מוקדי פעילות מועילים לגיבוש הידע הפדגוגי שלהם וההיערכות הסף לקראת ההתמחות בהוראה בבתי ספר ( Phil Wood) .

במאמר זה מתואר מודל לשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי, מודל שפותח לצורכי קורס לתואר שני במסגרת לימודי ה-M.Teach להכשרת פרחי הוראה. במאמר יידון מודל זה ותידון משמעותו במעבר מ-PCK-Pedagogical Content Knowledge ל-Technological Pedagogical Content Knowledge) TPACK) בכל הנוגע לתוצריו – פרחי הוראה. במודל זה משמש המרצה דגם לחיקוי (role model) בדרכי ההוראה, בדרכי ההערכה, בדרכי השימוש שלו בידע טכנולוגי ובשילוב שלושת סוגי הידע: ידע תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי ( אביבה קליגר , ענת אוסטר-לוינץ) .

המחקר שנערך באירופה (אנגליה) בדק את השימוש בועידות וידאו כאמצעי להשבחת הכשרת המורים שם. במסגרת המחקר נבדקו ההיבטים של יצירת ההקשר, הרפלקציה העצמית וההתפתחות הידע ההתנסותי של פרחי ההוראה שלמדו באמצעות ועידת וידאו באינטרנט. המסקנות של המחקר מצביעות על כך כי ההתפתחות המקצועית וההתנסותית של פרחי ההוראה שהשתתפו בוועידת הוידאו (המשודרת בזמן אמיתי) היא מוגבלת יחסית מבחינת היבטי רפלקציה , הבנה וידע התנסותי ( RuoLan Wang & Rolf Wiesemes ).

מאמר זה עוסק בלמידה מקוונת שהתנהלה במכללה האקדמית לחינוך אחוה. למידה שניהלה מדריכה פדגוגית עם הסטודנטים שלה בעת מבצע 'עופרת יצוקה'. מסקנתו העיקרית של מאמר זה היא שהשימוש המושכל והרגיש שנעשה במעבר מן הכיתה אל המרחב הווירטואלי, קידם את הלמידה ואת ההתפתחות המקצועית של השותפים/ הקבוצה שימשה לא רק כקבוצת תמיכה אלא גם כמקור להעשרה, להבניה של ידע ולקידום יכולותיהם של פרחי ההוראה להנחות ולהוביל את תלמידיהם, אם יתנסו במצבים דומים בעתיד ( דבורה גורב , אדווה מרגליות , תמי ויסמן).

מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).

מחקר של מורים מתואר יותר ויותר כהיבט חשוב בהתפתחות המקצועית. בתגובה, תכניות להכשרת מורים משלבות מחקר מורים בתכניות הלימודים שלהן. המחברים מדווחים על תהליכי מחקר שיתופיים של שתי קבוצות של סטודנטים להוראה בתכנית להכשרת מורים באוניברסיטה, תוך התמקדות בעיבוד ובקבלת החלטות (Marjolein Dobber, Sanne F. Akkerman, Nico Verloop, Jan D. Vermunt).

הסטודנטים להוראת האנגלית יחזקו את השליטה בשפה בחו"ל – מכללת סמינר הקיבוצים יזמה פרויקט חדש לקידום הכשרת המורים לאנגלית, בשם "סטודנטים שגרירים". בפרויקט משתתפים סטודנטים מהמסלול להוראת האנגלית במכללה, שאינם דוברי אנגלית. ברמת שפת אם. מטרת הפרויקט היא לחזק את המיומנויות באנגלית של הסטודנטים באמצעות חשיפתם, לראשונה בחייהם, לקהילה דוברת אנגלית. בניסוי שהתקיים לאחרונה בפרויקט, יצאה משלחת ובה שש סטודנטיות, הלומדות את הוראת האנגלית במכללה בשנים ב' ו-ג', לביקור בן שלושה שבועות בניו-ג'רסי שבארצות הברית.

המחברים בנו דגם של הוראה בשיתוף בבית ספר לחינוך שניתן לשימוש בכל הדיסציפלינות ובכל הקורסים. השאלות שנידונו: (1) אילו מאפיינים מקצועיים תורמים לצוות אפקטיבי המלמד בדגם של הוראה בשיתוף? (2) כיצד מורים בשיתוף מתכננים ומלמדים באופן אפקטיבי? (3) למידה להוראה בשיתוף-כיצד? ו-(4) כיצד רואים מתכשרים להוראה את דגם ההוראה בשיתוף ואת המבנה של קורס מסוג זה? (Graziano, K., & Navarrete, L.A).

המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

המאמר מתאר התפתחות של כישורי שיח ורפלקציה בקרב שלוש מתכשרות להוראה בגיל הרך .באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצה הטרוגנית קטנה. המתכשרות השתתפו בתוכנית הכשרה במכללת לוינסקי. המחקר מבוסס על חקר רב-מקרים, ומתמקד בניתוח הפרשנות של המתכשרות והרפלקציה שלהם מתוך תעתיקי השיח במהלך שלוש שנות התנסות מעשית ( Tal, C) .

מאמר זה מתאר מודל לשילוב לימוד שיעור במסגרת שיבוץ מתכשרים להוראה ומדווח על ההצלחה של יישום מודל כזה בקרב סטודנטים להוראה ובקרב המורים המאמנים האחראים עליהם מטעם בית הספר (cooperating teachers). לסטודנטים להוראה יש הזדמנות לדון ברעיונות חשובים רבים זה עם זה ועם המורים המאמנים האחראים עליהם (cooperating teachers), כולל ב"רעיונות הגדולים" של מתמטיקה, ובציפייה לשאלות הסטודנטים ולתשובות האפשריות שלהם. לסטודנטים להוראה יש גם הזדמנות מובנית לתצפית עמיתים (peer observation) על בסיס קבוע והזדמנות לשתף פעולה עם עמיתיהם ( Gurl, Theresa).