בדיקתו של עולם הציפיות של ההורה מתרחשת במקביל לשלב ההתפתחותי שבו הילד שרוי ומהווה בסיס נפשי להמשך פיתוחה של הפנטזיה ועבודת האבל בכל פעם מחדש. השלבים ההתפתחותיים השונים שהילד עובר מגרים בכל פעם מחדש את עולם הפנטזיות והציפיות של ההורה שנדרש להתמודד עם משימה נפשית- התפתחותית מקבילה לזו שעובר ילדו. בניית הקול ההורי לפי שלבי ההתפתחות של אריקסון (רונית פלוטניק)

תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים ( יעל אברהם).

במאמר תיבחן השפעתה של תופעת הדיגלוסיה (פער בין השפה הדבורה לכתובה) על רכישת מיומנויות מתמטיות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית, לאור ההשפעה שנמצאה לדיגלוסיה על רכישת קריאה. יוצגו ראיות מחקריות מן הספרות להשפעת כיווניות הקריאה על עיבוד המספר, ולקושי המיוחד של ילדים עם דיסקלקוליה בתפיסת כיווניות. לאור זאת, תוצג ההשערה שילדים דוברי ערבית המתקשים בחשבון נתקלים בבעיה חמורה במיוחד לאור ההבדל בנוסף בכיווניות מספרים בין השפה הכתובה לשפה הדבורה. ילדים אלו זקוקים לתיווך ולהתערבות על מנת להתגבר על קשייהם ( רפיק אברהים).

ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).

התנגדות בקבוצה היא כל תופעה, המפריעה להשיג את מטרת הקבוצה, כגון: חוסר שיתוף פעולה, אי ביצוע משימות, איחורים, פגיעה בתקשורת בקבוצה ופגיעה במשתתפים או במורים. ההתנגדויות אינן נעימות. הן עלולות לפגוע ולהרוס ולעורר בכם, המורים, תחושות קשות: חרדה, כעס, בושה וסכנה אמתית, שלא תוכלו לעשות את עבודתכם בקבוצה בצורה מקצועית. אך התנגדויות הן חלק בלתי נמנע מהתהליך הקבוצתי, ודווקא הן הזדמנות לצמיחה ולגדילה בקבוצה ( חלי ברק שטיין ).

המחברים טוענים שזהו הזמן הקריטי עבור הפסיכולוגיה החינוכית כשדה מחקרי למקד מחדש את תשומת הלב שלה בבסיס ההוכחה לגבי תרומתה להכשרת מורים. תוך בחינה מחדש של המלצות הוועדה החמש עשרה של APA Division בארה"ב, האחראית על בחינת התפקיד של הפסיכולוגיה החינוכית בהכשרת מורים (Anderson et al., 1995), המחברים מציינים שורה של שינויים חיוביים בקורסים של הפסיכולוגיה החינוכית עבור פרחי הוראה. לאחר מכן, המחברים מזהים ודנים בשלושה אתגרים מיידיים עבור הפסיכולוגיה החינוכית כעת: 1) העברת המסר לגבי הרלוונטיות של המחקר בפסיכולוגיה חינוכית לקהילת החינוך הרחבה, 2) פיתוח יחסים שיתופיים עם עמיתים בתכניות להכשרת מורים שתומכות בשיח המקובל ובחזון המשותף של הכשרת מורים אפקטיבית, ו-3) תיעוד הדרכים שבהם הקורסים לפסיכולוגיה חינוכית עושים שינוי בפרקטיקה של מורים שעברו את שלבי ההכשרה (graduating teachers) ובניסיונות החינוכיים של תלמידיהם . המחברים מסכמים את הצעות המופנות לאתגרים אלה.( Helen Patrick, Lynley H Anderman, Paige S Bruening, Lisa C Duffin).

במאמר הנוכחי מתייחס פלג דור-חיים לשאלות כגון מה זו קבוצה, כיצד הקבוצה משפיע עלינו כפרטים, ואילו תהליכים עוברים על קבוצות. נוסף על כך, הוא מציג את החשיבות של הבנת עולם הקבוצות לעבודת הפסיכולוג בבית הספר. ראשית תובא סקירה תיאורטית קצרה על עולם הקבוצות ועל הדינאמיקה החברתית של הכיתה; לאחר מכן יוצגו דוגמאות מעבודתו של הכותב, פסיכולוג חינוכי, להמחשת גישתו התיאורטית של אלפרד ביון ויישומה בבית הספר כמכלול. לבסוף יוצעו אפשרויות להתערבות מתוך פרספקטיבה קבוצתית.

המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר. הנרטיב השונה של כל אחד מהמספרים מוּנע ממפגש בין הסיפורים השונים, ומקשה על יצירת שיח משותף הנושא עמו תובנות ומהלכים לשיפור המצב הקיים. בשיחות המשותפות עם כל הנוכחים ועם יונתן בנפרד בנינו סיפור חדש שכלל פרשנויות (ל'מציאות מסדר שני') נכונות יותר למציאות, להבנת הנרטיב של האחר וליצירת פתח לשינוי בעלילה בעתיד. יחד פיתחנו את הדמויות בתוך הסיפור, העלמנו את התפקידים הדיכוטומיים שכללו 'רעים' ו'טובים', ובנינו עולם נרטיבי משותף בעל הרבה רצון טוב ואכפתיות בתוך הכאב והתסכול הקיימים ( דור חיים, פלג).

המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).

בימים אלו רואה אור "פסיכולוגיה בחינוך במאה ה- 21", ספרם של פרופ' אבנר זיו וד"ר נעמי זיו. זוהי המהדורה השלישית והמעודכנת של הספר המוערך "פסיכולוגיה בחינוך", שראה אור לפני כשלושים שנים. הספר מתבסס על ממצאים חשובים ומעניינים ממחקרים עדכניים בתחומים שונים ובהם: תלמידים עם לקויי למידה, מחשבים ויעילותם או אי יעילותם בחינוך, השפעותיה השונות של התקשורת האינטרנטית על תלמידים, על יחסי מורה – תלמיד, על דרכי ההוראה ועוד. על עבודתם המשותפת ביצירת הספר אומרים השניים: "חברנו יחד אב ובתו: שנינו למדנו פסיכולוגיה, שנינו מכירים בחשיבות העבודה החינוכית ושנינו סבורים כי חשוב ביותר ליישם את הידע הפסיכולוגי בפעילות החינוכית השוטפת. על אף שאנו מייצגים שני דורות גישתנו דומה, והשילוב של הניסיון, התובנות ונקודות המבט תרמו ליצירת ספר זה."

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן מנסה ד"ר יוסי ארן ארנרייך לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.