פסיכולוגיה
מיון:
נמצאו 69 פריטים
פריטים מ- 61 ל-69
  • לינק

    חינוך גופני , הפסיכולוגיה של הספורט , חוברת טקסטים לחט"ע ( הבית של תמר , 2008 ). החוברת מכסה את הנושאים הבאים : היבטים פסיכולוגיים וחברתיים , מבנה האישיות והעיסוק בספורט, אישיותם של ספורטאים ולא ספורטאים, טבלאות סיכום, תיאוריות וגישות באישיות , תיאורית הדחף ומשמעותה לביצועים ספורטיביים ,היבטים תכונתיים: הצורך בהישג וספורט, חיזוי הצלחה בספורט לפי מבנה האישיות. תיאורית הדחף ומשמעותה לביצועים ספורטיביים. הנטייה המשוקללת להתנהגות ספורטיבית. יישום מטרות בספורט, מסקנות ממחקרים בנושא.

  • לינק

    בעוד תחומי דעת שונים ניסו ליישם גישות פדגוגיות–קונסטרוקטביסטיות בהוראה הפעילה שלהם באינטרנט הרי תחומי הוראת הפסיכולוגיה בעולם נשרכו מאחור ולא מיהרו לחדש. המאמר הנוכחי מתאר אסטרטגיה קונסטרוקטיביסטית להוראת תהליכים קבוצתיים בפסיכולוגיה באמצעות למידה מתוקשבת באינטרנט. האסטרטגיה שהופעלה בקורסים בהוראת הפסיכולוגיה היא Collaborative Online Research and Learning -CORAL-method , שיטה קונסטרוקטיביסית אשר במהלכה סטודנטים משני קורסים מקבילים באוניברסיטאות שונות ומרוחקות לומדים וחוקרים בצוותא באמצעות האינטרנט את נושאי התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה. בעודם מנסים לגבש הצעת מחקר משותפת לומדים וחוקרים הסטודנטים את התהליכים הקבוצתיים שלהם עצמם באמצעות התקשורת הממוחשבת באינטרנט. לרשות הסטודנטים עמדו כלים ממוחשבים כגון קבוצות דיון מתוקשבות , פורומים מתוקשבים, חדרי שיחה מסוג IRC, כלים מתוקשבים לניהול מתוקשב של קבצים משותפים ועוד. בעקבות הניסוי באינטרנט הצליחו הסטודנטים לצבור תובנה גבוהה יותר על סוגיית התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה בהשוואה לקורסים הרגילים בהם נחשפו הסטודנטים לתכנים בלבד ללא אינטראקציה עם עמיתים מרוחקים ( Donna Ashcraft, Thomas Treadwell, V. Krishna Kumar).

  • לינק

    מצגת ההרצאה של ד"ר סמדר תובל מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים: הכלה; בידול; וריבוד חברתי. צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי. לטענת תובל נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול.

  • לינק

    ספרם החדש של פרופסור עירית קופרברג, חוקרת שיח וד"ר דוד גרין פסיכולוג קליני מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד נבנית משמעות עם מצוקה? לאילו אתרים לפתרון בעיות פונים אנשים מיוסרים על מנת להציג את בעיותיהם ולדון בפתרונות אפשריים? באיזו מידה מתייחסים אנשי המקצוע לבעיות המוצגות ומסייעים לפונים במציאת פתרונות. פרופסור עירית קופרברג וד"ר דוד גרין חקרו שיח בעת מצוקה באתרים שונים, כמו הרדיו, הקו החם והאינטרנט. המחברים נשענו בעבודתם על מסגרת תיאורטית קונסטרוקטיביסטית –פרשנית, המעוגנת באנתרופולוגיה בלשנית, ניתוח השיחה, חקר הנרטיב ופסיכולוגיה קלינית, בנוסף לניסיונם המקצועי.

  • סיכום

    הספר הזה, שרובו פרי כתיבתם ועריכתם של אנשי המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן שבמכון וינגייט, מצליח להעלות את החינוך הגופני והספורט על מפת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בישראל. הוא מצליח להראות את ההיבטים החינוכיים השונים של הספורט בדרך מקיפה, מגוונת, בין-תחומית ובנויה כהלכה בעשרה פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מביאים את התמונה הכללית והעקרונית של הספורט והקשרים החינוכיים, ששת הפרקים שלאחר מכן עוסקים בהיבטים חינוכיים מסוימים של הספורט והחינוך הגופני, והפרק האחרון מסכם בהצגת גישה מערכתית מקיפה הנוגעת לכל גורמי החינוך והספורט הפורמאליים והבלתי פורמאליים (יובל דרור)

  • סיכום

    סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.

  • לינק

    הקראת סיפורים והדיון בהם כאמצעי לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים דוגמא מובהקת לפעולה ראשונית למניעת בעיות נפשיות. זהו אמצעי זמין, הניתן להפעלה בקלות יחסית על ידי ההורים ואנשי חינוך. הכישורים השונים הכלולים במושג אינטליגנציה רגשית מהווים מיומנויות יסוד החיוניות לתפקוד בחברה האנושית המורכבת, ורבת הדרישות. כישורים אלה מאפשרים עמידה בפני מצבי משבר, הפחתה של פתולוגיה נפשית, והתמודדות יעילה עם אתגרי גדילה והתפתחות. ילדים צעירים חסרים במיוחד את המורכבות הקוגניטיבית ואוצר המילים לשם ביטוי מגוון רגשותיהם. לכן, סיפורים המשקפים את מורכבותם הרגשית, יש השפעה משחררת רבת עוצמה, בכך שהם מאפשרים לילדים "להרגיש שמישהו מבין אותי ". בנוסף, על ידי יצירה, קריאה והצגת הסיפורים בעצמם, הם עוברים לרמה אחרת של שליטה רבה יותר, רמה המאפשרת להם לגעת באחרים ולאפשר להם להבין את חוויותיהם (עמירם רביב, מוריס אליאס)

  • לינק

    בשנים האחרונות מייחסים במוסדות להכשרת מורים יותר חשיבות לתיאוריות הפסיכולוגיות-חברתיות של בנדורה והשפעתן על למידה בבתי הספר . על-פי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, רוב ההתנהגויות שלנו נלמדות דווקא באמצעות צפייה באחרים ובאמצעות חיקוי שלהם ולא בהתנסות אישית. תהליך הלמידה החברתית אינו תהליך סביל (פסיבי) וטכני אלא תהליך פעיל, שתהליכים קוגנטיביים של הסקת מסקנות מעורבים בו. הפעילות של תהליך זה מתבטאת בתהליך החיקוי. בתהליכים אלה אנו לומדים כללים, שאנו מיישמים לא רק במצב ספציפי אלא גם במצבים נוספים. על-פי בנדורה הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. אנחנו יודעים כי לכולנו יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותנו, וזאת על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים הדומים לנו. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו ( אורית כהן; דנה פרידמן).

  • לינק

    פדגוגיה אינה הגיבור העיקרי של הספר הזה. הגיבור העיקרי שלו הוא "נשיאת עדות" – מה פירושה לפני ואחרי השואה. אך פדגוגיה היא גיבור משנה של הספר , ושושנה פלמן – חוקרת ספרות ידועה , ישראלית המלמדת ספרות באוניברסיטאות בארצות הברית – מעלה שאלות חדשות ומפתיעות אודותיה. האם יש יחס מהותי בין משבר למעשה החינוכי ? כלומר, מה היחס בין טראומה לפדגוגיה האם ביכולתה של טראומה להורות דרך לפדגוגיה?" פלמן מתארת את התהליך המשברי שעברה כיתת הסטודנטים שלה באוניברסיטת ייל ומסכמת : "על רקע זה אטען שההוראה כשלעצמה, ההוראה בהגדרתה , מתקיימת לאמיתו של דבר רק במשבר ודרכו : אם ההוראה לא נקלעת למשבר כלשהו , אם אינה מעלה על פני השטח , באורח בלתי צפוי ( במפורש ובמובלע) לא את הפגיעות ולא את הנפיצות של איזה מימד מכריע , אולי לא היה בה מן ההוראה . "במבט לאחור על החוויה אני סבורה שתפקידי כמורה , ככל שזה יישמע פרדוקסאלי , היה ליצור בכיתה מצב משברי ככל האפשר , להביאה אל קצה המשבר שהסטודנטים יכלו לעמוד בו בלי להסתכן בשיגעון , בלי להידחף אל מעבר לגבול " . לא מדובר כאן על משבר סוקרטי , משבר שבו בן השיח נקלע למצוקה של סתירה , אלא על משבר רגשי עמוק, קליני , משבר שבלעדיו , כך פלמן , אין הוראה אמיתית (יורם הרפז) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין