-
לינק
קרול דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, המתמחה בפסיכולוגיה של האישיות ושל המוטיווציה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד . בספר חדש בהוצאת מינדסט, "הפסיכולוגיה של ההצלחה", מאת קרול דואק, היא קוראת לנו להפסיק מיד עם הרעפת השבחים. הרעפת שבחים כזו אינה מחזקת את הילד, טוענת דואק, להפך היא גורמת לו לחרדה, לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות.
-
לינק
המחקר הנוכחי בחן את הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשורת עם אחרים. נוסף על כך, ספרות המחקר מראה כי לכתיבה עצמה ערך טיפולי. לפיכך, תקשורת טקסטואלית באינטרנט – כדוגמת כתיבה בבלוג – עשויה להקל רגשית ולסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים. כמו כן, מאפייני האישיות מופנמוּת ומוחצנוּת נמצאו קשורים למאפייני השימוש באינטרנט. כתיבה בבלוג מזמנת אפוא בחינה אמפירית לבירור מידת השפעתה על הכותב ועל מאפייניו האישיותיים ( עזי ברק ומירן בוניאל-נסים).
-
לינק
המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).
-
מאמר מלא
גם מורים שמסכימים עקרונית עם עמדת הסמכות המגדלת מתקשים ליישמה. זוהי עמדה תובענית מבחינה רגשית; היא מפגישה את המורה עם חולשות, נקודות עיוורות, הזדהויות ורגישויות שלו עצמו ולא רק של תלמידיו; היא מאתגרת את יכולת ההחזקה, ההכלה והאמפתיה שהוא מסוגל לפתח. כדי להכשיר מורים לעבוד מתוך עמדה כזאת, צריך ליצור אקלים חינוכי בבית הספר שמאפשר אותה. עניין זה כרוך לעתים בהנחלתן של עמדות שאינן מקובלות על מקצת המורים, כדי ש"יחס אמפתי למורה" לא יישאר סיסמה ריקה, חשוב מאוד לבנות למורים בתוך בית הספר מרחב להתייעצות – מרחב קונקרטי שכולל הקצאת מקום וזמנים קבועים, ומרחב מטפורי בלבו של המנהל ובעקבותיו בלבבות האחרים. מרחב כזה לא נועד רק ל"כיבוי שרפות", אלא למתן אפשרות ליציאה מהיום יום הלוחץ, לעצירה לצורך התבוננות, לחשיבה לעומק על האירועים כבין־סובייקטיביים, להכרת הסובייקטיביות של המורה. הפניית קשב כזה למורה, שמאפשר התבוננות מעמיקה וזיהוי של רגשותיו וצרכיו מול התלמיד, מול ההורים או מול בית הספר, עשויה למוסס תגובות רגשיות חריפות, לעצור תגובות אימפולסיביות פוגעות, או לפחות למתן ולמזער את נזקיהן לאחר התפרצותן ( שראל , דני).
-
לינק
ילדים בסיכון מעורבים לעתים קרובות בעימותים עם מורים, שמעוררים תחושות עלבון וזעם הן אצל התלמיד והן אצל המורה. כשהמורה מתקשה להכיל את רגשותיו ואת רגשות תלמידו, הוא עלול לנטוש את תפקידו כסמכות מגדלת מיטיבה ולאבד את יכולת האמפתיה שלו כלפי הילד. המורה זקוק לעזרה ולתמיכה שיחזירו לו את יכולת ההכלה וההתבוננות בעצמו ובילד ( דני שראל).
-
לינק
תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים ( יעל אברהם).
-
לינק
אנשי חינוך וטיפול מתארים לא פעם תלמידים הנראים כמי שוויתרו על למידה ועל התפתחות בתחום הנורמטיבי. מאמר זה עוסק במושג הוויתור על הלמידה, תוך קישורו למושגים מתיאוריות שונות. לפי נקודת המוצא למאמר זה, גם כאשר ילדים מצהירים על עצמם כמי שוויתרו על הרצון ללמוד ולהתפתח, ניתן לזהות דיאלוג פנימי עם הוויתור בתוכם, שאליו יכולים אנשי חינוך וטיפול להתחבר כדי ליצור ברית למלחמה בוויתור. כיצד ניתן לגייס את המוטיבציה של ילדים שוויתרו על למידה? (אורית אלפי).
