פסיכולוגיה
מיון:
נמצאו 69 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • מאמר מלא

    פרויד וממשיכיו כתבו על חינוך, על הדמיון ועל השוני בין הפסיכואנליזה לחינוך. "אם חלה לאחרונה התקרבות מחודשת בין התחומים", אומר ד"ר ערן רולניק, "יש לברך עליה". לדידו, "ברור ששתי הדיסציפלינות — הפסיכואנליזה והפדגוגיה — שותפות להרבה מאוד מטרות. ככלות הכול עניינן באדם, בצמיחתו ובהתפתחותו. מטרותיה של הפסיכואנליזה הן לפעמים קצת יותר מדי שאפתניות, ובשונה מהחינוך, היא גם שיטת חקירה וצורת התבוננות על תופעות תרבותיות וחברתיות. עם זאת לפסיכואנליזה יש הרבה מאוד מה לתרום לא רק להבנת יחידים אלא גם להבנת קבוצות וארגונים, ובעיקר לתהליכים לא מודעים המתרחשים בתוך כיתה" (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    החינוך התקיים לפני הפסיכואנליזה ויכול להתקיים בלעדיה; הפסיכואנליזה מציידת את החינוך בתובנות עמוקות היכולות לסייע למורים בעבודתם;מסקנה: החינוך והפסיכואנליזה הם עולמות שונים שיכולים וצריכים להיפגש (אמיר אזרחי).

  • לינק

    שנת הלימודים תשע"ה נפתחה לצלילי הכרזות הקדשת השנה למאבק בגזענות ובהסתה. על מחנכי הדור הוטלה המשימה לבער את הגזענות, ולכן אולי ראוי שיכירו את תוצאותיו של מחקר חדש בפסיכולוגיה חברתית, שראה עכשיו אור בכתב העת היוקרתי "Journal of Applied Social Psychology". תמציתו היא זו: קריאת סיפורי העלילה של "הארי פוטר" יכולה לגרום לתמורה מובהקת באופן שבו צעירים תופסים את הקבוצות של זרים, מהגרים, הומואים, פליטים ושונים אחרים. קסמיו של המכשף הצעיר, טוענים החוקרים, מהאוניברסיטאות גרינוויץ' באנגליה ופאדובה, ורונה ומודנה באיטליה, מנצחים לא רק את וולדמורט אלא גם את הנטייה האנושית לדעה קדומה (שיזף רפאלי).

  • תקציר

    הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).

  • לינק

    מאמר זה עוסק בהדרכת הורים לילד בעל לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. החיים בצל לקות למידה כוללים היבטים טרגיים של בדידות, תחושת שונוּת וניכור, אך בד בבד הם עשויים לכלול חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר זה מתאר המחבר את ניסיונם של ההורים להרגיש שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים שהם חווים עקב לקות הלמידה של בנם, וכן את הדרך שעשו יחד בתהליך ההדרכה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה לסיפור הלקות ( פלג דור חיים).

  • לינק

    הספר מציג את הרקע ההיסטורי להתפתחותו של הסיוע הנפשי באמצעות האינטרנט, בוחן את תכונותיה של הסביבה המקוונת ואת השפעותיהן על תהליך הסיוע, ומפרט את האפשרויות הגלומות בה לצורך מתן/קבלת סיוע בעת מצוקה בשלושה ערוצי תקשורת הפועלים באינטרנט – צ'ט אישי, דואר אלקטרוני וקבוצת תמיכה מקוונת. נוסף על כך, הספר מציג בהרחבה את תפקידה של הכתיבה ואת חקר השיח הכתוב בתהליכים של סיוע מקוון, בוחן סוגיות אתיות האופייניות לסיוע באמצעות האינטרנט, דן במגבלות של סיוע כזה ומסיים בעדויות מחקריות על יעילותו של הסיוע המקוון. החומר התאורטי והדוגמאות המובאות בספר מתייחסים לשני אופנים של סיוע – טיפול נפשי מקצועי ועזרה ראשונה נפשית באמצעות מתנדבים ( יצחק גילת) .

  • לינק

    המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

  • לינק

    בדידות היא תחושה בלתי נעימה המלווה בתחושה של ריקנות, ניכור, מצוקה נפשית, דכאון וחרדה. החיים בצל לקות הלמידה כוללים היבטים טרגיים של תחושת שונות וניכור, אך בד בבד עשויים לכלול גם חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר הנוכחי, מתמקד הפסיכולוג פלג דור חיים בבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה. מספר על נסיונם של אייל וליאור להתמודד עם שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים אותם הם חווה עקב לקות הלמידה שלהם. דור חיים משתף בעבודתיו הטיפולית ומרחיב על האופן שבו ביקש לסייע לילדים להתמודד עם תחושת הבדידות ( פלג דור חיים).

  • לינק

    מטרת המאמר לתאר את המפגש בין דמויות בוגרות (מטפלים, מורים, מדריכים, שוטרים וכו') לבין ילדים ונערים בעלי נטייה להתנהגות אלימה ותוקפנית, תוך הישענות על המשגותיו של הפסיכואנליטיקאי ד"ו ויניקוט. כמו-כן, מתוארים בחלק השני של המאמר היחסים בין הדמויות הבוגרות שמקיפות את הילד והנער לבין עצמן, יחסים שיכולים לנוע בין האשמה הדדית לבין שיתוף פעולה מחזק. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במסגרת יום עיון של המחלקה לחינוך בלתי פורמלי של התנועה הקיבוצית: "חיי החברה אצל ילדים מתבגרים: של מי הדאגה הזו?" ( דני שראל) .

  • לינק

    יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

  • לינק

    בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .

  • לינק

    לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

  • לינק

    עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה – אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי ( פלג דור חיים ).

  • סיכום

    אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).

  • תקציר

    לפי ויניקוט, מתבגרים זקוקים למבוגר שלא יכחיש ויטשטש את ההרסנות ההתבגרותית, אלא יקבל אותה, יתמודד אתה וישרוד אותה. ההבנה לגבי הצורך בסיוע להורים להתמודד עם האתגר הגדול העומד לפתחם היא היום נחלת רבים וטובים; מאמר זה מבקש להיעזר בתובנות של ויניקוט ואחרים על מנת להפנות את תשומת הלב לתמיכה שנדרשת עבור צוות בית הספר – הסביבה שבה מבלה המתבגר חלק ניכר מזמנו. איך ניתן אם כן לעזור למורים לשרוד את תוקפנות המתבגרים הקשה בלי להיות נקמניים או נוטשים? ( דני שראל) .

  • סיכום

    המאמר מתמקד ברוחניות ובהשלכותיה על מהות החינוך וייעודו. הגדרת הרוחניות בספרות המקצועית כוללת בדרך כלל שני יסודות מרכזיים: טרנסצנדנטיות (transcendence) ומשמעות. הראשון עוסק בקשר אל הוויה נשגבת הנמצאת מעבר למציאות הנגלית והגשמית, הוויה הנתפסת כמאחדת ומלכדת את כל הקיים ומצויה בו. היסוד השני בהגדרת הרוחניות עוסק בשאלות לגבי אופי הקיום, תכליתו ומשמעותו, שאלות המובילות לתובנות לגבי ההוויה הנשגבת. תהליך ההתפתחות הרוחנית נתפס, אם כן, כהתפתחותה של היכולת להתחבר לממד זה וביישומו בחיי היום-יום ( מייזלס, עפרה ).

  • לינק

    בדיקתו של עולם הציפיות של ההורה מתרחשת במקביל לשלב ההתפתחותי שבו הילד שרוי ומהווה בסיס נפשי להמשך פיתוחה של הפנטזיה ועבודת האבל בכל פעם מחדש. השלבים ההתפתחותיים השונים שהילד עובר מגרים בכל פעם מחדש את עולם הפנטזיות והציפיות של ההורה שנדרש להתמודד עם משימה נפשית- התפתחותית מקבילה לזו שעובר ילדו. בניית הקול ההורי לפי שלבי ההתפתחות של אריקסון (רונית פלוטניק)

  • לינק

    קרול דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, המתמחה בפסיכולוגיה של האישיות ושל המוטיווציה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד . בספר חדש בהוצאת מינדסט, "הפסיכולוגיה של ההצלחה", מאת קרול דואק, היא קוראת לנו להפסיק מיד עם הרעפת השבחים. הרעפת שבחים כזו אינה מחזקת את הילד, טוענת דואק, להפך היא גורמת לו לחרדה, לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשורת עם אחרים. נוסף על כך, ספרות המחקר מראה כי לכתיבה עצמה ערך טיפולי. לפיכך, תקשורת טקסטואלית באינטרנט – כדוגמת כתיבה בבלוג – עשויה להקל רגשית ולסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים. כמו כן, מאפייני האישיות מופנמוּת ומוחצנוּת נמצאו קשורים למאפייני השימוש באינטרנט. כתיבה בבלוג מזמנת אפוא בחינה אמפירית לבירור מידת השפעתה על הכותב ועל מאפייניו האישיותיים ( עזי ברק ומירן בוניאל-נסים).

  • לינק

    המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין