המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

פרויד וממשיכיו כתבו על חינוך, על הדמיון ועל השוני בין הפסיכואנליזה לחינוך. "אם חלה לאחרונה התקרבות מחודשת בין התחומים", אומר ד"ר ערן רולניק, "יש לברך עליה". לדידו, "ברור ששתי הדיסציפלינות — הפסיכואנליזה והפדגוגיה — שותפות להרבה מאוד מטרות. ככלות הכול עניינן באדם, בצמיחתו ובהתפתחותו. מטרותיה של הפסיכואנליזה הן לפעמים קצת יותר מדי שאפתניות, ובשונה מהחינוך, היא גם שיטת חקירה וצורת התבוננות על תופעות תרבותיות וחברתיות. עם זאת לפסיכואנליזה יש הרבה מאוד מה לתרום לא רק להבנת יחידים אלא גם להבנת קבוצות וארגונים, ובעיקר לתהליכים לא מודעים המתרחשים בתוך כיתה" (יורם הרפז).

המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).

מטרת המאמר לתאר את המפגש בין דמויות בוגרות (מטפלים, מורים, מדריכים, שוטרים וכו') לבין ילדים ונערים בעלי נטייה להתנהגות אלימה ותוקפנית, תוך הישענות על המשגותיו של הפסיכואנליטיקאי ד"ו ויניקוט. כמו-כן, מתוארים בחלק השני של המאמר היחסים בין הדמויות הבוגרות שמקיפות את הילד והנער לבין עצמן, יחסים שיכולים לנוע בין האשמה הדדית לבין שיתוף פעולה מחזק. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במסגרת יום עיון של המחלקה לחינוך בלתי פורמלי של התנועה הקיבוצית: "חיי החברה אצל ילדים מתבגרים: של מי הדאגה הזו?" ( דני שראל) .

יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה – אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי ( פלג דור חיים ).

לפי ויניקוט, מתבגרים זקוקים למבוגר שלא יכחיש ויטשטש את ההרסנות ההתבגרותית, אלא יקבל אותה, יתמודד אתה וישרוד אותה. ההבנה לגבי הצורך בסיוע להורים להתמודד עם האתגר הגדול העומד לפתחם היא היום נחלת רבים וטובים; מאמר זה מבקש להיעזר בתובנות של ויניקוט ואחרים על מנת להפנות את תשומת הלב לתמיכה שנדרשת עבור צוות בית הספר – הסביבה שבה מבלה המתבגר חלק ניכר מזמנו. איך ניתן אם כן לעזור למורים לשרוד את תוקפנות המתבגרים הקשה בלי להיות נקמניים או נוטשים? ( דני שראל) .

בדיקתו של עולם הציפיות של ההורה מתרחשת במקביל לשלב ההתפתחותי שבו הילד שרוי ומהווה בסיס נפשי להמשך פיתוחה של הפנטזיה ועבודת האבל בכל פעם מחדש. השלבים ההתפתחותיים השונים שהילד עובר מגרים בכל פעם מחדש את עולם הפנטזיות והציפיות של ההורה שנדרש להתמודד עם משימה נפשית- התפתחותית מקבילה לזו שעובר ילדו. בניית הקול ההורי לפי שלבי ההתפתחות של אריקסון (רונית פלוטניק)