-
סיכום
רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).
-
תקציר
מחקרים רבים בחנו את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה להתפתחותם של הילדים. אולם, הרבה פחות ידוע לגבי האופן שבו יחסים אלה משפיעים על החיים האישיים והמקצועיים של המורים. סקירה זו שוקלת את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה מבחינת רווחתם הנפשית של המורים ובריאותם החל במודל הטרנסקציונלי של לחץ והתמודדות של לאזארוס (Transactional Model of Stress and Coping of Lazarus) מ-1991. בהתבסס על תיאוריות של יחסים בינאישיים, הונח שלמורים יש צורך בסיסי בזיקה לתלמידים בכיתתם ( Jantine L. Spilt, Helma M. Y. Koomen and Jochem T. Thijs).
-
לינק
התמודדות עם עלבון כמעט ואינה נדונה באופן ישיר, וההתמודדות האישית של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא. זווית הראייה שמאמר זה הציע שמה דגש ברור מאוד על התהליכים הרגשיים אותם עובר המורה עצמו, באינטראקציה של עם אחרים בעת קונפליקט. במאמר מנסה ד"ר אורית אלפי להציג דרך עבודה עם מורים על התמודדות עם עלבון המדגישה את המורה עצמו כסובייקט רגיש, פגיע ומגיב. ( אורית אלפי). .
-
לינק
המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).
-
לינק
בימים אלו רואה אור "פסיכולוגיה בחינוך במאה ה- 21", ספרם של פרופ' אבנר זיו וד"ר נעמי זיו. זוהי המהדורה השלישית והמעודכנת של הספר המוערך "פסיכולוגיה בחינוך", שראה אור לפני כשלושים שנים. הספר מתבסס על ממצאים חשובים ומעניינים ממחקרים עדכניים בתחומים שונים ובהם: תלמידים עם לקויי למידה, מחשבים ויעילותם או אי יעילותם בחינוך, השפעותיה השונות של התקשורת האינטרנטית על תלמידים, על יחסי מורה – תלמיד, על דרכי ההוראה ועוד. על עבודתם המשותפת ביצירת הספר אומרים השניים: "חברנו יחד אב ובתו: שנינו למדנו פסיכולוגיה, שנינו מכירים בחשיבות העבודה החינוכית ושנינו סבורים כי חשוב ביותר ליישם את הידע הפסיכולוגי בפעילות החינוכית השוטפת. על אף שאנו מייצגים שני דורות גישתנו דומה, והשילוב של הניסיון, התובנות ונקודות המבט תרמו ליצירת ספר זה."
-
לינק
להלן עיקרי הריאיון שקיימה רבקה רוזנר עם פרופ' ראובן פוירשטיין. שיטתו של פוירשטיין נולדה בשנת 1956 כאשר עבד עם ילדי מרוקו. הוא מצא שאף אחד מהמבחנים הבינלאומיים והמבחנים תלויי התרבות שבדק לא נתן ביטוי נאות ליכולת הלמידה של הילדים. כתוצאה מכך פותחה שיטת אבחון חדשה אשר הובילה בסופו של דבר לתיאוריה שלימה. העיקרון המרכזי בבסיס התיאוריה הוא שהאדם ניתן לשינוי. במקום לבדוק את הידע הנוכחי של הלומד, שיטת האבחון של פוירשטיין מתמקדת ביכולתו ללמוד ידע חדש. ( רוזנר רבקה) .
-
לינק
הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן מנסה ד"ר יוסי ארן ארנרייך לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.
-
לינק
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)
-
לינק
תיאוריית ההכוונה העצמית (SDT) מדגישה את חשיבות ההשפעה של מקורותיו הפנימיים ואישיותו של אדם להתפתחות התנהגותו ולויסותו העצמי. מכאן שהתיאוריה מתעסקת בחקר הנטיות הפנימיות המולדות של האדם ואת צרכיו הפסיכולוגיים. כבסיס למוטיבציה עצמית ואינטגרציה אישיותית, כמו גם למצבים שמסייעים להליכים חיוביים. תיאוריית ההכוונה העצמית לא מתעסקת רק בטבע החיובי הספציפי של הנטיות המולדות דרך ההתפתחות של האדם, אלא גם בוחנת הקשרים של סביבות חברתיות הנוגדות את הנטיות הללו. הפסיכולוג אלן כץ מאמין בישימות הגבוהה של תיאוריית ההכוונה העצמית לחינוך. לא מדובר רק על תיאוריה בתחומי המוטיבציה אלא בתיאוריה מעמיקה מבחינת למידה והתפתחות עצמית. כאשר תומכים באוטונומיה של ילדים , מסייעים רבות להתפתחותם הקוגניטיבית, סקרנותם וצמיחתם היצירתית. תיאורית ההכוונה העצמית צופנת בתוכה רבים מן העקרונות הקונסטרוקטיביסטים בחינוך.
-
לינק
בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה מדגימה הד"ר חנה דויד כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.
-
לינק
סקירת ביקורת על ספרו של לב ויגוטסקי , חשיבה ודיבור . ישנה הסכמה כי זהו ספרו החשוב ביותר של לב ויגוטסקי. " בספר הזה ישנה ביקורת עניינית ומעמיקה של ויגוטסקי על התיאוריות של ז'אן פיאג'ה. יפה מאוד שבהוצאה בעברית חשבו לצרף גם את תגובתו של פיאג'ה. התייחסויותיו של ויגוטסקי בתיאור התיאוריה של פיאג'ה, הביקורת עליה ואח"כ התגובה של פיאג'ה מחכימות ומעניינות. "גם התרבות והאופן שבו כל אחד מהאישים מציג את תורתו של השני וגם האופן שבו הביקורת מתבצעת כל אלה מאלפים בעיני וצריכים לשמש דוגמה ומופת". "מרתקת אותי הטענה (והפיתוח וההנמקה) של ויגוטסקי (והופתעתי שפיאג'ה נוח מאוד גם עם אותה הטענה) שמידה מסויימת של אוטיזם היא דבר נורמלי אצל כל אדם. מעניינת הטענה (שוב, שוררת פה הסכמה בין השניים) שכל התנהגות היא הסתגלות ושהסתגלות היא תמיד סוג כלשהו של שיווי משקל (יציב או לא יציב) בין הטמעה והתאמה" ( שלמה יונה) .
-
לינק
ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.
-
לינק
המיתוס החינוכי של סגנונות למידה קיים כבר לא מעט שנים. מומחי חינוך לדורותיהם הסבירו את ההבדלים בין לומדים בעלי יכולות ויזואליות-מרחביות לעומת לומדים בעלי יכולת מילולית וכדומה. במשך 30 שנים נאמר ע"י פסיכולוגים חינוכיים ואנשי פדגוגיה כי שיטות ההוראה צריכות להיות מותאמות לסגנון הלמידה האופייני של הלומד. עתה טוענים חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה כי מרבית המאמרים שנכתבו עד כה בנושא חסרי תוקף מחקרי. מרביתם לא פיתחו מערך מחקרי תקף שיכול להוכיח את הנחות היסוד לגבי קיומם והתאמתם של סגנונות למידה מובהקים בהוראה ובתהליכי למידה. לאור ניתוח העל (מטא) של המאמרים שנכתבו עד כה בנושא סגנונות למידה מביעים החוקרים ספק אם יש הבדלים כה מובהקים בין לומדים מבחינת גישה ונטייה. בהעדר הוכחה אמפירית לקיומם של סגנונות למידה או להשפעתם המהותית הרי החוקרים בתחומי הפסיכולוגיה נותרו ספקניים לגבי החשיבות שמייחסים אנשי החינוך לסוגיית סגנונות הלמידה בלמידה.
פסיכולוגיה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין