מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .

מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

הקשב המפוצל מציין את היכולת להתמקד ביותר מאספקט אחד של המשימה בו זמנית, ולבצע מספר תפקודים קוגניטיביים בסיסיים וניהוליים במקביל. יכולת קשב מפוצל טובה מאפשרת לבצע בהצלחה משימות מורכבות. ככל שהתלמיד בעל קשיי הקשב והריכוז עולה לכיתות מתקדמות יותר ומורכבות המשימות הלימודיות עולה כך יורגש יותר הקושי בקשב המפוצל ויפגע ביכולת התלמיד להתמודד מול החומר ולהגיע להישגים נאותים.המשימות הקוגניטיביות אשר התלמיד נדרש להן יכולות להיות מורכבות או פשוטות יותר. המשימות המורכבות בד"כ כורכות בחובן את ביצוע המשימות הפשוטות יותר ( אייל יניב ).

לקישוריות בית-ספרית השפעה ניכרת על תוצאות של מתבגרים, כולל צמצום בהתנהגות של נטילת סיכונים. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את הספרות לגבי תכניות מבוססות בית ספר המכוונות לקישוריות מוגברת לשם הפחתה בנטילת סיכונים. נסקרו ארבעה עשר מאמרים המתארים שבע תכניות מבוססות בית ספר שונות. התכניות הסתמכו על מגוון רחב של תיאוריות להגברת קישוריות בית-ספרית, וההערכות שנערכו עבור מרבית התכניות הציגו שינויים חיוביים בקישוריות בית-ספרית, התנהגות בסיכון, או שילוב של השניים. יחד עם זאת, רבות מהתכניות שנסקרו היו כרוכות בשינוי נרחב של המערכת הבית-ספרית, דבר שהוא לעיתים קרובות משימה מורכבת וגוזלת זמן. ( Rebekah L. Chapman, Lisa Buckley, Mary Sheehan, Ian Shochet ).

לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית. אבסס טענה זו, על ידי כך שאאתגר ארבע הנחות יסוד המנחות את בית הספר במפגשו עם ילדים בעלי לקות למידה ( פלג דור חיים) .

חדש באתר "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח – עזרה ראשונה בנושא דחייה חברתית – מערכי מפגשים ממוקדים ובהם מגוון פעילויות, סרטי הדרכה ומצגות להעברה בכיתה. דחייה חברתית היא תופעה שכיחה וקשה, ואין מורה שלא נתקל בילדים דחויים בקרב תלמידיו. לדחייה חברתית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: פגיעה בדימוי העצמי, בדידות וייאוש, הפרעות רגשיות וקשיים התנהגותיים ( אתר "בין הצלצולים") .

מטרת המאמר לתאר את המפגש בין דמויות בוגרות (מטפלים, מורים, מדריכים, שוטרים וכו') לבין ילדים ונערים בעלי נטייה להתנהגות אלימה ותוקפנית, תוך הישענות על המשגותיו של הפסיכואנליטיקאי ד"ו ויניקוט. כמו-כן, מתוארים בחלק השני של המאמר היחסים בין הדמויות הבוגרות שמקיפות את הילד והנער לבין עצמן, יחסים שיכולים לנוע בין האשמה הדדית לבין שיתוף פעולה מחזק. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במסגרת יום עיון של המחלקה לחינוך בלתי פורמלי של התנועה הקיבוצית: "חיי החברה אצל ילדים מתבגרים: של מי הדאגה הזו?" ( דני שראל) .

שיטות האבחון והטיפול מבוססות על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי שיוצא בקרוב. המהדורה החדשה צפוייה לחולל שינויים דרמטיים בתחוםדו"ח הסוקר את השינויים שהמדריך החדש צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל ( דן אבן).

יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

האוגדן "מכלול ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הפסיכולוג החינוכי" נועד לשמש כלי עזר לפסיכולוג החינוכי בכל שלבי ההכשרה, משלב הפרקטיקום המורחב/ההתמחות ועד לסיום תהליך ההסמכה להדרכה. האוגדן כולל הגדרות לעבודתו המיטבית של הפסיכולוג החינוכי בהיבטים של זהות מקצועית, התחומים הייחודיים לפרופסיה, אופנויות העבודה, תהליכי ההכשרה ועוד. הוא מעין מגדלור המורה את הדרך לפסיכולוג החינוכי בשלבים השונים של הכשרתו ולשירות הפסיכולוגי – החינוכי המכשיר את דור העתיד.

סיטואציות של אלימות והצקות מילוליות הינן תופעות יום-יומיות בדינמיקה החברתית של כיתות. המאמר הנוכחי יציג שלושה כלים שיכולים לסייע בהתערבויות כיתתיות לצמצום תופעות מסוג זה: במרכז הראשונה, "המעגל", העברת המסר של אחריותה של הקבוצה כולה לתהליכים אלימים המרחשים בתוכה; ההתערבות השנייה, "הסיפור", מבוססת על הגישה הנרטיבית ומתמקדת ביצירת סיפורים חלופיים לקבוצות שסיפוריהן על האלימות שבתוכן מוצגים כחסרי תקווה; במרכז ההתערבות השלישית, "הקסם", הקניית כישורי התמודדות עם אלימות מילולית. המאמר מתחקה אחר התרומה הייחודית של כל אחד מכלי ההתערבות והגישה החינוכית שהוא מייצג. הדיון מתייחס גם לקווים המשותפים בין הגישות והחשיבות של האינטגרציה ביניהן ( אורית אלפי) .

ילדים הסובלים מקשיים חברתיים יש להפנות לטיפול ורצוי בשלבים מוקדמים, לפני שהילד מתקבע בתפקיד "השעיר לעזאזל" בחברה, לפני שהוא סופג את המתחים החברתיים של כל ילדי הכיתה ולפני שמצטבר אוסף חוויות קשות, העלולות ליצור נזק הן בהווה והן בעתיד, בכל תחומי התפקוד והדימוי העצמי של הילדים. בשנים האחרונות מתחזקת יותר ההבנה כי תופעות של ילדים הסובלים ממצוקה חברתית יכולות להעיד על קשיים רגשיים עמוקים וראשוניים יותר (כגון: הגישה ההתקשרותית) וכי יש להתייחס לכך ביתר רצינות, ולראות בקשיים החברתיים של הילדים סימפטום המעיד על קושי עמוק יותר בתחום הרגשי שיש לטפל בו ( חנה גרפי) .

משרד החינוך, אומרת ד"ר דליה אלוני, "דוגל זה שנים בגישת הילד במרכז. בכל אספת הורים ראשונה המורה מבטיחה שכל ילד יקבל מענה לצרכיו, שתהיה התייחסות לקשייו. ההורה מרגיש שלמרות שיש בכיתה ארבעים תלמידים – בכל זאת יראו את הילד שלו. השאלה היא אם ההבטחה מציאותית. היום, בגלל חוק השילוב וגורמים נוספים, רמת ההטרוגניות בכיתות גבוהה מאוד וכדי לקיים את ההבטחה, מורים וגננות נדרשים ליצירתיות בפתרון בעיות ולשכלול היכולת הטיפולית שלהם" ( ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מנחה סדנאות לחדרי מורים).

עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה – אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי ( פלג דור חיים ).

תכניות בית-ספריות המפותחות לקידום רווחה נפשית חברתית ורגשית שואפות לצמצם את הסיכון של כישלון אקדמי ותוצאות שליליות אחרות, כגון התנהגות אנטי-חברתית ובעיות נפשיות. מאמר זה ממפה את המסלול הפוליטי הבריטי החל מהבנת החשיבות של רווחה נפשית חברתית ורגשית, ועד העברת תכניות בבתי הספר שמשפרים אותה. המאמר מסכם את התוצאות של סקירה סלקטיבית של התערבויות בית-ספריות יעילות ושואב לקחים עבור מדיוניות ופרקטיקה ביחס ליישום של תכניות ( Bywater, T., & Sharples, J ) .

לפי ויניקוט, מתבגרים זקוקים למבוגר שלא יכחיש ויטשטש את ההרסנות ההתבגרותית, אלא יקבל אותה, יתמודד אתה וישרוד אותה. ההבנה לגבי הצורך בסיוע להורים להתמודד עם האתגר הגדול העומד לפתחם היא היום נחלת רבים וטובים; מאמר זה מבקש להיעזר בתובנות של ויניקוט ואחרים על מנת להפנות את תשומת הלב לתמיכה שנדרשת עבור צוות בית הספר – הסביבה שבה מבלה המתבגר חלק ניכר מזמנו. איך ניתן אם כן לעזור למורים לשרוד את תוקפנות המתבגרים הקשה בלי להיות נקמניים או נוטשים? ( דני שראל) .